יהודה היס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' יהודה היס (נולד ב-1945 בלודז', פולין), מנהל המכון לרפואה משפטית בשנים 1988 - 2004.
בילדותו עלה לארץ והתגורר בתל אביב. את שירותו הצבאי עשה בהנדסה קרבית, ובתום שירותו החל ללמוד כלכלה באוניברסיטה, ולאחר מכן למד רפואה: תחילה גינקולוגיה ובהמשך פתולוגיה, תחום שבו עסק בשנים הבאות.
כעבור שנים רבות בתחום הפתולוגיה התמנה פרופ' היס, בשנת 1988, למנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר. בדצמבר 2000 פרסם העיתונאי רונן ברגמן מ"ידיעות אחרונות" תחקיר על התנהלות המכון לרפואה משפטית, שבו נטען על סחר באיברים, ללא ידיעת המשפחות, מחדלים בחתימה על דוחות נתיחה, ועל שורה ארוכה של אי סדרים.
בעקבות הכתבה הוקמה 'ועדת סגלסון' בראשות השופט אריה סגלסון, שתמכה בטיעונים של ברגמן, ובכך החלה חקירת משטרה כנגד פרופ' היס, שבסיומה הומלץ להעמידו לדין. אולם, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, החליטו לעכב את הגשת כתב האישום ולהעמידו לדין משמעתי בלבד. הלחץ הציבורי בעקבות שורה של פרשיות שנחשפו חדשות לבקרים כנגד פרופ' היס הביאו להדחתו מתפקידו כמנהל המכון לרפואה משפטית, במאי 2004 על ידי שר הבריאות, דני נווה, בשל מה שהגדיר השר "אי ביצוע נהלים וטעויות בשיקול דעת".
לאחר הדחתו פרופ' היס המשיך לשמש בתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית, כרופא המשפטי הראשי של המכון, תחת הנהלת בית החולים "אסף הרופא".
במסגרת תפקידו ניתח פרופ' היס את גופת ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, ואת ממצאיו הביא לועדת שמגר, שהוקמה לחקירת רצח רבין. בשל כך נטען כי פרופ' היס הוא האיש שבידו המידע הרב ביותר על הרצח, והדו"ח הפתולוגי שפרסם על נתיחת גופתו הוא התשתית הראייתית לכל מצדדי תאוריות הקשר [1].
