לאוניד נבזלין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאוניד נבזלין (Леонид Невзлин, נולד ב- 21 בספטמבר 1959) הוא איש עסקים ופוליטיקאי רוסי-יהודי, אחד מהאוליגרכים הרוסים. שימש כמנכ"ל יוקוס יחד עם מיכאיל חודורקובסקי.
בשנת 1981 סיים את לימודיו במכון לנפט וגז על-שם גובקין במוסקבה. כמו כן סיים את המכון לחקלאות לאומית שם. בשנים 1981-1987 עבד כמתכנת באיגוד לגאולוגיית חוץ של המשרד לאיכות הסביבה של ברית המועצות. בשנת 1987 הכיר את מיכאיל חודורקובסקי, ומאז התחילה השותפות ביניהם. בשנת 1991 עבד בבנק מנטפ כראש מחלקת יחסי ציבור. בשנת 1993 הציג את מועמדותו לדומה (הפרלמנט הרוסי). מ-1996 שימש כסגן הראשון של חבר המנהלים של בנק מנטפ. מ-1998 שימש כסגן הראשון וחבר חבר המנהלים של חברת יוקוס. מ-2000 עד 2001 שימש כנשיא איגוד הקהילות היהודיות. מ-2001 עד 2003 שימש כנציג הרפובליקה המורדובית במועצת הפדרציה הרוסית.
כשהתחיל משפטו של שותפו, חודורקובסקי, ב-2004, הבין כי הקרקע בוערת תחת רגליו ונמלט לישראל. ביוני 2005 דרשה רוסיה מארצות הברית את הסגרתו, על סמך אישומו ברצח. נבזלין תרם לשיקום בית התפוצות, הקים בו את בית הספר החדש ללימודי העם היהודי, ונתמנה ליושב ראש מועצת בית התפוצות.
נבזלין נפגש עם אלכסנדר ליטוויננקו כחצי שנה לפני מותו. לאחר מות ליטוויננקו קבע נבזלין נחרצות שהשלטון הרוסי עומד מאחורי הרצח. השלטון הרוסי מצדו רואה בנבזלין אשם ברצח הסוכן ודורש את הסגרתו על סמך זאת.
[עריכה] ספריו
לאוניד נבזלין כתב מספר ספרים על יחסי ציבור וחשיבותם בעידן המודרני, ביניהם:
- אדם עם רובל
- יחסי ציבור - מי צריך את זה
