טבח טביליסי (1956)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבח טביליסי היה טבח שבוצע כשבירה של הפגנות בטביליסי של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה על ידי חיילים סובייטים ב-9 במרץ 1956.
[עריכה] רקע
ב-25 בפברואר 1956, בנאום סנסציוני של המנהיג הסובייטי החדש, ניקיטה חרושצ'וב, הוקיע חרושצ'וב את הדיקטטור סטלין (יליד גאורגיה) כעריץ ברוטלי, וכך החל עידן הדה-סטליניזם. לדבריו, הוא רצה לשבור את "פולחן סטלין" שתושבי רוסיה הסובייטית השתעבדו לו במשך 30 השנה האחרונות.
מדיניות הדה-סטליניזם של חרושצ'וב הייתה לפגוע בגאווה הגאורגית על ידי הטלת השמצות בגאורגים עצמם. הצעירים הגאורגים, שגדלו על דברי ההלל והשבח היומיומיים של "הגאון" סטלין והיו גאים להיחשב גאורגים, האמינו כי גם הם נצר לאותה תורשה שהביאה נציג גאורגי לשלוט בכל ברית המועצות ואולי אף בכל העולם. כעת, לפתע פתאום הוכו בהלם מההשמצות שהוטחו בסטלין, וראו בהן נקמה של חרושצ'וב ב"ענק ההיסטוריה", והשפלה לאומית.
[עריכה] הטבח
עם התקרבות יום השנה השלישי למותו של סטלין, השתתפו קבוצות סטודנטים במשך ימים מספר בהפגנות ספונטניות ונפגשו ליד אנדרטת הענק של "המנהיג הדגול" ליד סכר נהר הקורה. ההפגנות בבירה טביליסי עוררו הפגנות דומות ברחבי הרפובליקה. המצב יצא מכלל שליטה ב-5 במרץ 1956, כאשר לאלפי המפגינים חברה קקופוניה של סירנות של כלי רכב, ששרו את הסלוגן (סיסמה) "יחי סטלין הגדול, תחי המפלגה של לנין וסטלין, תחי גאורגיה הסובייטית", ליד בניין הממשלה ברחוב רוסתוולי שבטביליסי. ב-8 במרץ הפכה המחאה כפי הנראה לאנטי-סובייטית. הקבוצות הקיצוניות ביותר היו הסטורנטים שתבעו להחזיר על כנם את ימי גאורגיה הדמוקרטית שקדמה לשלטון הסובייטי. בסופו של דבר איפשרו הפקידים לערוך את חגיגות יום השנה השלישי. ב-9 במרץ נע המון סטודנטים דרך הרחובות לעבר האנדרטאות, ואסיל מז'וואנידזה, המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית, המנהיג הקומוניסטי המקומי, איבד שליטה והעביר את האחריות לצבא. לפתע החלו יריות ממספר בניינים, וחיילי הצבא והטנקים החלו רודפים אחרי הסטודנטים הנמלטים. מספרם המדויק של הקורבנות אינו ידוע: לפחות 80 (ואולי אף מעל ל-150) צעירים נהרגו, מאות נפצעו ונאסרו.
במשך עשור שנים חל איסור להזכיר את הטרגדיה של ה-9 במרץ, אולם הלקח נלמד ובמשך 20 השנים הבאות לא נרשם שום סכסוך, עד שדור חדש של גאורגים צעירים הופיעו בזירה.
