לוטציום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 71 | ||||
| סמל כימי | Lu | ||||
| סדרה כימית | לנתנידים | ||||
| צפיפות | 9841 kg/m3 | ||||
| מראה | לבן כסוף |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 174.967 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | ____ pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2,8,18,32,9,2 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 1925°K | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 3675°K | ||||
| לחץ אדים | 2460Pa ב 1936°K | ||||
| מהירות הקול | ____ מטר לשנייה ב____°K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 1.27 | ||||
| קיבול חום סגולי | 150 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | 1.85 106/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 16.7 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 523.5 kJ/mol | ||||
לוטציום (Lutetium) הוא יסוד כימי שסמולו הכימי Lu ומספרו האטומי 71.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
לוטציום הוא מתכת מעבר בצבע לבן כסוף, עמידה בפני קורוזיה ויציבה באוויר.
[עריכה] שימושים
הפקת כמויות שימושיות של לוטציום כרוכה במאמץ ומחיר גבוה, בשל כך שימושיו מוגבלים מאוד. בין שימושיו:
[עריכה] היסטוריה
לוטציום (בלטינית "פריז") התגלה ב-1907 באופן בלתי עצמאי על ידי המדען הצרפתי ג'ורג' אורביין (Georges Urbain) ועל ידי המינרלוג (מומחה למינרלים) האוסטרי קרל וולסבך (Carol Auer von Welsbach). שני החוקרים מצאו לוטציום כזיהום במינרל איטרביה.
תהליך הפרדה של לוטציום מאיטרביה תואר לראשונה על ידי אורביין. הוא בחר שני שמות ליסוד החדש: "ניואיטרביום" ("איטרביום חדש") ו"לוטסיום". ב-1949 השם "ניואיטרביום" נזנח לטובת "לוטציום"
[עריכה] צורה בטבע
לוטציום לא מופיע בטבע בצורתו החופשית, אלא יחד עם מתכות אחרות. תהליך ההפרדה של לוטציום ממתכות אחרות הוא קשה במיוחד, מה שהופך אותו (יחד עם נדירותו) לאחד היסודות היקרים ביותר בעולם (מחירו גבוה פי שש מזהב).
לוטציום מופק מסחרית בעיקר מהמינרל מונזיט (0.003% לוטציום בקירוב). לוטציום מתכתי טהור בודד רק לאחרונה בעקבות התפתחות טכניקות טיהור כמו חילוף יונים.
[עריכה] אמצעי זהירות
ללוטציום רעילות נמוכה.
ללוטציום אין תפקיד ביולוגי, אך הוא יכול להאיץ מטאבוליזם.
