לומברדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
| בירה | מילנו |
| נשיא | רוברטו פורמיניוני |
| נפות | ברגמו ברשה קומו קרמונה לקו מנטובה מילנו מונצה-בריאנצה פאביה סונדריו וארזה |
| מספר רשויות מקומיות | 1547 |
| שטח | 23,863 קמ"ר |
| - דרוג | 4 (7.9 %) |
| אוכלוסייה (2001) - כללי - דרוג |
9,032,554 1 (15.8 %) 379/קמ"ר |
 |
|
| מפה המציגה את מיקום מחוז לומברדיה באיטליה | |
לוֹמבַרדִיָה (Lombardia באיטלקית) הוא מחוז בצפון איטליה. בירתו היא העיר מילנו. הוא גובל במחוזות פיימונטה, אמיליה-רומאניה, ונטו, טרטינו-אלטו ובמדינת שווייץ. שישית מהאוכלוסייה הכוללת של איטליה (כ-9.5 מיליון) מתגוררת בלומברדיה. מושלה הנוכחי של המדינה הוא רוברטו פרמיוני. לומברדיה היא אחת משלושת המחוזות העשירים ביותר באירופה. חברות רבות, איטלקיות וזרות, מציבות את המטות שלהן במילנו. לומברדיה היא ביתם של קבוצות ספורט רבות, בענפי ספורט מגוונים. גורד השחקים הגבוה ביותר באיטליה, מגדל פירלי, שגובהו 127 מטר, ממוקם בלומברדיה והוא משמש כבניין הממשל.
[עריכה] מקור השם
שמו של המחוז נגזר משם שבט הלומברדים, שבט גרמאני אשר התיישב באזור לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית.
[עריכה] היסטוריה
האזור יושב לראשונה במילניום השני לפנה"ס. אחר כך הוא יושב על ידי האטרוסקים. האטרוסקים בנו את העיר מנטואה והפיצו את שפת המנטואה בכתיבה. במאה ה-5 לפנה"ס, התיישבו באזור הקלטים. הקלטים הקימו מספר ערים (ביניהן מילנו), והצליחו להרחיב את שליטתם עד הים האדריאטי. שמות גיאוגרפיים רבים באזור עודם נושאים שמות קלטיים (מילנו, לדוגמה) או שמות המאזכרים את העמים הקלטים שישבו באזור (בין הדוגמאות הבולטות - גאלארטה). התקדמות הקלטים נעצרה על ידי הרומאים, ואחרי מאות שנות מאבק, כבשה רומא ב-194 לפנה"ס את האזור ולומברדיה הפכה לפרובינציה.
בעקבות הכיבוש הרומי ומיקומה החשוב של לומברדיה בדרך לגאליה (צרפת) ולמזרח היבשת, לומברדיה הפכה לאזור עשיר, עם חקלאות מפותחת ונתיבי מעבר רחבים. פוליטיקאים ומצביאים רומיים חשובים נולדו באזור. אחרי נפילת האימפריה הרומית סבלה לומברדיה מהתקפות שונות. היחסים בין הלומברדים לבין שבטים גאליים ובווארים התחזקו מאוד אותה התקופה, ואח"כ התחזקו הקשרים עם האיטלקים עצמם. הקשרים התהדקו היטב, ומן התרבות הלומברדית נותרו קומץ קטן של חוקים. גם חוקים אלו בוטלו עם כיבוש לומברדיה בידי שרלמן מלך צרפת. שרלמן סיפח את לומברדיה ומחוזות רבים מצפון ומרכז איטליה לממלכתו. את מקומם הדוכסים הלומברדים תפסו ווסאלים גרמניים, בישופים ונסיכים.
החל מהמאה ה-11 החלה לומברדיה בפיתוח מחודש של התעשייה, המסחר והחקלאות. פיתוח זה חיזק את התושבים המקומיים, והגיע לשיאו במאות ה-12 וה-13 כאשר ליגיונות מקומיים הביסו את פרידריך הראשון ופרידריך השני (האימפריה הרומית הקדושה).
במאה ה-14 האזור התפתח תחת שליטים מקומיים שונים. לומברדיה עברה תהליך של התעצמות פוליטית וכלכלית, ובאמצע המאה ה-15 היה דוכס מילנו אדם בעל פוליטיקאי בעל עוצמה כלכלית וצבאית גדולה ברמה הכלל אירופית (דהיינו, כל היבשת).
אחרי הקרב על פאביה ב-1525, הפכה משרת דוכס מילנו לעמדת כוח אוסטרית. בתקופת שלטון בית הבסבורג על האזור הכלכלה המשיכה להתפתח. אותה התקופה, חלקיה המזרחיים של לומברדיה היו נתונים לשליטתה של רפובליקת ונציה. השלטון האוסטרי נפסק בסוף המאה ה-18, עם פלישת צבא צרפת. ב-1815 הוחלה הרסטורציה על אירופה, ואוסטריה שבה לשלוט על לומברדיה. בסוף המאה ה-19 התאחדה עם מדינות איטליה הנוספות לאיטליה, ומאז נחשבת לומברדיה לאחד המחוזות העשירים באיטליה בפרט ובאירופה בכלל.
