ספרדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספרדית (Español או Castellano)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	ספרד, ארגנטינה, בליז, בוליביה, צ'ילה, קולומביה, קובה, קוסטה ריקה, אקוודור, אל סלוודור, גינאה המשוונית, גואטמלה, הונדורס, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו, פיליפינים, פוארטו ריקו, ארצות הברית, אורוגוואי, ונצואלה
אזורים שבהם השפה מדוברת:	ספרד ומושבותיה לשעבר, דרום אמריקה, אמריקה המרכזית,
סך כל הדוברים:	כ־417,000,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם:	332,000,000
דירוג:	השלישית המדוברת ביותר
סיווג משפחתי:	הודו אירופאית  איטאלית   רומאנית    רומאנית מערבית     רומאנו איברית      איברית מערבית       ספרדית
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:	ספרד, האיחוד האירופי, ארגנטינה, בוליביה, צ'ילה, קולומביה, קובה, קוסטה ריקה, אקוודור, אל סלוודור, גינאה המשוונית, גואטמלה, הונדורס, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו, פוארטו ריקו, אורוגוואי, ונצואלה
גוף מפקח:	Real Academia Española - האקדמיה המלכותית הספרדית (פועלת בשיתוף עם אקדמיות מקומיות ב-21 המדינות דוברות הספרדית)
ראו גם: שפה - רשימת שפות

ספרדית (español) הנקראת גם קסטליאנית (castellano) היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות (השפות שהתפתחו מהלטינית) במשפחת השפות ההודו אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וקטלאנית, בנוסף לזאת הספרדית היא גם השפה הרומאנית המדוברת ביותר.

עם 417,000,000 איש דוברי ספרדית ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם לאחר המנדרינית והאנגלית. הספרדית משמשת כשפת אם בפי 332,000,000 דוברים ובפי השאר כשפה שנייה. הספרדית מדוברת בפי 40 מליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת ב-43 מדינות נוספות בחמש יבשות. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.

המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה האחת עשרה לספירה. אוצר המלים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מלים לטיני אך גם אוצר מלים ערבי רב. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות העבר של האימפריה הרומית בימי הביניים המוקדמים בהשפעת הבסקית והערבית והתפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית. מאוחר יותר התפתחו הבדלים בהגייה בין הספרדית האירופאית לספרדית הדרום-אמריקאית.

תוכן עניינים 1 שמות השפה 2 הגיית השפה הספרדית וכתיבתה 3 הדקדוק הספרדי 3.1 מערכת הפועל הספרדי 3.1.1 הבינוני 3.1.1.1 בינוני ההווה 3.1.1.2 בינוני העבר 3.1.2 זמני הפרפקט 3.1.3 הזמנים המתמשכים 3.1.4 הקול הסביל 3.2 נטיות שמות העצם 3.3 נטיות התארים 3.3.1 מגדר התארים 3.3.2 יחיד ורבים בשמות התואר 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] שמות השפה

שני השמות העיקריים של השפה הספרדית הם español ו-castellano.

מקור השם השם español (אספניול) הוא השם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי español בצורתו הסופית לקוח כנראה מאוקסיטנית.

השם castellano (קסטֶיָאנוֹ) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא ארץ הטירות שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי האיברי.

לרוב השימוש במונח español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח castellano הוא בהשוואה ל:קטלנית, גליסיאנית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות. בארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, אקוואדור וונצואלה יש עדיפות לשם castellano; בקולומביה, מקסיקו, גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח español נפוץ בתקשורת והמונח castellano הוא שם המקצוע בביה"ס.

• שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים.

[עריכה] הגיית השפה הספרדית וכתיבתה

הגיית השפה הספרדית וכתיבתה
העיצורים
הסימון הגראפי	הערך הפונטי בספרדית אירופאית	הערך הפונטי בספרדית לטינו-אמריקאית
Bb	נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר m נהגה כהגיית בי"ת דגושה מרוככת בכל מקום אחר	נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת מילה או לאחר m או נהגה כהגיית בי"ת דגושה מרוככת בכל מקום אחר
Cc	נהגה כהגיית ת"ו רפה לפני התנועות הקדמיות:e ו-i נהגה כהגיית כ"ף דגושה בכל מקום אחר	נהגה כהגיית סמ"ך לפני התנועות הקדמיות:e ו-i נהגה כהגיית כ"ף דגושה בכל מקום אחר
CH/ch	נהגה כ-צ'	נהגה כ-צ'
Dd	נהגה כהגיית דל"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n נהגה כהגיית דל"ת רפה בין שתי תנועות ולאחר כל עיצור אחר נהגה כהגיית ת"ו דגושה בסוף מילה לפעמים	נהגה כהגיית דל"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n נהגה כהגיית דל"ת רפה בין שתי תנועות ולאחר כל עיצור אחר
Ff	נהגה כהגיית פ"ה רפה	נהגה כהגיית פ"ה רפה
Gg	נהגה כהגיית כ"ף רפה לפני התנועות הקדמיות e ו-i נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בתחילת משפט או לאחר N נהגה כהגייתה המקורית של גימ"ל רפה בכל מקום אחר	נהגה כהגיית ה"א או כ"ף רפה לפני התנועות הקדמיות e ו-i נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בתחילת משפט או לאחר N נהגה כהגייתה המקורית של גימ"ל רפה בכל מקום אחר
GU/gu	נהגה כהגיית גימ"ל דגושה	נהגה כהגיית גימ"ל דגושה
GÜ/gü	נהגה כ-גו(כשהו"ו עיצורית)	נהגה כ-גו(כשהו"ו עיצורית)
Hh	אינו נהגה	אינו נהגה
Ii	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת
Jj	נהגה כהגיית כ"ף רפה	נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א
Kk	מופיע במלים שאולות בלבד אז נהגה כבשפת המקור	מופיע במלים שאולות בלבד אז נהגה כבשפת המקור
Ll	נהגה כהגיית למ"ד	נהגה כהגיית האות למ"ד
Ll/ll	נהגה לרוב כ-י (ʝ), ז' (ʒ) או ג' (ʤ).	הפונמה ʎ (ל^ - lj או lh) - שמיוצגת באורתוגרפיה התקנית כ-"ll" - הולכת ונעלמת עקב תופעה שמכונה "ייסמו" (yeísmo) שגורמת לשינוי הגייתה ל-יו"ד (y), ובדיאלקטים שונים ל-ז' (zh) או ג' (j). השינוי הפונמי לא יצר שינוי באורתוגרפיה (אם כי שגיאות כתיב הינן שכיחות). ההגייה המקורית (ʎ) שורדת במקומות בהם דוברים ספרדית כשפה שנייה לקטלנית, קצ'ואה או כל שפה ששימרה את הפונמה במקור (אזורים מסוימים בחלק מהארצות האנדיות). הפונמה המקורית שרדה גם באזורים מבודדים (למשל בצ'ילואה, צ'ילה) ובאזורים מסוימים בצפון ספרד (בהם לא דוברים שפות נוספות). בפיליפינים מבטאים אך ורק כ-"ʎ". במילים שמקורן בקטלוניה נשמרת ההגייה המקורית (ʎ) - לרוב בסוף מילה או הברה - אך רוב דוברי הספרדית (עקב תופעת ה"ייסמו") מתקשים לבטא אותה - ומבטאים "ל" (l).
Mm	נהגה כהגיית מ"ם	נהגה כהגיית מ"ם
Nn	נהגה כהגיית מ"ם לפני האות V נהגה כהגיית נו"ן בכל מקום אחר	נהגה כהגיית מ"ם לפני האות V נהגה כהגיית נו"ן בכל מקום אחר
Ññ	נהגה כצירוף נו"ן ויו"ד שוואית	נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית
Pp	נהגה כהגיית פ"ה דגושה	נהגה כהגיית פ"ה דגושה
Q/q	נהגה כהגיית כ"ף דגושה. תמיד מופיע עם u, שאינה נהגית	נהגה כהגיית כ"ף דגושה. תמיד מופיע עם u, שאינה נהגית
Rr	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בתחילת המילה או אחרי l, n. נהגה כרי"ש לשונית קצרה בכל מקום אחר	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת (בניבים מסוימים בדרום אמריקה - ז') בתחילת המילה או אחרי l, n. נהגה כרי"ש לשונית קצרה בכל מקום אחר
RR/rr	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת נהגה כהגיית כ"ף רפה באמריקה המרכזית
Ss	נהגה כהגיית סמ"ך	נהגה כהגיית סמ"ך נהגה כזי"ן לפני תנועות קוליות (b, d, g, l, m, n) בניבים מסוימים באמריקה הלטינית (בעיקר במקסיקו) נהגה כהגיית ה"א בניבים מסוימים באמריקה להטינית ובאיים הקנריים בסיום המילה ולפני עיצור אחר
Tt	נהגה כהגיית ת"ו דגושה	נהגה כהגיית ת"ו דגושה
Uu	נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לפני תנועה אחרת	נהגה כהגיית ו"ו עיצורית לפני תנועה אחרת
Vv	נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n נהגה כהגיית בי"ת רפה בכל מקום אחר	נהגה כהגיית בי"ת דגושה בתחילת משפט או לאחר n נהגה כהגיית בי"ת רפה בכל מקום אחר (בניבים מסוימים גם לאחר n)
Ww	מופיע רק במלים שאולות אז נהגה כבשפת המקור	מופיע רק במלים שאולות אז נהגה כבשפת המקור
Xx	נהגה כ-קס בין שתי תנועות לפני עיצור אחר נהגה כסמ"ך	נהגה כ-קס בין שתי תנועות לפני עיצור אחר נהגה כסמ"ך ובניבים מסוימים כה"א (בדומה ל-s) בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) נהגה כ-קס גם לפני עיצור אחר ובמלים השאולות משפות מקומיות במקסיקו נהגה כהגיית כ"ף רפה (למשל- México = מֶכִיקוֹ) או כהגיית סמ"ך
Yy	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; בניבים מסוימים נהגה כ-ז' (zh), כ-ג' (j) או כשי"ן לפני תנועה אחר וכיו"ד עיצורית בסוף המילה.
Zz	נהגית כהגיית ת"ו רפה	נהגה כהגייה זהה ל-s
התנועות
הסימון הגראפי	הערך הפונטי בספרדית אירופאית	הערך הפונטי בספרדית לטינו-אמריקאית
Aa	נהגית כהגיית פתח	נהגית כהגיית פתח
Ee	נהגית כהגיית צרה	נהגית כהגיית צרה
Ii	נהגית כהגיית חיריק	נהגית כהגיית חיריק
Oo	נהגית כהגיית חולם	נהגית כהגיית חולם
Uu	נהגית כהגיית קובוץ	נהגית כהגיית קובוץ
Yy	נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-) נהגית כחיריק עיצורי כשהמילה שבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה או באות האילמת h	נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-) נהגית כחיריק עיצורי כשהמילה שבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה או באות האילמת h
הדיפתונגים
הסימון הגראפי	הערך הפונטי בספרדית אירופאית	הערך הפונטי בספרדית לטינו-אמריקאית
AI/ai	נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)	נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
AY/ay	נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)	נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
AU/au	נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)	נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
EI/ei	נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)	נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
EY/ey	נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)	נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
EU/eu	נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)	נהגית כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
OI/oi	נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)	נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
OY/oy	נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)	נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)

• אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקום הטעם חורג מהחוקים הרגילים של השפה. יש כאלה שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.

• בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך, ¿, בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך, ¡, בראש משפטי קריאה.

[עריכה] הדקדוק הספרדי

[עריכה] מערכת הפועל הספרדי

הפעלים הרגילים בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar, ב-er וב-ir.

Amar - לאהוב, פועל רגיל ar
	הווה	עבר פשוט	עבר פרטוריטי	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)	amo	amaba	amé	amaré	amaría
גוף שני יחיד (Tú)	amas	amabas	amaste	amarás	amarías
גוף שלישי יחיד (El Ella)	ama	amaba	amó	amará	amaría
גוף ראשון רבים (Nosotros)	amamos	amábamos	amamos	amaremos	amaríamos
גוף שני רבים (Vosotros)	amáis	amabais	amasteis	amaréis	amaríais
גוף שלישי רבים (Ellos Ellas)	aman	amaban	amaron	amarán	amarían

Comer - לאכול, פועל רגיל er
	הווה	עבר פשוט	עבר פרטוריטי	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)	como	comía	comí	comeré	comería
גוף שני יחיד (Tú)	comes	comías	comiste	comerás	comerías
גוף שלישי יחיד (El Ella)	come	comía	comió	comerá	comería
גוף ראשון רבים (Nosotros)	comemos	comíamos	comimos	comeremos	comeríamos
גוף שני רבים (Vosotros)	coméis	comíais	comisteis	comeréis	comeríais
גוף שלישי רבים (Ellos Ellas)	comen	comían	comieron	comerán	comerían

Vivir - לחיות, פועל רגיל ir
	הווה	עבר פשוט	עבר פרטוריטי	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)	vivo	vivía	viví	viviré	viviría
גוף שני יחיד (Tú)	vives	vivías	viviste	vivirás	vivirías
גוף שלישי יחיד (El Ella)	vive	vivía	vivió	vivirá	viviría
גוף ראשון רבים (Nosotros)	vivimos	vivíamos	vivimos	viviremos	viviríamos
גוף שני רבים (Vosotros)	vivís	vivíais	vivisteis	viviréis	viviríais
גוף שלישי רבים (Ellos Ellas)	viven	vivían	vivieron	vivirán	vivirían

• העבר הפרטוריטי מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהעבר הפשוט מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.

• התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא התממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.

[עריכה] הבינוני

[עריכה] בינוני ההווה

צורת בינוני ההווה הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים והוא עשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.

בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:

1. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
2. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
3. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.

[עריכה] בינוני העבר

צורת בינוני העבר הינה סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיית התארים, אך הוא עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber

בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:

1. עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
2. עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
3. עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
4. עבור פעלים אשר בסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.

[עריכה] זמני הפרפקט

זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.

• פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ויש לה השפעה על ההווה.
• פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
• פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
• פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
• פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא התרחש והוא בטל.

Haber - פועל שייכות
	הווה	עבר פשוט	עבר פרטוריטי	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)	he	había	hube	habré	habría
גוף שני יחיד (Tú)	has	habías	hubiste	habrás	habrías
גוף שלישי יחיד (El Ella)	ha	había	hubo	habrá	habría
גוף ראשון רבים (Nosotros)	hemos	habíamos	hubimos	habremos	habríamos
גוף שני רבים (Vosotros)	habéis	habíais	hubisteis	habréis	habríais
גוף שלישי רבים (Ellos Ellas)	han	habían	hubieron	habrán	habrían

[עריכה] הזמנים המתמשכים

הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.

Estar - להיות
	הווה	עבר פשוט	עבר פרטוריטי	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)	estoy	estaba	estuve	estaré	estaría
גוף שני יחיד (Tú)	estás	estabas	estuviste	estarás	estarías
גוף שלישי יחיד (El Ella)	está	estaba	estuvo	estará	estaría
גוף ראשון רבים (Nosotros)	estamos	estábamos	estuvimos	estaremos	estaríamos
גוף שני רבים (Vosotros)	estáis	estabais	estuvisteis	estaréis	estaríais
גוף שלישי רבים (Ellos Ellas)	están	estaban	estuvieron	estarán	estarían

• הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או אם הם קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.

[עריכה] הקול הסביל

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.

Ser - להיות
	הווה	עבר פשוט	עבר פרטוריטי	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Yo)	soy	era	fui	seré	sería
גוף שני יחיד (Tú)	eres	eras	fuiste	serás	serías
גוף שלישי יחיד (El Ella)	es	era	fue	será	sería
גוף ראשון רבים (Nosotros)	somos	éramos	fuimos	seremos	seríamos
גוף שני רבים (Vosotros)	sois	erais	fuisteis	seréis	seríais
גוף שלישי רבים (Ellos Ellas)	son	eran	fueron	serán	serían

• הפועל Ser משמש גם להביע שייכות של הנושא אל דבר כלשהו, להביע מקור הנושא מעצם כלשהו, להביע את הרכבו של חומר מסוים ממשהו אחר, להביע זמן, תאריך או יום בשבוע.

[עריכה] נטיות שמות העצם

שמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, זכר או נקבה. בדרך כלל, שם עצם המסתיים בצליל O הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצליל A הוא נקבה. גם הסיומות ión ו-tad אופייניות לשמות עצם בנקבה.

בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנה בין זכר לנקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:

1. שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
2. שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.

• שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או באופן בלתי מסוים.

תוויות היידוע בספרדית
	זכר יחיד	נקבה יחיד	זכר רבים	נקבה רבים
יידוע בלתי מסוים	un	una	unos	unas
יידוע מסוים	el	la	los	las

• לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר הבלתי מסוים עם מילת היחס לכדי al.
• לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר הבלתי מסוים עם מילת היחס לכדי del.
• קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.

תוויות היידוע ההצגתי בספרדית
	זכר יחיד	נקבה יחיד	זכר רבים	נקבה רבים
העצם קרוב לדובר	este	esta	estos	estas
העצם רחוק מהדובר אך קרוב למאזין	ese	esa	esos	esas
העצם רחוק מהדובר ומהמאזין	aquel	aquella	aquellos	aquellas

[עריכה] נטיות התארים

שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל... וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.

[עריכה] מגדר התארים

1. תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
2. תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
3. תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
4. תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.

[עריכה] יחיד ורבים בשמות התואר

1. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
2. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.

• שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: ספרדית
ערך מילוני בוויקימילון: ספרדית
ספר לימוד בוויקיספר: ספרדית

• מילון ספרדי-עברי