אסתמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתמה (יש הכותבים אסטמה; מיוונית, "נשימה כבדה"; נקראת גם גנחת (הסימפונות) או קצרת (הנשימה)) היא מחלה ריאתית כרונית חסימתית התקפית. ההתקפים נגרמים בדרך כלל עקב אלרגיה. ריר צמיגי המופרש מדפנות קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות. חולי אסתמה עשויים לסבול מנשימה כבדה עם "צפצופים", קוצר נשימה, שיעול כרוני, וסיבולת לב-ריאה נמוכה.
לפי הערכות מסוימות, שכיחות המחלה בארצות המערב נעה בין 7% מאוכלוסיית הבוגרים ל-12% בקרב אוכלוסיית הילדים.
הגורמים לאסתמה הם רבים ומדובר למעשה בשילוב של גורמים תורשתיים עם גורמים סביבתיים כמו אלרגיה, זיהום אוויר ועוד. חשוב להבין שאסתמה אינה מחלה פסיכוסומטית אלא מדובר בבעיה דלקתית בדרכי הנשימה. לגורמים נפשיים עשוייה להיות השפעה חלקית בלבד על מהלך המחלה.
אבחון האסתמה נעשה על ידי בחינת תפקודי ריאה לאחר מאמץ או לאחר שאיפת חומר המכווץ את הריאות. בדרך כלל, ירידה של 20% בתפקודי הריאה אחרי מבחן שאיפת מטכולין נחשבת להוכחה לאסתמה, אם כי תיתכן אסטמה קלה יותר.
תפקודי ריאות נמוכים בעת מנוחה יכולים ללמד על אסתמה קשה וכרונית, אם כי גם אסתמה הבאה לידי ביטוי בהתקפים בלבד היא מסוכנת.
[עריכה] התקפי אסתמה
מחלת האסתמה מתבטאת בהתקפים; בין התקף להתקף החולה מתפקד כרגיל. סימנים להתקף אסתמה כוללים קשיי נשימה והשמעת "צפצופים", הרגשת "רעב לאוויר", שיעול טורדני, מועקה בחזה, ריבוי כיח (ליחה), ובמקרים קשים אף שיעול בלתי פוסק, קושי בעת דיבור, נשימה מהירה ומאומצת ועוד. טריגר להתקף יכולה להיות אלרגיה למשל לקרדית אבק הבית, ועל כן אבחון האלרגיה וטיפול בה חשובים מאוד לחולים באסתמה.
הטיפול המקובל בהתקפים הוא בשאיפת ונטולין או משאפים דומים כמו ארובנט או בריקלין. במקרים קלים די בהזדקקות למשאף. במקרים קשים יותר יש צורך, בנוסף לשאיפת ונטולין בתרופות נוגדות דלקת, בעיקר כלו ממשפחת הסטרואידים. שימוש תדיר מדי בונטולין אינו רצוי ונראה שהוא אף מסוכן. על-כן ממליצים הרופאים להיעזר בטיפול מניעתי קבוע, הכולל תכשירים של סטרואידים בשאיפה (בודיקורט, פליקסוטייד), או במקרים קלים מונטלוקאסט (סינגולייר). התרופות למניעה ניתנות לתקופות ממושכות (שבועות עד חודשים) ברצף.
אף שמאמץ גופני יכול לעורר התקפים, רצוי בכל אופן לעסוק בפעילות פיזית מבוקרת, ויש אסתמטים שנעשו לספורטאים בתחומם. ריצה או פעילות ארובית מאומצת בחוץ ובקור פחות טובה לאסתמה בעוד שספורט השחייה מועיל יותר.
אסתמה היא מחלה העשוייה לפגום באיכות החיים, בסבולת למאמץ אך גם לסכן את החיים, לכן חשוב לא להזניח את המחלה אלא לפנות לייעוץ רפואי בכל חשד לאסתמה או בכל פעם שהאסתמה מתעוררת או שאינה נשלטת מספיק טוב. שימוש יתר בונטולין, ביטויים יומיומיים של האסתמה או יקיצות ליליות הם הסימנים העיקריים לכך שהאסתמה אינה מאוזנת דיה. הרופא המומחה לאסתמה הוא בדרך כלל רופא המומחה למחלות דרכי הנשימה או לאלרגיה. הבירור של אסתמה כולל בדרך כלל בדיקות אלרגיה, תפקודי ריאה, צילום חזה ובדיקות עזר אחרות. חשוב מאוד שהחולה האסמתי לא יעשן, לא יהיה חשוף לחומרים העלולים לעורר אסתמה (בעבודתו למשל) וימנע מהגורמים האלרגיים הגורמים לאסתמה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
