חרות (עיתון)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חרות - שמם של שלושה עיתונים, שניים מהם בטאונים מרכזיים של מחתרת האצ"ל, והשלישי עיתונה של תנועת החרות. עיתון נוסף בשם "החרות" יצא לאור בירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20, אולם אין לו קשר אל הגופים הנ"ל.
תוכן עניינים |
[עריכה] חרות, בטאון האצ"ל
העיתון "חרות" היה בטאונה המרכזי של מחתרת האצ"ל. גליונו הראשון יצא ביום ה-10 במרץ 1942. העיתון היה יוצא לאור לפחות אחת לחודש.
את העיתון היו מדפיסים על ארבעה עמודים. תפוצתו התבצעה לפי רשימת כתובות אל אנשים פרטיים ומוסדות כמו גם הדבקתו על קירות ציבוריים. עיקר תוכנו של העיתון כלל מאמרים רעיוניים אודות בעיות שעה ביישוב היהודי ובארץ ישראל, תחת האידאולוגיה הרוויזיוניסטית בה דגל הארגון. בנוסף היו מושתלים בו מסרים סודיים אל המיועדים לכך במחתרת. כאשר לחם האצ"ל נגד השלטון הבריטי, התעניינה הבולשת הבריטית בתכני העיתון. כך לדוגמה נשלח מן הנציב העליון תרגום באנגלית של גיליון שלם מנובמבר 1943 אל שר החוץ של לונדון תחת הכותרת "הנימה של העתונות הבלתי לגלית".
גליונו האחרון, ה-99 במספר, יצא ב-10 ביוני 1948.
[עריכה] חרות המחתרתי בירושלים
עיתון נוסף אשר יצא בנפרד מ"חרות" הביטאון המרכזי, אך נשא שם זהה, יצא לאור בירושלים הנצורה במלחמת העצמאות, בחודשים יוני-יולי 1948. הוצאת העיתון העצמאי נבעה כמובן מניתוקה של ירושלים ואי היכולת להביא את עיתון חרות הארצי אל אזור העיר וכן בשל העובדה שרק בירושלים המשיכה המחתרת באותו זמן לשמור על קיום נפרד, ועדיין לא השתלבה בצה"ל.
[עריכה] חרות, עיתון יומי
חרות היה שמו של עיתון יומי בהוצאת תנועת החרות. בשנת 1948 עזבה קבוצת עיתונאים את עיתון "המשקיף" והקימה את עיתון "חרות" כביטאון של התנועה. כמזכיר העיתון מונה שלום רוזנפלד. עורכו האחרון של העיתון, החל משנת 1957, היה אייזיק רמבה. בתקופתו קיבלת העיתון לשורותיו עיתונאים צעירים מבלי שנבדקו דיעותיהם או עברם הפוליטי. רבים מהם עברו לאחר סגירתו לאמצעי תקשורת אחרים. בין הכותבים בעיתון נמנו גם יואל מרקוס, דן מרגלית, איתן הבר, שלמה נקדימון, צבי קסלר, זאב גלילי, שמואל מור, עמוס קינן, עוזי בנזימן, יהודית וינקלר, שרה פרנקל, אריה נאור, יחזקאל המאירי, ניסים טאיטו, צבי טל, אליהו מצא ודב לוין (לימים שופטים) ומשה קצב (לימים נשיא המדינה).
עיתון חרות נסגר בדצמבר 1965.
[עריכה] חרות לנוער
עיתון ילדים ונוער שהופיע משך כעשר שנים במהלך שנות החמישים, עורכו היה שלמה מרץ וסגנו משה בלע. העורך לענייני תרבות ואמנות היה יוסף ועדיה, מראשוני התנועה הכנענית. שלמה מרץ טיפח במסגרת עיתון הנוער שורה של כותבים צעירים, שלימים העבירם ל"חרות" (כשמונה למזכיר המערכת בשנת 1957 עם מינויו של אייזיק רמבה לעורך "חרות"). בין הכותבים ב"חרות לנוער": יעקב אחימאיר, אליקים ירון, איתן הבר, זיוה יריב, זאב גלילי, יוסף אורן (מבקר ספרות), עודד זראי (זערור), משה שי (שקרשי), גרשון סלומון, נעמי יערן ועוד.
