כ"ג יורדי הסירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הערך נמצא בשלבי עריכה
הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה.
שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו.

כ"ג יורדי הסירה הינם עשרים ושלושה חללי הפלמ"ח, אשר נעלמו, ביחד עם קצין בריטי שהתלווה אליהם, בדרכם לביצוע פעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון ב18 במאי 1941.

ב-15 במאי 1941 הוקם הפלמ"ח ולמפקדו מונה יצחק שדה. הפלמ"ח הוקם על ידי הבריטים על מנת לענות על צורך מבצעי. הפלישה ללבנון ולסוריה, שהוחזקו על ידי אנשי צרפת של וישי התקרבה, ובשל רגישויות פוליטיות היה הצבא הבריטי הסדיר מנוע מלבצע פעולות מסוימות. הוחלט להקים, הן לצורך זה, והן לצורך סיכולה או השהייתה של פלישה גרמנית מדרום, כוח של אנשי לוחמה זעירה, אשר יסייע לבריטים בהגנת ארץ ישראל, כוח זה היה הפלמ"ח.

אחת הפעולות הראשונות שתוכננו הייתה חבלה בבתי הזיקוק בעיר טריפולי בלבנון. החשש היה כי בתי הזיקוק יספקו דלק למטוסי הוורמאכט, ויסייעו בסיכול הפלישה המתוכננת ללבנון ולסוריה. האזור שבו היו מצויים בתי הזיקוק היה מבוצר היטב, וחנתה בו יחידה של חיילים סנגלים מן הצבא הצרפתי העויין, שסר למרותו של שלטון וישי.

הוחלט על פעולה שבה ירדו בסירה 23 לוחמים. עם הגיעם בסמוך לחוף יישארו שלושה מהם על סיפון הסירה, ואילו היתר ירדו בסירות קלות ויחבלו בבתי הזיקוק. הצוות גובש בינואר 1941 מתוך אנשי המחלקה הערבית, והתאמן בבסיס שהוקם לצורך זה בביתני יריד המזרח בתל אביב. בתירגול המדמה את תנאי הפעולה באזור קיסריה הושגו תוצאות יפות, ונראה כי הכוח יודע את מלאכתו. אל עשרים ושלושה אנשי הפלמ"ח שנבחרו לבצע את הפעולה צורף משקיף בריטי בדרגת מייג'ור (מקביל לרב סרן בצה"ל) בשם אנטוני פאלמר.

בליל ה-18 במאי 1941 יצאו עשרים וארבעה הלוחמים אל הדרך ממעגן חברת החשמל בחיפה בסירה ושמה "ארי הים", אך לא הגיעו ליעדם, ומעולם לא נודע מה עלה בגורלם. יצחק שדה סבור כי מאחר והפעולה הייתה ידועה לגורמים רבים, מהם עויינים את הציבור העברי בארץ, הזהיר שוטר בריטי או ערבי את האויב על ביצוע הפעולה, והסירה הוטבעה בלב ים, ייתכן שעל ידי צוללת.

הייתה זו פעולתו הראשונה של הפלמ"ח. כשלון הפעולה ואבדן משתתפיה היוו מכה מוראלית וגרמו לעיכוב בבניין הכח הימי העברי מאחר וחלק מהדמויות הבולטות בו אבדו בפעולה. מורשתם הטראגית של יורדי הסירה הייתה למקור השראה ללוחמי הפלמ"ח שבאו בעקבותיהם, הן בפלמ"ח והן בפלי"ם, וזכרם מועלה על ידי לוחמי צה"ל וחיל הים אף בימינו.

אלו שמות יורדי הסירה:

שלום אוצ'יטל.
אריה אייזן.
יעקב גורדון.
אריה גלברד.
יצחק הקר.
אפרים וימן.
חיים ירמיהו ויסמן.
שמואל (סמי) חנוביץ'.
אריאל טמס.
ברוך (בורקה) יעקובסון.
כתריאל יפה (מפקד הסירה).
מרדכי "מוטקה" כהן.
ישראל (נורד) נורדין.
אברהם נוריאל.
דוד נפחא.
צבי ספקטור (מפקד הפעולה).
נריאל פאגלין.
מרדכי פלונצ'יק.
יהודה (רודי) צ'ארנר.
גרשון קופלר.
מנחם קורקין.
זאב רוטמן.
עמירם שוחט.

צבי ספקטור מפקד הפעולה, היה אביו של תא"ל יפתח ספקטור, מבכירי טייסי חיל האוויר.

זכרם של יורדי הסירה הונצח בדרכים רבות. אוניית מעפילים נקראה על שמם (האונייה, "כ"ג יורדי הסירה" הגיעה לארץ ב13 באוגוסט 1946 מאיטליה ועל סיפונה 790 מעפילים). כן נקראים על שמם רחובות ברבות מערי הארץ, ובית הספר לקציני-ים בעכו. זכרם מועלה ביד שהוקמה להם ב"חלקת הנעדרים" בהר הרצל, הוא המקום אליו באים המתייחדים עם זכרם.