יוסף שלמה דלמדיגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דיוקנו של ר' יוסף שלמה דלמדיגו כפי שנדפס בשער ספרו "אֵילִם" (אמסטרדם 1628)

רבי יוסף שלמה דלמדיגו (כרתים, שנ"א, 1591 - פראג, תט"ז, 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום. כינויו "יש"ר" הוא ראשי תיבות של יוסף שלמה רופא, וקנדיה הוא כינויה הקדום של כרתים.

[עריכה] תולדותיו

ר' יוסף שלמה דלמדיגו נולד לאביו רבי אליהו בכ"ה סיון שנ"א (16 ליוני 1591) בעיר הבירה של קנדיה (כרתים), ששמה אף הוא קנדיה. היה נצר למשפחת דלמדיגו שעליה נמנה ר' אליהו דלמדיגו בעל ספר "בחינת הדת", אשר יצא כנגד חכמת הקבלה וכנגד הטוענים לקדמות ספר הזהר. כנגד ספר זה חיבר יוסף שלמה דלמדיגו את ספרו "מצרף לחכמה" שבו ענה על טענותיו. על אף אהדתו לתורת הקבלה זו יצא כנגד המקובל ר' אברהם אבולעפיה.

עד גיל חמש עשרה למד בעיקר תלמוד, פוסקים וקבלה, וכן מספר שפות - יוונית, איטלקית, ספרדית ולטינית. בשנת 1604 נסע יש"ר לפאדובה שבאיטליה, שם למד רפואה ומדעים. בין היתר, למד אצל גלילאו גליליי. בהיותו בפאדובה ביקר מספר פעמים בונציה, שם הכיר את רבי אריה די מודינה ואת שמחה לוצאטו. בשנת שע"ג (1613) סיים את לימודיו האוניברסיטאיים בפאדובה ושב לביתו. שם אסף ספרים רבים, וספרייתו מנתה כ-7000 ספרים. בתקופה זו התרועע גם עם הקראים.

בשנת שע"ו (1616) בהיותו בן 25, עזב את עירו, משפחתו וכל ספריו, וחי כבודד, נע ונד, משך 27 שנים. בנדודיו ביקר במצרים, שם נפגש עם מורה באוניברסיטת קהיר והתווכח עמו, ועם ראש העדה הקראית החכם יעקב האלכסנדרוני; משם פנה לקושטא, שם רכש ספרי פילוסופיה רבים ואף שם נפגש עם ראשי הקראים; אך שם גם החל לעסוק בתורת הקבלה. משם עבר לליטא, שם עסק ברפואה, והיה משך כמה שנים רופאו האישי של נסיך ליטא. בימים היה עוסק ברפואה, ובלילות בתלמוד, קבלה ומחקר. שימש כרב ודרשן בקהילת הספרדים בהמבורג, ובעקבות מגפה שפרצה בשכונתו עקר לעיר חדשה בשם גליקשטט. כיון שלא היו בעיר זו יהודים רבים, עבר ממנה לאמסטרדם, שם שימש כרב ודרשן במשך שלוש שנים (שפ"ח-שצ"א). את סוף ימיו עשה יש"ר בפראג, שם נפטר בשנת 1655 ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק במקום.

[עריכה] יחסו לקבלה

ספרו של דלמדיגו, "מצרף לחכמה", משבח את חכמת הקבלה. בהקשר לכך מסופר כי עיסוקו בתורת הקבלה החל בעקבות פגישה עם רבי יעקב בן נחמיאש, מחכמי קושטא בזמנו, בה הראה לו כי למרות ידיעותיו המופלגות בפילוסופיה הוא מחבב את תורת הקבלה, וטען בפניו שתורת הקבלה דומה לפילוסופיה האפלטונית. אך למרות זאת יש הטוענים שדעתו של דלמדיגו ביחס לקבלה נשארה שלילית: הרב שמואל מוהליבר סיפר שעשיר אחד ביקש מדלמדיגו לכתוב ספר בשבח חכמת הקבלה, ובעקבות כך כתב את הספר "מצרף לחכמה". אך המעיין בספר וקורא בין השורות ויורד לסוף דעת המחבר מבין שכוונתו היא הפוכה (ליפסון, מדר דר ג עמ' 197).

[עריכה] חיבוריו וספריו

את עיקרי מחקריו המדעיים כתב יש"ר בספרו "ספר אֵילִם", שיצא לאור בשנת 1629 באמסטרדם. הספר מכיל תשובות לשאלות בענייני אסטרונומיה ומתמטיקה, שהפנה אליו חכם קראי, זרח בן נתן מטרוקי. כמו כן בספר מוזכרים חידושים מתמטיים עדכניים, מהם עוד בטרם פורסמו בדפוס מאת מתמטיקאים ידועים. בספרו הוא מזכיר את גלילאו גליליי פעמים מספר, ומכנה אותו בתואר "רבי". הוא מזכיר לעתים את השימוש שעשה בטלסקופ, ומייחס את המצאתו לגליליי. הספר הודפס פעם נוספת בשנת 1864 באודסה.

משערים כי חיבר קרוב לעשרים וחמישה ספרים, חלקם הגדול נותרו בכתבי יד. רשימת ספריו הידועים:

אֵילִם, נדפס עם הוספות רבות באודסה תרכ"ד-תרכ"ח, בחמשה חלקים. עניני רפואה ועוד. החלקים נקראו בשמות:

מעין חתום, אודסה תרכ"ח.
מעין גנים, אמסטרדם שפ"ח-שפ"ט.
חוקות שמים, אודסה תרכ"ז.
גבורות ה', אודסה תרכ"ז.

בתי הנפש, כתב יד בספרית אוקספורד על שם רבי כלכלבן, ונטען כי מחברו הוא דלמדיגו.
נפש הגר, כנ"ל אצל בתי הנפש.
יער לבנון, ביאור פילוסופי על כלי המקדש.
נובלות חכמה, אופטיקה ומטפיזיקה, הנאו שפ"ט.
מצרף לחכמה, בתורת הקבלה.
בחינת הדת, וינה תקצ"ג.