לאסלו רייק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאסלו רייק (8 במאי 1909 - 15 באוקטובר 1949) מנהיג קומוניסטי הונגרי. הוצא להורג על ידי הדיקטטור הסטליניסטי מתיאש ראקושי.
כאדם צעיר הפך רייק לקומוניסט, ובשל כך גורש מאוניברסיטת בודפשט ועבד כפועל בניין. בשנת 1936 יצא לספרד ונלחם במלחמת האזרחים בספרד לטובת הצד הרפובליקני במסגרת הבריגדות הבינלאומיות. לאחר התבוסה במלחמה נמלט לצרפת, ושב להונגריה בשנת 1941. עם שובו נעצר בידי השלטונות, ושהה בכלא עד לשיחרור הונגריה מידי הנאצים בידי הצבא האדום.
הונגריה שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה נתונה לשלטון הקומוניסטים, שהשתלטו על המדינה בשנים שבין 1945 ו-1949. בתחילה היו הקומוניסטים חברים בממשלת קואליציה בראשה עמד זולטן טילדי, ובתהליך מהיר דחקו את רגלי שותפיהם, עד שהשתלטו על הממשלה לחלוטין. בראש המפלגה עמד הסטליניסט מתיאש ראקושי. רייק שירת בממשלות אלו בתפקיד שר הפנים. בתפקיד זה הקים את המשטרה החשאית ההונגרית, אשר שימשה כלי בטיהורים שערך רייק כלפי מתנגדיו הן במפלגה והן מחוצה לה. לאחר הבחירות בשנת 1948 היה רייק לשר החוץ.
רייק עורר את איבתו של ראקושי, אשר עינו צרה במתנגדיו. כאשר מתח רייק ביקורת על המדיניות הסטליניסטית בהונגריה, נעצר בחודש ספטמבר 1949. במשפטו נאלץ להודות כי היה סוכן בשירותם של מיקלוש הורטי, טיטו, ליאון טרוצקי וממשלת ארצות הברית. לאחר משפט זה הוצא להורג.
בנאומו בוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, גינה מנהיג ברית המועצות ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב את פשעי סטלין, וביניהם מנה את הוצאתו של רייק להורג. נאום זה ערער את מעמדו של ראקושי אשר נאלץ, בקיץ שנת 1956 להעביר את השלטון לידי הרפורמיסט אימרה נוג'. נוג' הורה על קבורתו מחדש של רייק, בטקס ממלכתי, ב־6 באוקטובר 1956, אשר הייתה בין האירועים שהובילו למרד בהונגריה בשנת 1956.
בנו, שמו לאסלו רייק אף הוא, היה פעיל בתנועת הרפורמות וההתנגדות למשטר הקומוניסטי של יאנוש קאדאר בשנות השמונים.
