לואי דה פינס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי דה פינס דה גלארזה (בצרפתית: Louis Germain David de Funès de Galarza), (31 ביולי 1914 - 27 בינואר 1983), שחקן קומדיות צרפתי.
לואי דה פינס נחשב בעיני רבים לגאון קומדיות בצרפת, אך בארצות הברית היה בלתי ידוע עד לשנת 1974 כאשר יצא לאקרנים הסרט רבי יעקב.
פינס נולד למשפחה ספרדית, הצלחה גדולה לא הייתה בחייו המוקדמים ותמיד פוטר מעבודות פשוטות. פינס החל לנגן בפסנתר בברים ואת הכישרון המוזיקלי שלו ניתן לראות גם בסרטיו כמו "המסעדה הגדולה". את קריירת עיסקי הבידור החל בתיאטרון וזכה להצלחה בינונית. הפרסום החל כשנהפך לקומיקאי. למרות שהפך לכוכב עם הסרטים כמו Le mouton cinq pattes שבכמה מהסרטים האלה הוא עבד לצד שחקנים צרפתיים כמו ז'אן גאבין. אפילו בתקופת הקריירה שלו כשהופיע בסרטים המשיך פינס לשחק בתיאטרון. רוב המאפיינים בתפקידיו הוא גבר בגיל העמידה, היפראקטיבי וכעס בלתי נשלט שכלל את גובהו הנמוך ופנים כמו לג'רי לואיס שהפיקו אפקט קומי רב. למרות שפינס יכל לשחק בתפקידים רציניים, אך היה ידוע במיוחד בהבעת פנים מדהימות כשהוא מביע זעם, שביעות רצון או תדהמה.
פינס סבל מבעיות לב וסיכן את בריאותו עם כל הופעה, אך למרות זאת המשיך להופיע ובגיל 69 נפטר מהתקף לב. אישתו מטפחת בביתם גינה עם ורדים "לואי דה פינס רוז".
מסרטיו:
- "נפוליאון" 1955
- "פנטומס" 1964
- "אוסקר" 1967
- "השוטר מסאן טרופה" 1964
- "ישנון" 1969
- "השוטר והחוצנים" 1978
- "ג'ו" 1971
- "רבי יעקב" 1973
- "מרק כרוב" 1981
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לואי דה פינס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- האתר הרשמי