לאומנות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאומנות היא לאומיות חריפה ותקיפה הרואה את הלאום של המאמין בה כנעלה על עמים אחרים. גישה זו מצדיקה בשל כך אפליה ויחס עוין כלפי מיעוטים בתוך מדינת הלאום כמו גם תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות אימפריאליות.
האבחנה בין לאומיות ללאומנות אינה פשוטה כלל ועיקר ובמקרים רבים היא תלויה בהשקפת עולמו של המתבונן. בחלק מן השפות כלל לא מצויה הבחנה מקבילה בין ביטויים אלו.
רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו צרפת וארצות הברית, ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו גרמניה, איטליה ועוד.
גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון שובניסטי ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו גמבטיסטה ויקו ויוהן גוטפריד הרדר שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך עמדה פלורליסטית מובהקת. גם אצל הוגה ליברלי מובהק כמו ג'ון סטיוארט מיל ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).
מקובל לכנות לאומיות בשם לאומנות כאשר היא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים, ורואה בעם הספציפי ערך עליון מעל כל ערכים אחרים. הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים גזעניים (כמו בגרמניה הנאצית) בהם הקשר הלאומי נקבע בצורה ביולוגית, וגזעים מסוימים מאובחנים כנחותים מטבעם. היא יכולה לפנות גם לכיוונים פשיסטיים (כמו באיטליה הפשיסטית) בהם תורת הגזע איננה עיקרית, אך יש בהם הערכת יתר של המדינה מעל ערכי חירות הפרט, קידוש המלחמה והאלימות, ושאיפות התפשטות אימפריאליסטיות. במקרים רבים מעורבת הלאומנות עם השפעות תרבותיות אחרות, כמו הלאומנות הערבית המושפעת מרעיונות של שנאת ישראל באסלאם, לאומנות יהודית המשלבת לעתים קרובות קיצוניות דתית על גבול הפונדמנטליזם ולאומנות בעולם השלישי המשולבת במקרים רבים עם רעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים, אף על פי שלכאורה רעיונות אלה דוגלים באוניברסליות ובניגוד לתפיסה המעדיפה לאום על לאום אחר (תוך ההנחה שכל בני האדם שווים).
