שלום רוזנפלד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום רוזנפלד (נולד ב-1914), מבכירי העיתונאים בישראל, עורך "מעריב" בין השנים 1974 - 1980.
נולד ב-1914 בפולין, שם היה פעיל בתנועת בית"ר, באגודת אספרנטו המקומית, וכן החל לעסוק בכתיבה עיתונאית. עלה לארץ ישראל בשנת 1934 ולמד באוניברסיטה העברית.
לפני קום המדינה שימש עורך בטאון "המשקיף",היה מזכיר המערכת בעתון "חרות", השתתף בתחנת הרדיו של האצ"ל.
במשך שנים כתב במעריב את מדורו "אצלנו, שהיה גלגול מודרני של המדור "קראתי רשמתי" המכתמים כונסו בספרים.
בשנת 1948 היה בין מייסדי העיתון "מעריב" שפרשו מ"ידיעות אחרונות".
בשנות ה-50 נמנה עם כוכבי תוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת".
חתן פרס ישראל לעיתונות לשנת 1986. אזרח כבוד של העיר תל אביב.הוא בעל תואר ד"ר לשם כבוד ממכון ויצמן.
קיבל את "אות השירות הציבורי בתקשורת" מטעם איגוד העורכים והעתונאים של כתבי העת בישראל, בפברואר 2002. את האות העניקו לו יוסף פרנקל, יו"ר האיגוד ומזכ"ל האיגוד נח הלפרין. הטקס נערך בבית התיאטרון הלאומי "הבימה".
רוזנפלד נחשב מאז ומתמיד לעתונאי המקפיד על האתיקה המקצועית ורואה בעבודתו שליחות חברתית.
רוזנפלד הקים את התוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב, הרבה לדון עם תלמידיו בסוגיות של אתיקה, והדגיש בפניהם שעל עיתונאי טוב להיות אדם עם השכלה כללית רחבה וחושים טבעיים בריאים למציאת מקורות מידע. לשיטתו, על עיתונאי לדעת מעט על הרבה, לעומת בעל מקצוע מוגדר שחייב לדעת הרבה על מעט.
בנו יורם שנפטר ממחלה קשה ב-1996 היה מחלוצי ענף ההי טק בישראל.
רעייתו עדית , הייתה מלוחמות אצ"ל ואף השתתפה בקרבות על יפו.
[עריכה] מספריו
- תיק פלילי 124 - על פרשת קסטנר (1955).
- פרטי בהחלט - אסופת פיליטונים (1962)
- שש השנים הללו - על תולדות מלחמת העולם השנייה (1945)
כמו כן, תירגם כמה ספרים, ביניהם ספרו של י. וירגין, משנת הקאפיטאליזם המושלם (1958)
