מאיר דגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאיר דגן (נולד 1945), איש צבא וראש המוסד הנוכחי.

מאיר דגן נולד בשם מאיר הוברמן בברית המועצות בשנת 1945, להורים ניצולי השואה. משפחתו של דגן עלתה בשנת 1950 והתגוררה בבת ים.

בשנת 1963 התגייס דגן לצה"ל, לחטיבת הצנחנים. במלחמת ששת הימים הוא פיקד על פלוגה בקרבות בסיני ולקראת סוף המלחמה הוסק, יחד עם חייליו, ללחימה ברמת הגולן והשתתף בכיבושה.

בשנת 1970 הטיל עליו אלוף פיקוד דרום דאז, אריאל שרון להקים את יחידת רימון - יחידה מיוחדת שתפקידה היה להילחם בטרור הפלסטיני ברצועת עזה. על חיילי היחידה הוטל לפעול כמסתערבים, יחד עם אנשי שב"כ, במטרה לאתר, לעצור ולחסל מחבלים. פעילות היחידה הייתה שנויה במחלוקת, ושנים רבות לאחר פירוקה טענו מספר עבריינים יוצאי היחידה כמו הרוצחים דניאל עוקב וז'אן אלרז כי הזוועות אליהן נחשפו ומבצעי החיסול בהם השתתפו הם שגרמו להם לטראומות שהובילו אותם לפשע.

ב1980 החליף את יורם המזרחי בפיקוד על אד"ל - אזור דרום לבנון. מאוחר יותר הוחלף על ידי אפרים סנה.

במלחמת שלום הגליל פיקד דגן על חטיבת השריון "ברק" ואחר כך מונה למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל). כמפקד היק"ל למד דגן על פעילות יחידה 504 של אגף המודיעין העוסקת בין השאר בהפעלת סוכנים, והקים יחידה דומה לאיסוף מודיעין והפעלת סוכנים במסגרת יק"ל.

בשנת 1995, כשהחמיר מצבה של פציעתו בגב, פרש דגן מצה"ל ויצא למסע ג'יפים במרכז אסיה עם חברו, האלוף יוסי בן-חנן. בשנת 1996 נקרא דגן לשוב לשירות הציבורי כאשר ראש הממשלה דאז שמעון פרס, צירף אותו למטה ללוחמה בטרור כסגנו של עמי איילון. עם מינוי איילון לתפקיד ראש השב"כ הפך דגן לראש המטה. בסוף שנות ה־90 צורף דגן למטה הכללי, בתפקיד ראש חטיבת המבצעים ויועץ מיוחד לרמטכ"ל.

בשנת 2000 צירף דגן את שמו למתנגדים לנסיגה מרמת הגולן והתפקד לליכוד. בבחירות 2001 היה דגן, יחד עם ח"כ עוזי לנדאו, ראש מטה יום הבחירות של אריאל שרון בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה.

דגן מונה לתפקיד ראש המוסד במקום אפרים הלוי, שפרש בשנת 2002. הוא צפוי לכהן בתפקידו עד סוף שנת 2008 ^[1].

במהלך שירותו הצבאי נפצע דגן פעמיים וזכה גם בעיטור העוז. לדגן תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ רוני סופר, ראש המוסד ימשיך בתפקידו עד סוף 2008, באתר Ynet

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עיטור העוז שהוענק למאיר דגן, באתר "בעוז רוחם" של אגף משאבי אנוש בצה"ל
• את מי נחסל הבוקר מאמרו של יוסי מלמן על מאיר דגן, "הארץ".