יהדות בוכרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות בוכרה הוא כינוייה של הקהילה היהודית של מרכז אסיה. מקור שמה בעיר בוכרה שבאוזבקיסטן שבעבר שימשה כמקום מושבה של קהילה יהודית גדולה וענפה והיוותה מרכז יהודי, תרבות ורוחני גדול וחשוב.
מאז קריסת ברית המועצות עברו רוב יהודי בוכרה לארצות הברית ולישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
עדויות ערביות מעידות שעוד ב-1240 הייתה קהילה יהודית בבוכרה. עדותו של ההיסטוריון הערבי איבן אלפוטי (מן המאה ה-13) מלמדת על קוסם מוסלמי קנאי, שאיים ב-1240 על יהודי בוכרה. עדויות יהודיות מצביעות על נוכחות עוד במאה ה-17. עדויות לשוניות ותרבותיות מצביעות על קשר בין יהדות בוכרה ליהדות פרס ועל כך שהקהילה הבוכרית היא צאצאית של זו הפרסית.
[עריכה] ארגון חיי הקהילה
מהמאה ה-12 עד מהפכת פברואר ב-1917 אורגנה הקהילה היהודית בעיר בוכרה בצורה מסורתית. נבחרו 12 יהודים קולונתארי-ג'יזיה שהיו גובים את המסים מהקהילה כל שלושה חודשים. מעל 12 הגובים עמד ראש העדה קולונתאר ראשי שהיה נבחר על ידי בעלי הבתים. מלבד זה היו בוחרים רב ועוד שני סגנים אחד לכל שכונה.
מצב היהודים בבוכרה ככלל היה קשה היה להם מעמד של "דמי" (בלתי מוסלמים), ולא של אזרחים שווי זכויות. בהיותם אזרחים ממדרגה שנייה חלו עליהם חוקים וגזרות משפילים. הם לא גויסו לצבא, חויבו במס גולגולת (הג'יזיה) שהמוסלמים היו פטורים ממנו, הוטל עליהם להניף סמרטוט על בתיהם כדי להבדילם מבתי המוסלמים, בית יהודי חייב היה להיות נמוך מביתו של מוסלמי, נאסרה עליהם הכניסה העירה לאחר שקיעת החמה, נאסר עליהם לחבוש מצנפת אלא כובע בעל צורה מיוחדת ועשוי חומר מיוחד ואי-שיוויון בפני החוק - קולו של מוסלמי היה עדיף על קולו של יהודי. למרות נטל המיסים והגזרות הגנו השלטונות על חייהם, בטחונם ורכושם של האזרחים.
מפברואר 1917 במקום השלטון היחיד של הקולונתאר הוקמה ועדה בת שבעה שכללה גם את הרב. בבתי ספר, גני ילדים ובלימודים נכללו גם לימודי הדת והשפה העברית. לתחום סמכותו של הוועד נכנסו גם ניהול בתי-הספר הציבוריים היהודיים, הספריות, התיאטרות ליהודים, בתי חולים, גביית נדבות וחלוקתן להחזקת בתי כנסיות וכלי קודש, פיקוח על עזרה סוציאלית, קבורה, הגנה על ענייני היהודים, סיפוק צרכי הקהילה, לימוד זכות על המשטר החדש בקרב היישוב המקומי וכדומה. זאת עד ל-1925 בה בוטל קיומה של הרפובליקה הבוכרית העצמאית.
מבחינה כלכלית, בעבר הרחוק מאוד יהודי בוכרה עבדו במכונות חקלאיות, כימיקלים, תעשיות מתכת. בנוסף לכך, מתחום החקלאות בכותנה, משי, צמר, פירות.
[עריכה] שכונת הבוכרים
שכונת הבוכרים, היא אחת מן השכונות הכי עתיקות בירושלים. שוכנים בה מספר בתי הכנסת המפוארים והעתיקים ביותר בארץ. יש בה פעילות דתית רבה ביותר. מרבית תושביה היו עשירים ביותר.
[עריכה] העדה, במבט כיום
העדה מציגה תרבות ומסורת ענפה מאוד. מאכלי עדות רבות כמו האוכל העירקי והפרסי - מושפעים מהאוכל הבוכרי המסורתי. לכן העדה ידועה במטבח שמעלה על השפתיים טעם של אוכל משובח ויוקרתי עם אווירה אתנית.
מוזיקה ים תיכונית שהשפיעה רבות על הז'אנר בארץ ישראל. אומנים רבים וידועים ביותר כמו איציק קלה, אושיק לוי, שימי תבורי משתמשים בכלי הנגינה המיוחדים (שופרות ועוד) ביצירות שלהם. שימי תבורי אף הוסיף וביצע שיר עבור קונגרס יהודי בוכרה.
פרט לכך, העדה ידועה באחוותה וקשרה העמוק אל היהדות. אחד מיקירי העדה הוא לב לבייב, מיליארדר בקנה מידה בינלאומי אשר תרם רבות לחינוך, לנדל"ן, ולכלכלה בארץ. בין היתר הקים סניפים רבים של בתי ספר ממלכתיים-דתיים בשם "אור אבנר-חנה", על שם הוריו.
הקונגרס, בין היתר, גרם לפעילות של "איגוד רבני קהילות בוכרה ברחבי העולם". בארגון זה התאגדו רבנים ידועים, בני העדה אשר תורמים ועוזרים רבות מבחינה דתית-חברתית.
[עריכה] רבני העדה היום
רבני העדה הבוכרית שהם הסמכות הרוחנית והתורנית העליונה בעדה הבוכרית:
- הרב פנחס הכהן רבין אב"ד ת"א יפו
- הרב יצחק אמינוף ר"י הרמב"ם בת"א
- הרב דוד ניסנוף רב העדה בירושלים
- הרב משה לבייב יו"ר איגוד הרבנים
- הרב יצחק יהושע רב הקהילה הבוכרית בארצות הברית
- הרב יצחק ניאזוב רבה הספרדי של אוסטריה ורב העדה בוינה
- הרב הלל חיימוב מזכ"ל איגוד הרבנים
- הרב משה מלאיוב מאטלנטה ג'ורג'יה
- הרב יעקב אביוב מדנבר קולורדו
- הרב לוי יצחק וולוביק מקליבלנד אוהיו
- הרב שלמה לדיוב מוסקבה שברוסיה
- רבה הראשי של אוזבקיסטן הרב דוד אבא גורביץ'
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיכאל זנד, התיישבות היהודים באסיה התיכונה בימי קדם ובימי-הביניים המוקדמים, פורסם בפעמים 35, תשמ"ח, עמ' 4-23. חוברת שהוקדשה ליהודי בוכרה