הסורג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני. הסורג היה סביב החיל - חומת העזר לחומת העזרה במקדש.
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרת הסורג
הסורג היה סמלי בעיקרו, ונועד למנוע כניסה של לא-יהודים אל תוך המקדש, דבר האסור על פי התורה. כך, למעשה, סימן הסורג את התחום במקדש שעד אליו מותר לנוכרים להגיע. לצורך כך אף הוצבו סביבו עמודים ועליהם כתובות בלטינית ויוונית, שאין ללא-יהודים להיכנס למקדש, ודינו של הנכנס הוא מוות. הידיעות על כתובות אלה מגיעות מספרי יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ה, ה, ב), אשר מדבריו גם עולה כי הרומים ביצעו גזר דין זה לעתים הלכה למעשה. כך מובא בנאומו של טיטוס, מעט לפני חורבן בית שני (מלחמות ו, ב, ד):
- "וטיטוס כעס מאוד על הדבר הזה והרבה לדבר קשות אל אנשי יוחנן, בקראו אליהם לאמור: הוי נבלים טמאים, האם לא הקימו ידיכם את הסורג הזה מסביב לקודש? האם לא העמדתם בסורג את העמודים האלה אשר נחרת עליהם בכתב יווני ובכתבנו, כי לא יהין איש זר לעבור את המחיצה הזאת? והאם לא מילאנו אנו את ידיכם להמית את כל העובר על הדבר הזה, אף אם יהיה אזרח רומא?...".
חוקרים בעבר פקפקו במידע זה, אך בשנת 1871 גילה המלומד הצרפתי שארל קלרמון-גנו אבן מעין זו שסיפר עליה יוסף. על האבן יש כתובת ביוונית, האומרת: "איש נוכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה". קטע מלוח נוסף מעין זה נמצא בשנת 1935, אגב סלילת כביש בירושלים.
[עריכה] צורת הסורג
לא ברור צורתו של הסורג. על פי עדות יוסף, הוא היה עשוי מאבנים, והמחיצה הייתה "כלילת יופי במלאכתה". היו שפירשו שהוא היה עשוי בצורה מסוימת של אבנים לסירוגין, כעין מעשה רשת, כמרומז מן השם "סורג", וכמרומז אצל יוסף, שהיה ייחוד בעשיית המחיצה.
[עריכה] גובה הסורג
על גובה הסורג ישנן עדויות סותרות. ברור שהיה נמוך, אך על פי המשנה במסכת מידות היה גובהו רק עשרה טפחים (כ-96-120 ס"מ), ואילו על פי יוסף היה גובהו שלוש אמות (כמטר וחצי). ייתכן כי חז"ל רצו למסור רק על הגובה המינימלי מבחינה הלכתית, בעוד יוסף מסר על הגובה בפועל.
[עריכה] הפרצות בסורג
על פי המשנה (מידות ב, ג), היו בסורג שלוש-עשרה פרצות שפרצום מלכי יוון, ושאותם חזרו וגדרו מאוחר יותר. היו ששיערו שהיוונים פגעו דווקא בסורג, משום שהוא מסמל את ההגבל של כניסת גויים לתחום המקדש, דבר שלא ראו בעין יפה. דבר דומה מסופר בספר חשמונאים א' (ט, נד):
- "...ובשנת שלוש וחמישים ומאה, בחודש השני ציווה אלקימוס (כהן גדול מתיוון) להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית, ויהרוס את מעשי הנביאים. ויחל להרוס... וייבטלו מעשיו...".
היו שפירשו שמדובר על הריסת הסורג ("מעשי הנביאים"), ועל כך שהוא התחיל להרוס אך לא הצליח לסיים.