כתובת תיאודוטוס בן וטנוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתובת תיאודוטוס בן וטנוס היא לוח אבן חקוק ביוונית הנקראת על שם האיש המוזכר בה. הכתובת נמצאה בחפירות שערך ריימון וייל בעיר דוד בירושלים בשנת 1913 והיא מתוארכת למחציתה הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
תוכן עניינים |
[עריכה] נוסח הכתובת
נוסח הכתובת הוא:
| תיאודוטוס בן וטנוס כהן וראש בית הכנסת (ארכיסינגוגוס)
בן ראש בית כנסת; נכדו של ראש בית כנסת בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות (ו)את האכסניה והחדרים (ו)מתקני המים לשם הארחת הנצרכים מן הנכר שאותו (את בית הכנסת) יסדו אבותיו הזקנים וסימונידס |
||
[עריכה] מיקומה
מן התוכן ניתן להסיק כי הכתובת ניצבה בכניסה לבית כנסת (או על משקופו), שהיה אולי בעיר דוד או בסביבתה. מאחר שהעיר חוותה חורבן פיזי גדול בשנת 70 לספירה, קשה לדעת האם הכתובת לא הושלכה אל מורדות עיר דוד מכל מקום אחר.
[עריכה] ניתוח הכתובת
הכתובת מלמדת על קיומו של בית כנסת ושל קומפלקס הארחה בירושלים, ששימש לקיום חיים יהודיים ולאירוח עולי רגל מחוץ לארץ. כן היא מלמדת על שושלת של "ראשי בית הכנסת" - תפקיד שנראה כי עבר מאב לבן, וכי נושאיו היו אחראיים על הקמתו ותחזוקתו של מוסד שכזה. שמו הנוכרי של בעל הכתובת - תיאודוטוס בן וטנוס - מלמד כי ההשפעה ההלניסטית לא פסחה באותה עת גם על אלה שראו בלימוד תורה ובקיום מצוות חלק בלתי נפרד מחייהם. המעניין בתיאור תפקידיו של בית הכנסת הוא שלא מוזכרת בו כלל תפילה! נראה כי מדובר בתקופה בה טרם גובש עדיין תפקידו של בית הכנסת כמקום התייחדות עם האל, דבר הנפוץ הרבה יותר החל מימי המשנה והתלמוד.
[עריכה] ייחודה
ייחודה של כתובת תיאודוטוס הוא בכך שהיא המימצא הארכיאולוגי היחיד מירושלים המצביע על קיומו של בית כנסת בעיר בתקופת בית שני, דבר הניכר מניתוח אפיגרפי של האותיות, הדומות לאותיות באבן הסורג ומניתוח שמות האישים המוזכרים בה. ידוע על בתי כנסת שפעלו ברחבי הארץ בימי הבית, אך זאת בעיקר ממקורות כתובים (כמו הברית החדשה). רק שבעה בתי כנסת זוהו מימי הבית, בהם בית הכנסת בקריית ספר (ח'רבת בד עיסא) ובמודיעין (ח'רבת אום אל-עומדאן) ובחרבת עתרי. כן ידועים שלושת בתי הכנסת של לוחמי המרד הגדול - בגמלא, מצדה והרודיון, אך אלה הם כנראה מבנים מאולתרים שהוקמו בתוך מבנים אחרים, ובכל מקרה לא נשתמרה בהם כל כתובת המעידה בוודאות על שימושם.
