טלאולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלאולוגיה הוא החקר הפילוסופי של תכלית. טלאולוגיה היא אחת מארבע סוגי הסיבות על-פי אריסטו. (מקור המלה ביוונית במלה "טלאוס" - מושלם, שלם, שמקורה במלה טלוס - סוף, תוצאה). אחד הטיעונים הקלאסיים להוכחת מציאותו של האלוהים הוא הטיעון הטלאולוגי, לפיו כל היקום (ובעיקר הדברים החיים) נבנו באופן מוכוון מטרה ולא באופן כאוטי, ולכן הם ככל הנראה תוכננו על ידי ישות רציונלית.
נטורליזם פילוסופי שבין מייצגיו נמנה וילרד קוויין, הולך בעקבות דייוויד יום ופוסל לחלוטין הסברים טלאולוגיים. נטורליזם טוען שלא קיים שום דבר מעבר לתופעות הנצפות, ולכן הטיעון לפיו ברייה רציונלית לא ידועה או שלא ניתן לדעת אותה היא האחראית לתכלית, הוא פסול. פילוסופים אחרים, כמו אלן סאנדגה ואלווין פלנטינגה, טוענים שטלאולוגיה ו"טיעונים מהתכנון" אחרים הם תקפים.
תאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין, שטוענת שכל המינים התפתחו בשל ברירה טבעית, הקטינה את השפעתם של טיעונים טלאולוגיים מסורתיים (למרות שהיו שטענו נגד דרווין שהוא טלאולוג בהשקפתו). טיעונים טלאולוגיים שבו למרכז הזירה עם עליית קרנה של הבריאתנות בראשית שנות השמונים.
עם זאת, תאוריית הברירה הטבעית של דרווין פתחה פתח להגדרה מחודשת של "תכלית" בהקשר של "שרידת המותאמים". למשל, לנמר יש טפרים כדי לצוד ולהרוג את טרפו. למרות שטיעון זה נשמע כטיעון טלאולוגי, ניתן להסבירו גם במונחים אבולוציונים: הטפרים סיפקו לנמר עדיפות בתהליך הברירה הטבעית, ולכן הוא שרד. ניסוח זה מתרץ את השימוש השגוי לכאורה במושג התכלית בתאוריית האבולוציה. השימוש בהסבר זה, שמספק הסבר מדעי לתכלית, קיבל את השם טלאונומיה לעומת טלאולוגיה, במקביל לאופן בו המושג אסטרונומיה עומד מול המושג אסטרולוגיה.
בשנים האחרונות קידמו מספר מדענים את רעיון "העקרון האנתרופי" שמסביר את ערכיהם של מספר קבועים פיזיקלים ככאלו הנחוצים לקיומם של בני אדם שיוכלו לבצע את התצפיות שימדדו אותם. מבקרי השקפה זו טענו שבניסוחים מסוימים שלה יש בה קורטוב של טלאולוגיה.
"טלאולוגיה פסולה" מתרחשת כאשר מישהו טוען (בלי הוכחה) ש-X גורם ל-Y. ראו כשל לוגי.
