חלתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלתית | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
סדרה: | סוככאים |
משפחה: | סוככיים |
סוג: | כלך |
מין: | חלתית |
שם מדעי | |
Ferula assafoetida |
חלתית (שם מדעי: Ferula assafoetida), המוכרת גם כאספטידה, הינג ושמות נוספים, היא צמח ממשפחת הסוככיים.
צמח תבלין ורפואה הגדל באזור איראן, אפגניסטן וכן בקשמיר שבהודו. בארץ נמצא קרוב משפחה הנקרא כלך הנגב, וידוע השימוש בשרף שלו לצרכי רפואה עממית, מוזכר במסכת עבודה זרה פרק א, וגם במסכת שבת פרק כ ועוד.
במטבח ההודי, הפקיסטאני, האפגאני ובמטבחים נוספים משתמשים בשרף משורש הצמח, המגיע בגושים ונטחן או נגרס לשימוש כתבלין. ריח התבלין מזכיר ריח של פטריות כמהין שחורות.
[עריכה] שימוש רפואי
ברפואה העממית מאמינים שהתבלין מסייע לעיכול ומרפא קשיי עיכול, וכן מקל על בעיות אסתמה ומהווה תרופה נגד דיכאון. בתימן היו משתמשים בו גם נגד דמיונות שווא ותעתועים. ידוע ששימוש מופרז בחלתית עלול לגרום להרעלות כי במינון גבוה החומר הוא רעלן. במצבו הירוק הצמח מסוכן לאכילה ואדם, בקר או צאן האוכלים ממנו עלולים לסבול משטפי דם תת-עוריים.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.