ניקיטה חרושצ'וב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ניקיטה חרושצ'וב


למניין:	שליט ה-4
מנהיג קודם:	גיאורגי מלנקוב
מנהיג הבא אחריו:	ליאוניד ברז'נייב
תחילת כהונה:	1955
סוף כהונה:	1964
מקום לידה:	קלינובקה, רוסיה
תאריך לידה:	17 באפריל 1894
תאריך פטירה:	11 בספטמבר 1971
תאריך המוות:	{{{מוות}}}
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום המוות:	{{{מקום מוות}}}
מקום קבורה:	{{{מקום קבורה}}}
מפלגה:	{{{מפלגה}}}
בן זוג:	{{{בעל}}}
בת זוג:	{{{אישה}}}
שם בשפת אם:	Ники́та Серге́евич Хрущёв (רוסית)
חתימה:	{{{חתימה}}}

ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב (רוסית: Ники́та Серге́евич Хрущёв, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) , 17 באפריל 1894 - 11 בספטמבר 1971), מדינאי סובייטי, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית מ-1953 ועד 1964 ויו"ר מועצת השרים (ראש הממשלה) של ברית המועצות מ-1958 ועד 1964.

[עריכה] חייו

[עריכה] ראשית דרכו

חרושצ'וב נולד בקלינובקה, מחוז קורסק ברוסיה דאז. הוא עבד כמתקין צינורות במכרות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא החל במעורבות בארגוני עובדים, נלחם בשורות הצבא האדום במהפכה של 1917, והתקדם במנגנון המפלגתי עד הפוליטבירו.

[עריכה] מלחמת העולם השנייה

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת חרושצ'וב כקצין פוליטי ("פוליטרוק"), בדרגה המקבילה לסגן אלוף.

לאחר פלישת הנאצים במבצע ברברוסה ב-1941, הסתכסך חרושצ'וב עם סטלין על אופן ניהול המערכה באוקראינה, שם היה חרושצ'וב מנהיג המפלגה. הוא החשיב את אי נסיגתו של סטלין אל מול יחסי הכוחות הרעים לבזבוז משווע של חיי אדם.

לאחר מכן הוא היה הקומיסר הפוליטי בקרב על סטלינגרד, ושימש כקצין הפוליטי הבכיר בדרום ברית המועצות במהלך המלחמה: בקורסק, בקרב על שחרור קייב ובדיכוי הלאומנים של בנדרה במערב אוקראינה.

[עריכה] עלייתו

לאחר מותו של סטלין במרץ 1953, ניצח חרושצ'וב ב"קרבות הירושה" שצצו בין בכירי המפלגה. ב7 בספטמבר 1953 הפך למנהיג המפלגה, ויריבו העיקרי, לברנטי בריה (מפקד המשטרה החשאית אן קה וה דה), הוצא להורג בדצמבר.

עלייתו להנהגה של חרושצ'וב סימנה שינוי קריטי בברית המועצות. הוא פנה לכיוון של רפורמות והמם את משתתפי הקונגרס העשרים של המפלגה הקומוניסטית, ב-24 בפברואר 1956, כשנשא את "הנאום הסודי" המפורסם שלו. בנאום זה תקף וגינה את פולחן האישיות שאפף את סטלין, והאשים את סטלין בעריצות בפשעים וברצח המונים שבוצעו במשך כל תקופת שלטונו ובמיוחד בתקופת "הטיהורים הגדולים".

מהלך זה בודד אותו מהגורמים השמרניים במפלגה, ששאפו להדיחו, אך הוא הצליח לגבור על מי שקרא להם "הקבוצה האנטי-מפלגתית" ב-1957.

עם ביקורו של ריצ'רד ניקסון בברית המועצות ב-1959, הורגשה ביתר שאת עמדתו של חרושצ'וב כלפי המערב, עמדה הרואה בו יריב ראוי ולא ישות מרושעת. תפיסה חדשה זו בודדה את סין של מאו, ויש הרואים בה גורם לפילוג הסיני-סובייטי של 1960.

[עריכה] מזגו של חרושצ'וב

יריביו הפוליטיים של חרושצ'וב בברית המועצות נטו לראות בו איכר גס ובור, בעל מוניטין של התפרצות לדברי אחרים והטחת עלבונות.

חרושצ'וב הפריע פעמים רבות לדיוני עצרת האומות המאוחדות בספטמבר-אוקטובר 1960 בהטחת אגרופו בשולחן וצעקות ברוסית בזמן נאומי צירים שונים.

תקרית מפורסמת אחת אירעה בעת שהציר הפיליפיני שאל אותו כיצד הוא יכול למחות כנגד האימפריאליזם המערבי בעודו מספח את מדינות מזרח אירופה. חרושצ'וב נזעם עד מאד, הטיח בציר קללה ברוסית שתורגמה כ"ריקא וליצן של האימפריאליזם" והסיר אחת מנעליו על מנת לדפוק בה בשולחן.

בפסגת ארבע המעצמות בפאריס, ב-16 במאי 1960, פוצץ חרושצ'וב את הוועידה בדורשו התנצלות פומבית מנשיא ארצות הברית, אייזנהאואר, על משבר מטוס הריגול U-2.

חרושצ'וב גם התבטא בביטוי השנוי במחלוקת ועמום המשמעות "אנחנו נקבור אתכם" בהתייחס לקפיטליזם. הוא אמר לנשיא ארצות הברית "אנחנו נקבור אתכם. הטילים שלנו יכולים לפגוע בזבוב בארצות הברית".

[עריכה] פרישה כפויה

חרושצ'וב הודח במושב מיוחד של הוועד המרכזי של המפלגה ב-14 באוקטובר 1964. הדחה זו באה בעיקר בשל גינוניו האישיים, שנחשבו במפלגה למביכים בזירה הבינלאומית. גם אופן טיפולו של חרושצ'וב במשבר הטילים בקובה והרה-ארגון של הבירוקרטיה לא הוסיפו לא אוהדים.

לפי זכרונותיו של חרושצ'וב, הוא הורה במאי 1962 על הצבת טילים גרעיניים לטווח בינוני בקובה במטרה לנטרל את יתרונה המתפתח של ארצות הברית בפיתוח ובפריסה של טילים אסטרטגיים. הוא גם ראה בכך הגנה לקובה מפני פלישה אמריקאית נוספת נוסח הפלישה למפרץ החזירים ב-1961.

לאחר הדחתו קיבל קיצבה חודשית של כ-500 רובל (כ-800$) ו-3 שומרים ושני טבחים והוא התגורר בבית פרטי ביישוב פטרובו-דלנייה שבמערב מוסקבה. חרושצ'וב החל להקליט את זכרונותיו כל יום בדרך כלל בבוקר ואחר הצהריים. ב-1966 הודיעו מלשינים לשלטונות על הזיכרונות שהוא כותב ובעקבות זאת זימנו אותו 3 חברי פוליטביורו לקרמלין (אחד מהם היה ארביד פלשה). הם ביקשו ממנו להפסיק את ההקלטות ולמסור להם את הזכרונות. הוא סירב למסור אך הסכים להפסיק. מקרה זה דיכא אותו מאוד. שנתיים מאוחר יותר ב-1968 שיכנע אותו בנו סרגי לשוב ולהקליט. ב-1971 עבר התקף לב והוא נחלש והמעיט בהקלטותיו. לאחר שחזר מבית החולים והתאושש שב להקליט. הקלטתו האחרונה הייתה 5 ימים לפני מותו. הוא נשמע היה חלש. בהקלטה אחרונה זו דיבר על האינטיליגנציה בברית המועצות. הוא מת בביתו ב-11 בספטמבר 1971 מהתקף לב ונקבר בבית הקברות נובודביצ'י במוסקבה ולא בבית הקברות של חומת הקרמלין. מותו לא הוזכר כלל בעיתונים. בנוסף סגרו השלטונות אזורים ליד בית הקברות כדי שאנשים לא ידעו מהמקרה או שינסו להיות נוכחים בהלוויה. ב-10 שנים הראשונות שלאחר מותו היה סגור בית הקברות לאזרחים רגילים כדי שלא יבחינו במצבתו ולא ישמש אתר הקבורה שלו כמקום עלייה לרגל.

חרושצ'וב נישא ב-1914 ליפרוסינייה פיסרבה (1896-1921). שנה לאחר מכן נולדה ביתו הראשונה יוליה (נפטרה ב-1981). לאחר מכן, 3 ימים לאחר מהפכת אוקטובר נולד בנו ליאוניד. ב-1921 נפטרה יפרוסינייה מרעב, תשישות וטיפוס עקב הרעב ששרר במדינה לאחר מלחמת האזרחים. בנו הבכור ליאוניד, מת ב-1943 במלחמת העולם השנייה. אישתו השנייה, נינה פטרובנה (1900-1984) ילדה לו את סרגיי וראדה (נולדה ב-1929) וילנה (1937-1972). סרגיי, היגר לארצות הברית והוא כיום אזרח אמריקאי. הוא מופיע לעתים בהרצאות ומספר על החיים "בצד האחר" של מסך הברזל.

[עריכה] פעולות פוליטיות חשובות

ב"נאום הסודי", גינה את סטלין, פשעיו ופולחן האישיות שלו באשמת "הפרת נורמות החוק של הלניניזם", סימן את תחילתה של "הפשרת חרושצ'וב".
פירק את הקומינפורם והתפייס עם יוסיפ ברוז טיטו.
ייסד את ברית ורשה.
מחץ בכוח צבאי את ההתקוממות ההונגרית של 1956.
העביר את קרים מרוסיה לאוקראינה.
הגה את דוקטרינת "דו קיום בשלום" במדיניות החוץ, עם הסיסמה "להשתוות ולהשיג את המערב" במדיניות הפנים.
יצר את התנאים לפילוג עם סין בעקבות השיחות עם ארצות הברית והסירוב לתמוך בתוכנית הגרעין של סין.
חנך את תוכנית החלל הסובייטית עם שיגורו של הלווין הראשון "ספוטניק 1" והאדם הראשון בחלל, יורי גגארין, תוך השגת יתרון על המערב. השתתף בשיחות עם הנשיא ג'ון פ. קנדי בדבר תוכנית משותפת להגעה לירח, שלא יצאה אל הפועל עקב רצח קנדי ב-1963.
פוצץ ועידת מעצמות בשל משבר מטוס הריגול U-2 של הטייס גארי פאוארס.
נפגש עם הנשיא ריצ'רד ניקסון באייווה, ארצות הברית.
יזם הצבה של טילים גרעיניים בקובה, מה שהביא למשבר הטילים עם ארצות הברית.
חיזק את מסך הברזל תוך בניית חומת ברלין ב-1961.
תמך במצרים במבצע קדש, 1956.

[עריכה] פעולות כלכליות חשובות

ישם את הגל השני של תוכנית הקרקעות הבתולות.
הגה ויישם את רעיון הסובנארחוז, ארגון מקומי שנועד לבזר את ניהול הייצור.
רה-ארגון של החקלאות ומתן עדיפות לסובחוז (חווה ממשלתית) תוך עידוד הפיכת קולחוזים לסובחוזים, עידוד גידול התירס.
התמודדות עם משבר הדיור באמצעות בניית מיליוני יחידות דיור מתועשות ופשוטות (שכונו "חרושצ'ובקה").
פיחות הרובל ביחס של 1 ל-10, 1961.