כריתת יערות הגשם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריתת יערות הגשם היא תהליך ברוא יער גשם טרופי בעיקר באזור יער האמזונאס בברזיל, אך גם באזורי יערות גשם אחרים בעולם.
ארגונים בינלאומיים רבים ובהם הקרן לשימור חיות הבר (WWF), ארגונים של האו"ם וגרינפיס, זועקים מזה שנים כנגד כריתת היער. בשנה שעברה נכנעה ממשלת ברזיל ללחצים והפסיקה לחלק רשיונות כריתת עצים, אך עקב כך חוותה ברזיל גל אלימות מצד החוואים וזכייני העצים. הם רצחו מספר פעילים ובהם הנזירה הדומיניקנית דורותי סטאנג, בת 74, אשר הייתה מהפעילות הבולטות נגד כריתת יערות הגשם ןאשר נרצחה בפברואר 2005.
חברות אשר מספקות את הדרישה העולמית לעץ פרצו דרכים וכרתו עצים. לאחר מכן, היה זה קל ופשוט לאיכרים להגיע לאזורים שהיו קודם לכן מרוחקים ובלתי נגישים. שריפות ענק בוערות ביער האמזונס חודשים רבים בכל שנה. השריפות מוצתות על ידי איכרים המנסים "לכבוש" שטחי עיבוד חדשים. האיכרים מציתים את שרידי היער והשריפות מתפשטות על פני אלפי קמ"ר ובוערות עד שהגשמים העונתיים מכבים את האש. בוקרים שורפים שטחים כדי להאיץ צמיחה של עשב טרי, וחוואים מכשירים שטחי ענק לגידול סויה ליצוא לאירופאים החוששים מהסויה אשר מייצאת ארצות הברית ואשר עברה שינוי גנטי. כעבור עונות אחדות מתברר לחקלאים כי הקרקע ענייה והם נעים הלאה, מציתים חלקות נוספות וכך ממשיך ההרס של היער.
אחת התמונות המפורסמות אשר צולמה ממעבורת החלל קולומביה, בטיסה אשר הסתיימה באסון ב-2003, הייתה צילום שריפה ביערות האמזונס, שסביבתה הייתה נקייה מעננים. המסקנה העגומה היא כי השריפות גם משנות את מאזן הגשם ביער הגשם ולא לטובה.
