לוח השנה האטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוח השנה האטי הוא הלוח שנהג באטיקה, חבל הארץ בו שכנה הפוליס של אתונה העתיקה. ערך זה מתמקד במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס, בתקופה המכונה "הקלאסית", אז נוצרו כמה מיצירות המופת הספרותיות הבולטות ביותר של יוון העתיקה. בשל הריבוי היחסי של ממצאים מאתונה, זהו לוח השנה הַהֶלֶנִי המובן ביותר לנו. כאשר משווים אותו אל הלוח הגרגוריאני המודרני, נדמה כי לשיטה העתיקה מאפיינים מוזרים רבים. אך זהו קסמו של הלוח האטי: כיצירה תרבותית הוא פותח צוהר אל המנטליות של האנשים שעשו בו שימוש.
חרף המספר הרב של העדויות אודות לוח השנה האטי, הן מקוטעות ותכופות פירושיהן סותרים. מאחר שהלוח היה דבר המובן מאליו, אף מקור בן הזמן לא טרח לתאר את השיטה בשלמותה. יתרה מכך, במהלך התקופה הנדונה עבר הלוח שינויים, שלא כולם מובנים במלואם. לפיכך, כל תיאור של לוח השנה הוא שחזור משוער. יש לשים לב בהקשר זה, שהמושגים האתונאיים והאטיים זהים במידה רבה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיבט הלוקלי של לוח השנה
לוח השנה האטי היה תופעה מקומית בלעדית, ושימש לציון האירועים הפנימיים של האתונאים תוך התייחסות מועטה לעולם שמחוץ לאטיקה. לדוגמה, ממש מעבר לגבול, בבויאוטיה, לא זו בלבד שלחודשים היו שמות אחרים, אלא שהשנה החלה באמצע החורף. באתונה התחילה השנה שישה חודשים אחר כך, קצת לאחר אמצע הקיץ. יתרה מכך, אומנם החודשים היווניים אמורים היו להתחיל עם מולד הירח, אך מועדיהם נקבעו על ידי בני המקום והשתנו במידת מה ממקום אחד למשנהו. בשנים רבות היו החודשים בשתי הקהילות חופפים זה לזה פחות או יותר, אך אין כל סימן כי הן ניסו לשמור על חפיפה מדויקת של ימי החודש: הן לא ראו כל סיבה לעשות זאת.
ההבדל בין שני לוחות שנה שכנים אלה שיקף כנראה את העוינות ההיסטורית בין שתי הקהילות. לו היו הבויאוטים דוברי הניב האיוני, כמו זה שדובר באתונה, שמות החודשים היו זהים. דוגמה לכך הוא האי האיוני דֶלוֹס, שלוח השנה שלו חלק במשותף עם אתונה ארבעה מתוך שנים עשר שמות החודשים, אך לא באותם המועדים בשנה. באי זה, על אף שאתונה שלטה בו במידת מסוימת מ-479 לפנה"ס לערך ועד 314 לפנה"ס, השנה החלה באמצע החורף, כמו אצל הבויאוטים.
[עריכה] יותר מלוח שנה אחד
חייהם של האתונאים התנהלו, למעשה, במסגרת כמה לוחות שנה בעת ובעונה אחת, ששימשו למטרות שונות:
- לוח השנה הדתי, בן 12 חודשים, ציין את מועדי החגים הדתיים והתבסס על מחזור הירח.
- לוח השנה האזרחי של הפוליס אתונה בתקופת המשטר הדמוקרטי, בן 10 חודשים שרירותיים.
- לוח שנה חקלאי של עונות השנה, קבע את המועדים על פי זריחת הכוכבים.
[עריכה] לוח השנה הדתי
ייעודו הראשון של לוח השנה היה לציין את מועדיהם של החגים הדתיים. חגים אלה הקיפו מגוון פעילויות רחב הרבה יותר מכפי שכולל המושג "דתי" במובנו המוכר לנו, והם מילאו תפקיד מרכזי בחיי העיר.
[עריכה] רשימת החודשים
לא שרדה בשום מקום רשימה שלמה של כל 12 החודשים על פי סדרם, אך השחזור הבא הוא וודאי. יש לשים לב, כי המיתאם המוצע כאן בין החודשים האתונאיים לבין חודשי הלוח הגרגוריאני המודרני הוא רופף, ובשנים מסוימות עשוי לחרוג בחודש ימים ויותר.
| קיץ | ||
|---|---|---|
| 1 | הקטומביון (Έκατομβαιών) | יוני / יולי |
| 2 | מטגיתניון (Μεταγειτνιών) | יולי / אוגוסט |
| 3 | בואדרומיון (Βοηδρομιών) | אוגוסט / ספטמבר |
| סתיו | ||
| 4 | פיאנפסיון (Πυανεψιών) | ספטמבר / אוקטובר |
| 5 | מיימקטריון (Μαιμακτηριών) | אוקטובר / נובמבר |
| 6 | פוסידאון (Ποσειδεών) | נובמבר / דצמבר |
| חורף | ||
| 7 | גמליון (Γαμηλιών) | דצמבר / ינואר |
| 8 | אנתסטריון (Aνθεστηριών) | ינואר / פברואר |
| 9 | אלפבוליון (Eλαφηβολιών) | פברואר / מרץ |
| אביב | ||
| 10 | מוניכיון (Μουνιχιών) | מרץ / אפריל |
| 11 | תרגליון (Θαργηλιών) | אפריל / מאי |
| 12 | סקירופוריון (Σκιροφοριών) | מאי / יוני |
[עריכה] לוח שנה ירחי-שמשי
השנה אמורה הייתה להתחיל משנצפה לראשונה מולד הירח שלאחר שוויון היום והלילה הקייצי. שוויון היום והלילה מתרחש כאשר נקודות הזריחה והשקיעה של השמש על פני האופק, שזחלו צפונה במהלך מחצית השנה שחלפה, נותרות על מקומן ימים אחדים קודם שהן מתחילות לנוע חזרה דרומה. במצב אידאלי צריך היה שוויון היום והלילה להתרחש בחודש האחרון של השנה. השנה החדשה החלה למחרת הערב בו נראה "הירח החדש" מתחיל לנדוד לאיטו (או כאשר נדמה שראו זאת). משום שהזיקה בין שני אירועים אלה, שוויון היום והלילה ומולד הירח, משתנית, נע מועד תחילת השנה החדשה עד חודש ימים ביחס ללוח הגרגוריאני.
בשל יצירת זיקה בין השמש והירח היה לוח השנה לוח ירחי-שמשי. שנים-עשר חודשי ירח מסתכמים בכ-354 ימים, כאחד-עשר ימים פחות משנת שמש. על פי לוח שנה ירחי טהור, כמו הלוח המוסלמי, החודשים זוחלים לאחור עם השנים, ואין זיקה בין החודשים לבין עונות השנה. ביוון, בה נבדלות העונות זו מזו באופן מובהק, היה צריך להימנע מכך. כיוון שקשרו את ראשית השנה שלהם לשוויון היום והלילה, איפשרו האתונאים קיומה של זיקה בין החודשים לבין עונות השנה, אם כי תוך גמישות מסוימת.
עדיין נותרה הבעיה, ששנים-עשר חודשי לבנה קצרים באחד-עשר ימים משנת חמה. כדי לפצות על כך, יש להוסיף עוד חודש בערך אחת לשלוש שנים, כשהתוצאה היא שנה מעוברת של כ-384 ימים. על כן, בשנה רגילה היו 12 מחזורי ירח ואז, כאשר התברר כי החודשים נדדו לאחור דיים, הנהיגו שנה בת 13 מחזורים, כדי לעיין מחדש את שנת הלבנה עם שנת החמה. חודש נוסף זה הושג על ידי חזרה על החודש הקיים. במלים אחרות, אותו שם חודש שימש פעמיים בזה אחר זה. ספרי הדרכה קובעים בדרך כלל כי החודש השישי, פוסיידון, היה החודש המוסף, אך העדויות מלמדות כי גם החודשים 1, 2, 6, 7, ו-8 שימשו לעיבור השנה.[1]
קיימים היו בנמצא מחזורים שונים לחישוב מדויק של השנים בהן יש להוסיף חודש שלושה-עשר. מחזור של תשע-עשרה שנים, הידוע בשם מחזור מֶטוֹנִי, שפותח באתונה העתיקה על ידי האסטרונומים מֶטוֹן ואֶוּקְטֵמוֹן (פעלו ב-432 לפנה"ס), אפשר ששימש לקביעת השנים המעוברות, כדי ששנת הלבנה ושנת הירח יישארו מעויינות במידת מה של דיוק. ברם, אין כל עדות להנהגתה של שיטה מסוימת באתונה, בה נוהל לוח השנה מזמן לזמן ולגופו של עניין.
[עריכה] שמות החודשים
החודשים האתונאיים נקראו על שמות אלים וחגים. בכך נבדל לוח השנה האטי מהלוחות המסופוטמיים, שהיו הבסיס לכל לוחות השנה הירחיים היווניים. בלוחות השומריים והבבליים, לדוגמה, החודשים נקראו על שם הפעילות החקלאית העיקרית שבוצעה באותו חודש. אכן, חגים אתונאיים רבים היו קשורים עם השלבים השונים של המחזור החקלאי, כמו חגי הזריעה או הקציר. עובדה זו חיזקה, כנראה, את הצורך לשמור על חפיפה גסה בין לוח השנה הירחי ללוח השנה השמשי, אם כי הדבר לא תמיד הושג. שנת החקלאים, על כל פנים, לא הייתה עניינו העיקרי של לוח השנה.
ג'יין אלן הריסון, הדנה בספרה בחגים האטיים, מציינת כבר בראשית דבריה כי כמה חגים, אם כי לא כולם, העניקו את שמם לחודש בו נחוגו, וכי להוציא חג יחיד - הדיוניסיה, אף חג לא נקרא במישרין על שם אל אולימפי או אלוהות אחרת כלשהי.[2]
החודש השישי באתונה, פּוֹסֵידוֹנֶאוֹן, קיבל את שמו ישירות מהאל פוסידון. האל מופיע, על פי רוב, בצורת תואר הפולחן (cult title). (תואר פולחן הוא השם או האספקט שבגינו סוגדים לאל בחג מסוים.) דוגמאות לכך הוא מַאימָקְטֶרִיוֹן, שנקרא על שם זאוס ("הזועם") ומֶטָגֵיטְנִיוֹן, על שמו של אפולון כמושיעם של המתיישבים.
מבין כל החודשים, רק השמיני, אַנְתֶסְטֶרִיוֹן, נקרא במישרין על שם החג העיקרי שנחוג בחודשו - האַנְתֶסְטֶרִיָה. למרות שהחגים שהעניקו שמם לחודש היו חשובים יחסית, והם פִּיאַנֶפְּסִיָה, תַארְגֶלִיָה וסְקִירַה, אחדים מהחגים היותר מפוארים בחיי העיר לא נזכרים בשם החודש. דוגמאות לכך הן הדיוניסיה הגדולה, שנחוגה באֶלָפֶבּוֹלְיוֹן (החודש ה-9) והפַּנְאָתֶנָיָיה, הנזכרת בעקיפין בהֶקָטוֹמְבָּאיוֹן (החודש ה-1), הנקרא על שם "הֶקָטוֹמְבָּה", קורבן "מאה השוורים" שהועלה בלילה האחרון של הפנאתנאייה. החודש השני, לדוגמה, מֶטָגֵיטְנִיוֹן, נקרא על שם תואר הפולחן של האל אפולו, אך אין כל רמז לחג הנושא את השם. כך הוא הדבר גם ביחס לחודשים ה-5 וה-6, מַאימָקְטֶרִיוֹן ופּוֹסֵידוֹנֶאוֹן.
לוחות השנה של הערים האיוניות באסיה הקטנה (לאורך החוף המערבי של תורכיה של ימינו) חולקים לעתים תכופות את שמות החודשים עם אתונה. במילטוס, לדוגמה, ארבעה חודשים נשאו אותם שמות כבאטיקה, והם: תרגליון, מטגיטניון, בואדומיון ופיאנפסיון; זאת ועוד, בשתי הקהילות תפס פיאנפסיון מקום זהה כחודש הרביעי ברשימת החודשים. לפי המסורת, ערים איוניות אלה נוסדו על ידי מתיישבים מאטיקה (כפי הנראה בסביבות 1050 לפנה"ס).
החגים האתונאיים כללו כ-80 חגיגות, שנחוגו אחת לשנה, ומערכת ימים מקודשים חודשיים, שקובצו בסביבות תחילתו של כל חודש. אלה האחרונים היו לעתים קרובות ימי ההולדת של אלים, שכן היוונים חשבו אותם לאירועים הנשנים מדי חודש ולאו דווקא מדי שנה. הימים 1-4 והימים 5-8 בכל חודש היו מקודשים לאלים או לאלוהויות מסוימים, וסך כולם הגיע לכ-60 ימים בשנה.
- היום ה-1: מולד הירח
- היום ה-2: הדיימון אגאתוס
- היום ה-3: יום הולדתה של אתנה
- היום ה-4: הראקלס, הרמס, אפרודיטה וארוס
על פי רוב לא התירו את קיומם של חגים חודשיים וחגים שנתיים באותם ימים. משמעות הדבר, כי לכל חודש חג היה שלב פתיחה, שכלל טקסים וחגיגות שנשנו במדויק, בעוד חלקו העיקרי של כל חודש כלל לוח מועדים ייחודי של ימי חג.
תפקיד נוסף של לוח השנה הזה היה ציונם של כ-15 ימים אסורים, בהם לא הותר לנהל עסקים.
[עריכה] ימי החודש
החודשים היו בני 29 או 30 ימים לסירוגין פחות או יותר, משום שהירח נע במסלולו סביב כדור הארץ 29.5 ימים בערך. ברם, במקום לנקוט שיטה הקובעת מראש את אורכם של החודשים (כמו השיטה האנגלית "Thirty days hath September"), אורכו של כל חודש הוכרז ממש לפני סופו, בניסיון להתאים את היום הראשון של החודש שלאחריו למולד הירח הקרב. החודשים הקצרים, בני 29 ימים, היו ידועים בשם "חלולים" ואלו בני 30 ימים בשם "מלאים".
כל חודש נחלק לשלושה חלקים בני עשרה ימים, שנקשרו עם התמלאותו של הירח, מילואו והתמעטותו. מתן השמות לימים היה דבר מסובך. היום הראשון בכל חודש נקרא פשוט "נומניה" (noumenia) או "הירח החדש", שם שהיה נהוג למעשה בכל לוחות השנה היווניים. מיום זה נספרו הימים עד היום ה-20. מספור הימים בשליש האחרון של החודש נעשה במהופך ובסדר יורד, מהיום העשירי ועד היום האחרון. רק לימים בחלקו האמצעי של החודש היו מספרים הגדולים מ-10, וגם אלה נקראו לעתים תכופות "השלישי שלאחר עשר" וכן הלאה. בשני החלקים האחרים נספרו הימים מ-2 עד 10 ואחר כך מ-10 עד 2. כדי להבחין בין ימים הנושאים אותו מספר, הוסיפו לשם החודש את הבינוני הפועל (participium) "מתמלא" ו"מתמעט". תוספת זו לא הייתה דרושה לימים בחלק האמצעי של החודש, מאחר שלמספריהם לא הייתה משמעות כפולה, אם כי מאוחר יותר השתמשו במונח "של החודש באמצעיתו". היום האחרון בחודש נקרא "הנה קאי ניאה" (hena kai nea), "הישן והחדש". שם זה, המיוחד לאתונה, מייצג את היום המגשר בין שני ירחים או חודשים. במקומות אחרים ביוון הוא נקרא בדרך כלל היום השלושים.
במקום לראות בחודש רצף פשוט של שלושים ימים, התמקדה שיטת המספור של שלושה חלקים בחודש עצמו. הימים המתמעטים 10-2 והימים המתמלאים 2-10 הם במיוחד הקובעים את הרגע המכריע בו הירח נעלם ואז מופיע מחדש.
תאריך על פי שיטה זו עשוי היה להיות למשל: "(היום) השלישי בהתמעטות תרגליון", שפירושו היום ה-28 בחודש תרגליון.
| התמלאות הירח | הירח במילואו | התמעטות הירח |
|---|---|---|
| הירח החדש | ה-11 | ה-10 המאוחר |
| ה-2 המתמלא | ה-12 | ה-9 המתמעט |
| ה-3 המתמלא | ה-13 | ה-8 המתמעט |
| ה-4 המתמלא | ה-14 | ה-7 המתמעט |
| ה-5 המתמלא | ה-15 | ה-6 המתמעט |
| ה-6 המתמלא | ה-16 | ה-5 המתמעט |
| ה-7 המתמלא | ה-17 | ה-4 המתמעט |
| ה-8 המתמלא | ה-18 | ה-3 המתמעט |
| ה-9 המתמלא | ה-19 | ה-2 המתמעט |
| ה-10 המתמלא | ה-10 המוקדם | החדש והישן |
אם נסכם את הימים בעלי השמות המיוחדים:
- היום הראשון: "נומוניה" - הירח החדש או מולד הירח.
- היום האחרון: "הנה קאי ניאה" (hena kai nea)- הישן והחדש.
- היום ה-20: "העשירי המאוחר". לחודש האטי היו שלושה ימים שנקראו ה-10 (המקבילים על פי הרצף הרגיל לימים ה-10, ה-19 וה-20). ימים אלה הובחנו אחד ממשנהו באופן הבא:
- היום ה-10: ה-10 של הירח המתמלא
- היום ה-19: ה-10 המוקדם
- היום ה-20: ה-10 המאוחר
ההצבה המוזרה של שני ימים הנקראים ה-10 בזה אחר זה, ה-10 המוקדם וה-10 המאוחר, מבליטה עוד יותר את המעבר אל שלב ההתמעטות של הירח.
כאשר חודש אמור היה להימשך 29 במקום 30 ימים (חודש "חלול"), היום האחרון של החודש ("החדש והישן") הוזז לאחור ביום אחד. במלים אחרות, שמו של "ה-2 בהתמעטות הירח" (היום ה-29 ברצף הרגיל) הוחלף בשם סופו של החודש.
[עריכה] לוח השנה של המדינה
כמו האיונים, גם האתונאים נחלקו תמיד לארבעה שבטים. אף ששבטים אלה לא בטלו מעולם, אחת מהרפורמות המרכזיות במהלך כינונה של הדמוקרטיה האתונאית לאחר 506 לפנה"ס הייתה חלוקת האזרחים על פי שיטה חדשה של עשרה שבטים. המטרה הייתה לנסות להבטיח השתתפות שווה של כל האזרחים בניהול הקהילה. מזמן זה ואילך נעשה המספר עשר מעין תו מאפיין של הדמוקרטיה, ועל כן חלק גדול מפעילות האזרחים נעשתה באמצעות עשרת השבטים. (לדוגמה: 10 מצביאים שעמדו בראש 10 גדודים, 10 קבוצות של שופטים עממיים, 10 אחראים על האוצר של הליגה האטית-דלית וכו'.)
הַסְדִירָה העשרונית שימשה גם ליצירת לוח שנה נוסף בן עשרה חודשים. מדי שנה קבע כל שבט את 50 נציגיו למועצת ה-500 (הבּוּלֵה), שמילאה תפקיד חשוב בניהול הפוליס. חמישים הנציגים של כל שבט כיהנו בתפקיד למשך עשירית שנה, שליש מהם ב"ועדה מתמדת", ותקופת כהונתם נקראה "פְּרִיטַנֵיה" (pritaneia).
במאה ה-5 לפנה"ס התבסס לוח השנה של המדינה על השנה השמשית בת 365 או 366 ימים בלא התייחסות כלשהי למופעי הירח. סידור אפשרי אחר היה שעשר הפריטניות נחלקו בין שישה חודשים בני 37 ימים ולאחריהם בין ארבעה חודשים בני 36 ימים. זה היה מקביל לסידור במאה ה-4 המובא להלן.
מכמה תאריכים סינכרוניים ששרדו ברור כי השנה הפוליטית והשנה הדתית לא התחילו ולא הסתיימו באותם הימים. השנה הפוליטית החדשה הקדימה או פיגרה 15 ימים ביחס לשנת החגים הדתיים. שיטה זו ידועה משנות העשרים של המאה ה-4; לא ברור אם החליפה מלכתחילה את שיטת עשרת החודשים.
ברם, ב-407 לפנה"ס סונכרנו שני לוחות השנה כדי שיתחילו ויסתיימו באותם הימים. מאז ואילך, כמתואר ב"חוקת האתונאים" מן המאה ה-4 לפנה"ס, סודרה השנה האזרחית כדלקמן:
- חודשים 1-4 נמשכו 36 ימים (39 בשנים מעוברות?)
- חודשים 5-10 נמשכו 35 ימים (38 בשנים מעוברות?)
בשנים בהם הוסף חודש לשנה הדתית, הוארכו החודשים הפוליטיים כפי הנראה ל-39 ול-38 ימים, שיטה שהייתה מקיימת את האיזון בין השבטים. עדות לכך, מכל מקום, איננה בנמצא.
חודשים פוליטיים אלה לא נשאו שמות כי אם מספרים, שניתנו בצירוף השם של השבט המכהן בנשיאות הפריטניה (שם שאינו רומז דבר על הזמן של השנה, מאחר שהשבט נבחר בהטלת גורל בסיום כהונת קודמו). גם הימים מוספרו ברצף, החל מ-1 ועד סך כל הימים של אותו חודש.
אחד מתפקידיו העיקריים של לוח השנה האזרחי היה לקבוע את מועדי ארבע התכנסויות אספת העם שנערכו בכל פריטניה. ככל שהדבר התאפשר, לא נערכו כינוסי האספה בימי חג, גם לא בימי החג החודשיים בראשיתו של כל חודש. כתוצאה מכך נתקבצו הכינוסים לקראת סופו של החודש.
תאריך על פי לוח זה יכול היה להיות למשל: "היום ה-33 בפריטניה ה-7 של שבט ארכתניס" (Erechthenis). סגנון זה שימש גם במסמכים של המדינה האתונאית (ששרדו רק בכתובות). ברם, לעתים נוסף גם תאריך כנהוג על פי לוח השנה הדתי.
[עריכה] עריכת שינויים בלוח השנה
לוח השנה האטי נקבע מדי חודש בחודשו ומדי שנה בשנה על פי צורכי השעה המדיניים או הצבאיים. הוא נמצא בשליטת מגיסטרטים שלא היו אסטרונומים, ועד כמה בוטה הייתה התערבותם היא עניין שבמחלוקת. חוקרים אחדים סבורים, כי אם יום חג נפל באותו מועד שנקבע לכינוס אספת העם, ניתן היה להוסיף עוד יום לחודש, ולקרוא לשני הימים העוקבים באותו שם.
ישנה עדות ברורה לכך שהדבר אמנם נהג בתקופה מאוחרת יותר. באתונה בשנת 271 לפנה"ס הוספו ארבעה ימים ממש לפני הדיוניסיה הגדולה בין אלפבוליון 9 ו-10. המטרה הייתה, ככל הנראה, להרוויח זמן לחזרות נוספות לקראת החג, שכלל הצגת טרגדיות וקומדיות. סיפור דומה מקורו במאה ה-5 לפנה"ס, אך הפעם מארגוס: הארגיווים, ששיגרו משלחת עונשין סמוך לתחילתו של החודש הקדוש קארניוס (Karneios) בו נאסרה הלחימה, החליטו להקפיא את לוח השנה כדי להרוויח כמה ימי לחימה נוספים. ברם, בעלי בריתם דחו את השינוי ושבו לארצם.[4]
הקומדיה "עננים" של אריסטופנס, שנכתבה ב-423 לפנה"ס, כוללת נאום שבו מובאת תלונתו של הירח: האתונאים משחקים עם חודשי הלבנה ו"מבלבלים את סדרי הימים" כך שמעשי האדם והסדר האלוהי משובשים לחלוטין. "כאשר עת לכם להעלות קורבנות, אתם מענים ומעמידים לדין" (עננים, 615-626). ידוע מקרה המתייחס למאה ה-2 לפנה"ס, בו נשתבשה התאמת הזמנים בין לוח השנה של החגים הדתיים והמחזורים הממשיים של הירח, ולכן התאריך הירחי-שמשי ניתן לעתים בשתי צורות: הראשונה "על פי האל", כלומר על פי הירח, והשנייה "על פי הארכון", כלומר על פי לוח השנה הדתי עצמו.
[עריכה] תארוך אירועים בעבר ובעתיד
לוח השנה המודרני, נוסף על הסדרתו את השנה הקיימת, הוא חלק ממערכת כרונולוגית המאפשרת לתארך אירועים בעתיד הרחוק ובעבר הרחוק. לכן תאריך נתון כולל יום, חודש ושנה.
בניגוד לכך, ללוח השנה האטי היה עניין מועט בקביעת מניין השנים. כמו ברוב הפולייס היווניות, השנה נקראה על שמו של אחד מן המגיסטרטים השנתיים, באתונה על שם ה"ארכון אפונימוס" (archon eponymous), ושם זה שימש לזיהוי השנה ביחס לשנים אחרות. במקום לציין שם מספר של שנה, ציינו את השנה באמירה כי אירוע מסוים התרחש "כאשר פלוני היה ארכון". שיטה זו איפשרה אומנם לקבוע את מניין השנים בעבר למשך מספר דורות, אך לא הייתה כל דרך לתארך אירועים בעתיד מעבר ליכולת הזיכרון האנושי (כמו בביטוי "עשר שנים מעכשיו").
לא נעשה, לדוגמה, כל שימוש במאת שנים המחולקת לעשורים. חשיבותו של מחזור בן ארבע שנים הייתה בכך שסייע לבנות תחושה חיה של השנים החולפות: באתונה נחוגה הפנאתנייה בקנה מידה מפואר כל ארבע שנים כפנאתנייה הגדולה, אך היא לא שימשה כבסיס לשיטת תארוך.
מאחר שלוח השנה היה מקומי ומחזורי במדוקדק, הוא לא איפשר תארוך אירועים כלל-יווניים. מערכת תארוך, העושה שימוש באולימפיאדות שנערכו כל ארבע שנים, הומצאה על ידי ההיסטוריון היווני איש סיציליה טימאיוס (נולד ב-350 לפנה"ס לערך) כמכשיר למחקר היסטורי, אך קרוב לוודאי שמעולם לא הייתה חשובה ברמה המקומית.
[עריכה] לוח עונות השנה
לוח שנה שלישי שכיוון את חיי האתונאים היה לוח שמשי או של לוח של עונות השנה. בתור שכזה היה הוא חיוני לביצוע פעילויות עונתיות כמו חקלאות ושיט. הלוח הסתמך על זריחת כוכבים ושקיעתם לציון נקודות זמן מדויקות יותר בתוך החטיבות הרחבות של עונות השנה. זריחות כוכב הם הימים בהם כוכבים או מערכות כוכבים מסוימים, שנמצאו בשעות החשיכה מתחת לקו האופק, מופיעים לראשונה לאחר שקיעת השמש. זריחות כוכבים שונות נקשרו לפעולות חקלאיות שונות, כמו זמן הקציר: הסיודוס ב"מעשים וימים" מייעץ לאיכר לקצור את תבואתו כאשר הפליאדות זורחות (אירוע שבמקומות אחרים ציין את סוף האביב). מערכת שכזו הייתה חלק מן המסורת היוונית הכללית, אך הותאמה לתנאים הגיאוגרפיים המקומיים.
היוונים לא ראו בעונות כמי שמחלקות את השנה לארבע חטיבות שוות, אלא דווקא שהאביב והסתיו הם השובלים הקצרים של העונות הארוכות, הקיץ והחורף. את חלוקת השנה לעונות ניתן היה לקבוע באופן רשמי על פי הזריחה והשקיעה של כוכבים ביחס לשוויוני היום והלילה: כך, למשל, מגדיר היפוקרטס את החורף באחד מחיבוריו בענייני רפואה כתקופה שבין שקיעת הפליאדות והאביב.[5]
את הידע המסורתי הקדום, כפי שבא לידי ביטוי ב"מעשים וימים" של הסיודוס, הרחיבו על ידי מחקר אסטרונומי לכדי יצירת לוחות כוכבים שנודעו בשם "פרפגמות" (parapegma, אלמנך). היו אלו לוחות אבן או עץ, שמנו את סדר האירועים האסטרונומיים, כל אירוע באמצעות חור ליתד בצדו. קווים של חורים ריקים שימשו לספירת "הימים הריקים" בין מה שנחשבו כאירועים שמימיים מיוחדים. הלוחות הוצבו לעתים קרובות בכיכרות העיר (אגורה), והציגו לציבור את התקדמותה של השנה.
שיטה זו הייתה חיונית לתחושתו של הפרט את חלוף זמן השנה, אך לא הצטלבה עם לוחות השנה הדתי והמדינתי. אלו היו בעלי אופי אזרחי יותר, והצריכו עריכת שינויים על מנת להתאימם לעונות השנה. לוח העונות והכוכבים, לעומת זאת, היה חסין מפני התערבות. על כן יכול היה תוקידידס לתארך אירוע על פי עליית הכוכב ארקטורוס (Arcturus) מבלי להיכנס לתוך סבך לוחות השנה של פולייס שלא היה ביניהם כל קשר.[6]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Hanna 2005:43
- ^ Harrison 1903:30
- ^ Mikalson 1975: 24
- ^ תוקידידס, 5.54 .
- ^ היפוקרטס, על הבריאות, 3.68.2
- ^ תוקידידס, 2.78.2
[עריכה] מקורות
- Harrison, J.A., 1903, Prolegomena to the Study of Greek Religion.
- Burkert W., 1985 Greek Religion. Oxford.
- Dunn F. M., 1999, Tampering with the Calendar, Zeitschrift fur Papyrologie und Epigraphik, 123, 213-31.
- Hannah R., 2005, Greek and Roman Calendars: Constructions of Time in the Ancient World. London.
- Merrit B.D., 1961, The Athenian Year. Berkeley.
- Mikalson J.D. 1975, The Sacred and Civil Calendar of the Athenian Year. Princeton.
- Pritchett W.K., and O. Neugebauer, 1947, The Calendars of Athens. Athens.
- Oxford Classical Dictionary, 2nd edition, 1996: Calendar, Meton, Euctemon, Time reckoning, Birthday.
- הערך כולל קטעים מאנציקלופדיה בריטניקה מהדורת 1911, הנמצאת כיום ברשות הציבור.
