מבצע קלשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע קלשון הוא מבצע שהוציאו לפועל כוחות יהודיים מההגנה ומהאצ"ל ב-14 במאי 1948. מטרתו הייתה לכבוש את הפרברים היהודיים של ירושלים, כמו השכונה טלביה שבמרכז ירושלים.
בחצות יום שישי ה-14 במאי, הבריטים הכריזו על סיומו של המשטר הצבאי והאזרחי בירושלים. בבוקר הם פינו את העיר לשתי שיירות, אחת פנתה לצפון לכיוון חיפה והשנייה לדרום לכיוון בית לחם. בסיוע בריטי הצליחו הכוחות היהודים להשיג את לוח הזמנים של הפינוי הבריטי מראש ויכלו להוציא את המבצע לפועל מיד לאחר מכן.
הכוחות היהודים כבשו במהרה את בווינגראד, מתחם השלטון הבריטי ששכן במגרש הרוסים ובו היו מפקדת משטרה, בית משפט ובית כלא בריטי, אליו הוכנסו יהודים מהמחתרות שנתפסו על ידי הבריטים.
הכוחות היהודיים כבשו גם את כנסיית נוטרדם (ירושלים), את השכונות המושבה האמריקאית, שייח' ג'ראח, טלביה, המושבה הגרמנית, בקעה, תלפיות, המושבה היוונית ודרך שער ציון את הרובע היהודי בעיר העתיקה.
חלק גדול מהשטח שנכבש נשלט לאחר מכן על ידי ישראל - "מערב ירושלים", ושם התנהלו קרבות רבים במהלך מלחמת העצמאות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| השמד • חסידה • נחשון • הראל • יבוסי • חמץ • יפתח • מטאטא • מכבי • כיתור • יובל • ברק • גדעון • בן עמי • מדינה • קלשון • בלק • נמל • בן נון א' • בן נון ב' • ארז • פלשת • יצחק • יורם • אנ-פאר • ברוש • דקל • דני • בתק • קדם • מוות לפולש • שוטר • גי"ס • יואב • אגרוף • ההר • יקב • יעל • חירם • לוט • התחלה • אסף • חורב • חיסול • עוז • יצוב • עובדה |
