לה ריוחה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
 |
|||||
| שפה רשמית | ספרדית | ||||
| עיר בירה | לוגרוניו | ||||
| נשיא | פדרו סנז אלונסו (Pedro Sanz Alonso) | ||||
| הכרזת אוטונומיה | 9 ביוני 1982 | ||||
| שטח - סה"כ - % משטח ספרד |
במקום ה-16 בספרד 5,045 קמ"ר 1.0% |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2006) - % מאוכלוסיית ספרד - צפיפות |
במקום ה-17 בספרד 306,377 תושבים 0.7% 60.72 תושבים לקמ"ר |
||||
| קיצור ISO 3166-2 | LO | ||||
| אתר אינטרנט רשמי | Gobierno de La Rioja | ||||
לה ריוחה (בספרדית: La Rioja) היא קהילה אוטונומית בצפון ספרד. לה ריוחה היא הקהילה האוטונומית הקטנה ביותר מבחינת כמות אוכלוסין (כ-300,000), והקטנה ביותר בשטחה בחצי האי האיברי. במזרח, גובלת לה ריוחה עם אראגון, בצפון עם חבל הבסקים ונווארה וממערב ומדרום עם קסטיליה ולאון.
לה ריוחה מורכבת מפרובינציה אחת ששמה "לה ריוחה" כשם הקהילה האוטונומית. בירתה של לה ריוחה היא לוגרוניו ובה כ-136,841 תושבים. היישובים הגדולים הנוספים בלה ריוחה הם: ארנדו (13,640 תושבים), קלהורה (20,600 תושבים) והארו (9,558 תושבים).
לה ריוחה משתרעת 120 קילומטר לאורך הנהר אברו בעמק מוקף הרים, ברוחב משתנה ששיאו מגיע ל-50 קילומטרים.
לה ריוחה ידועה בתעשיית היין שלה, אשר החלה כבר בתקופה הרומאית.
[עריכה] היסטוריה
החל במאה העשירית הייתה לה ריוחה אזור ספר בין ממלכות נווארה וקסטיליה. בבוררות של הנרי הראשון מלך אנגליה נמסר האזור לקסטיליה וסופח רשמית לקסטיליה ב 1177. אולם האזור המשיך להחליף ידים בין הממלכות הנוצריות השונות. ב-1369 נמסרה לממלכת אראגון ובמהרה נלקחה חזרה על ידי אנריקו הרביעי מלך קסטיליה.
צרפת של נפוליאן בעת כיבושיה בספרד, הכריזה על לה ריוחה כפרוביציה נפרדת. פרדיננד השביעי מלך ספרד ביטל את ההחלטה וחילק את אזור לה ריוחה בין הפרובינציות השכנות. במעבר לדמוקרטיה אחרי מותו של גנרל פרנקו הוחלט שלה ריוחה תהיה קהילה אוטונומית נפרדת, בגלל הייחוד הכלכלי של האזור, לעומת שכנותיה.
| קהילות אוטונומיות: אזור מורסיה · אנדלוסיה · אסטוריאס · אקסטרמדורה · אראגון · גליסיה · האיים הבלאריים · האיים הקנריים · ולנסיה · חבל הבסקים · לה ריוחה · נווארה · מדריד · קטלוניה · קנטבריה · קסטיליה-לה מנצ'ה · קסטיליה ולאון ערים אוטונומיות: סאוטה · מלייה |
 |
