יעקב כ"ץ (חבר כנסת)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יעקב כ"ץ | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 28 בדצמבר 1906 |
| תאריך פטירה | 21 בדצמבר 1967 |
| כנסות | 3 - 6 |
| סיעות | חזית דתית תורתית, פועלי אגודת ישראל |
| תפקידים בולטים |
|
יעקב כ"ץ (28 בדצמבר 1906 - 21 בדצמבר 1967), חבר כנסת מטעם המפלגה החרדית פועלי אגודת ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] הולדתו
נולד בזלוצ'וב (על ידי זבורוב) שבגליציה, השתייך לזרם החסידי רוז'ין, למד בישיבת חכמי לובלין, הצטרף לצעירי אגודת ישראל בעיר מגוריו ונבחר למוסדות ”צעירי אגודת ישראל” ואגודת ישראל בגליציה. התארס עם רעייתו בשנת 1932, אולם לגודל אהבתם לארץ ישראל לא רצו להתחתן בחו"ל מחשש שישתקעו שם, ולכן המתינו זמן רב עד שיקבלו אישורי עליה לארץ. בשנת 1934 כשנתקבלו האישורים המיוחלים החליטו בני הזוג להנשא. ואכן החתונה התקיימה ביום שישי, כאשר ביום ראשון שלאחר מכן כבר היו על האנייה לארץ ישראל.
[עריכה] עסקנותו
מיד לאחר עלייתו לארץ החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא התיישב בחיפה ונהג ללכת לעתים קרובות אל הנמל על מנת לקבל את העולים הרבים שהגיעו באניות. פליטי המלחמה שעלו אז לארץ בעליות השונות נוהגים לספר שהדבר שחיזק אותם במיוחד בהגיעם אל הלא נודע, היא העובדה שזכו לקבלת פנים חמה במיוחד על ידי הרב יעקב כ"ץ[דרוש מקור]. לבד מקבלת הפנים הוא דאג לכל מחסורם. פליטים רבים השתכנו בביתו שברחוב הרצל בחיפה עד שנמצאה להם קורת גג. גם לאחר קום המדינה ואף לאחר שמונה לחבר כנסת נהג בעממיות יתר, ונהגו להתארח אצלו אנשים רבים שהזדמנו לעיר ולא יכלו לחזור לביתם. לעתים קרובות נאלצו ילדיו לשכב בצפיפות על מזרונים ולפנות את מיטותיהם לאורחים.
היה מזכיר סניף פא”י בחיפה, מנהל מחלקת הקליטה של פא”י בצפון הארץ, פעיל ב”מגבית ההצלה” של היישוב וחבר ועדת המצב וועדת הגיוס בימי מלחמת העצמאות.
[עריכה] חבר עיריית חיפה
בין השנים 1950-1967 כיהן כחבר מועצת העיר חיפה וכחבר הנהלתה (משנת 1951). בשנים 1951-1959 כסגן ראש העיר חיפה, תחת ראש העיר אבא חושי. למרות חילוקי הדעות הקשים שהיו לו עם חושי, בעיקר בנושאי דת (אבא חושי היה מפא"יניק ותיק חסר-קשר כלשהו לדת), העריך אותו מאוד אבא חושי. בזכות מאבקיו בהיותו חבר בעירייה הוקמו מבני-ציבור רבים בעיר לציבור החרדי שהלך וגדל. ביניהם ניתן למצוא את ביה"ס "שערי תורה" (כיום משמש בי"ס דתי לעולים מחבר המדינות), ותיכון "בית יעקב" (כיום משמש כמתנ"ס חרדי). כמו-כן, בזכות מאבקיו הרבים נשמר הסטטוס קוו בחיפה: תחבורה ציבורית פועלת בשבת במינון נמוך והכרמלית והתיאטרון העירוני סגורים בשבת לגמרי.
[עריכה] חבר כנסת
שימש כחבר כנסת בשנים 1955-1967, בכנסות השלישית והרביעית מטעם חזית דתית תורתית ובכנסות החמישית והשישית מטעם פועלי אגודת ישראל. היה חבר בועדת הפנים (בכנסת הרביעית) ובועדת העבודה והרווחה של הכנסת (בכנסת החמישית).
על אף הביקורת הקשה שהשמיעו רבנים מהזרם החרדי נגד מפלגת פא"י (ביניהם הרב מבריסק, החזון איש והרב יעקב ישראל קנייבסקי - ה"סטייפלר"), בעיקר על רקע ישיבתם בממשלה שתמכה ב"שרות לאומי", העריכו אותו מאוד כל גדולי ישראל דאז וסמכו עליו את ידיהם[דרוש מקור]. הם ראו בו שליח-ציבור שהתמודד ברשימה שזוכה לתמיכת ציבורים רבים שלא יצביעו ל"אגודת ישראל", ומאידך כאדם ששומע לרבותיו ומתיעץ איתם בכל תחום. כ"ץ עצמו לא היה חבר בכנסת בשנת 1953, השנה בה הועבר חוק שירות לאומי.
[עריכה] פטירתו הטראגית
כ"ץ נפצע בתאונת דרכים בשד' הרצל בירושלים בדרכו מהכנסת לבית וגן, ומת מפצעיו לאחר יומיים של אשפוז, ביום חמישי בלילה, אור לכ' בכסלו ה'תשכ"ח, 21 בדצמבר 1967, מספר ימים לפני יום הולדתו ה-61.
ראש העיר אבא חושי הגיע לנחם והבטיח שתוקם ישיבה לזכרו. הישיבה לצעירים של חתנו הרב דוד כ"ץ שכבר הייתה קיימת, קיבלה מהעירייה מבנה בסמיכות לשכונת דניה והיא נקראת על שמו: "משכן יעקב".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יעקב כ"ץ באתר הכנסת
