טבח חמאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

טבח חמאת נערך בסוריה ב-2 בפברואר 1982, כאשר צבא סוריה, בהוראת הממשל, תקף את העיר חמאת ורצח עשרות אלפים מתושביה. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל טען כי מספר ההרוגים נע בין 10,000-25,000, אולם הערכות שונות טוענות כי המספר היה גבוה או נמוך בהרבה. המשטר הסורי לא הכריז על המספר המוערך מבחינתו.

[עריכה] רקע

בתחילת שנות השמונים הייתה סוריה מעורבת עמוקות במלחמת האזרחים בלבנון, שהחלה ב-1976, ובמלחמת לבנון של 1982. בעיות צצו גם מכיוונה של תורכיה, שהניעה את כוחותיה לגבול עם סוריה כדי להתמודד עם המרידה הכורדית באזור. הממשלה התורכית האשימה את סוריה בתמיכה ואימון של מורדי "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK) בתורכיה גופא. תנועת האחים המוסלמים בסוריה ניצלה את הכאוס שהשתרר והחלה להתמרד נגד שלטונו של חאפז אל-אסד. האחים המוסלמים ביצעו פעולות גרילה וטרור במספר ערים, תוך שהם תוקפים קצינים, גורמים ממשלתיים ותשתיות. האלימות נגד המשטר כללה את הריגתם של 83 צוערים של הצבא הסורי בבית ספר לארטילריה בחלב ביוני 1979, ושלושה פיגועי מכונית תופת בדמשק בין אוגוסט לנובמבר 1980, שבהם נהרגו מאות אנשים. ביולי 1980, העונש על השתייכות לתנועת האחים המוסלמים נקבע למוות, עם אישורו של חוק מס' 49. במהלך תחילת 1980, ביצעו האחים המוסלמים מספר פיגועי תופת נגד בנייני הממשלה וחבריה. כחלק מכך, בוצע ניסיון התנקשות בנשיא אסד ב-20 ביוני 1980, במהלך קבלת פנים רשמית לנשיא מאלי. לאחר שיריות מקלע החטיאו את הנשיא אסד, הוא רץ כדי לבעוט ברימון יד שהושלך לעברו, בעוד שומר ראשו הקריב את עצמו כדי לחנוק את פיצוץ הרימון השני. אסד נפגע באופן קל בלבד. תגובתו הייתה מהירה וחסרת רחמים: שעות ספורות לאחר ניסיון ההתנקשות, מאות אסירים אסלאמיסטים נרצחו בהוצאות המוניות להורג על ידי אחיו של אסד, רפעת אסד, בבית הכלא בתדמור.

[עריכה] הטבח

הקריאות לנקמה גברו בקרב האחים המוסלמים, ופיגועי התופת התגברו. שיא האירועים היה במרידה כוללת של העיר הסונית–שמרנית חמאת (ערבית: حماه), בפברואר 1982. אסלאמיסטים ופעילי אופוזיציה הכריזו על חמאת כ"עיר משוחררת" וקראו לתושבי סוריה להתמרד נגד ה"כופר". לוחמים של האחים המוסלמים תרו בעיירה בחיפוש אחר בעת'יסטים, פרצו לבתיהם של עובדי ממשל ותומכי שלטון, והרגו כ-50 איש.

לפני ההתקפה קרא המשטר לתושבי העיר להיכנע, והזהיר כי מי שיישאר בעיר ייחשב למורד. מטרת התקיפה מצד המשטר, שבראשה עמד רפעת אל-אסד ואשר החלה ב-2 בפברואר, הייתה להפסיק את הפעילות המרדנית של האחים המוסלמים. הצבא הסורי החל בהפגזה מסיבית של העיר בת ה-350,000 תושבים. רוברט פיסק תיאר בספרו "רחמו על העם" (Pity the Nation) כיצד אזרחים ברחו מהעיר בעוד טנקים וכוחות חי"ר התקדמו לעבר העיר במטרה להטיל עליה מצור. לטענת הארגון הבינלאומי אמנסטי, הצבא הסורי גם הזרים גז רעיל לבניינים שהיה חשד כי שהו בהם מורדים.

[עריכה] לאחר הטבח

קריאות ממדינות העולם המערבי גינו את ההתקפה כהפרת זכויות אדם וטבח. אסד, בנאום תגובה רשמי, קרא לארצות המגנות שלא לאפשר לאלו שברחו מסוריה לשהות במדינותיהן. קריאותיו לא נענו, ומרבית חברי האחים המוסלמים ברחו לירדן, לארצות הברית, לבריטניה ולגרמניה וקיבלו מקלט כפליטים פוליטיים.

מבחינה פנימית ניתן פרסום לתקיפה כדי להרתיע את האזרחים. אפילו הארגונים השמרנים ביותר לא הביעו את תמיכתם באחים המוסלמים, ולא הביעו סימפתיה לתושבי חמאת. הסיבות העיקריות לכך היו האמצעים האלימים שנקטו האחים המוסלמים, וסובלנותו ההתחלתית של חאפז אסד להתקפות הארגון עד לניסיון ההתנקשות בו והמרידה בחמאת. הפרשן הנודע תומאס פרידמן ציין כי מאז אירוע זה לא איימו עוד גורמים אסלאמיים על המשטר הסורי.

כיום לא רבים מודעים לאירועים בחמאת, יחסית לאירועים קטנים יותר בעיראק, לבנון והסכסוך הישראלי-פלסטיני. הטבח בסוריה ארע חודשים לפני ארועי סברה ושתילה; בהשוואה אליו, הטבח בחמאת הוא נושא שדנים עליו מעט בתקשורת ובאקדמיה.

חמאת, בה ביקרו בעבר תיירים כדי לראות את הפארקים וגלגלי המים, הפכה לעיר ענייה. לאחר הטבח עזבו מרבית התושבים את העיר, ובמקומם עברו אליה תושבי הכפרים הסמוכים.