מבצע דני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע דני הוא אחד המבצעים במלחמת העצמאות שנערך בתום ההפוגה הראשונה, החל מה-9 ביולי עד ל19 ביולי 1948. נקרא גם מבצע לרל"ר - ראשי תיבות של לוד, רמלה, לטרון ורמאללה.

המבצע, שהיה חלק מקרבות עשרת הימים, נקרא על שם דני מס, מפקד מחלקת הל"ה שניסתה להחיש אספקה לגוש עציון הנצור. במהלך המבצע נכבשו הערים הערביות רמלה ולוד, והופסק המצור על בן שמן.

[עריכה] רקע

ברמלה התמקמו חיילים עיראקים שהסתייעו בערבים המקומיים. הכוחות הללו צרו על בן שמן מאז הקמת מדינת ישראל. הם גם איימו על תל אביב, בירתה הזמנית של מדינת ישראל והחזיקו בנמל התעופה לוד- נמל התעופה הגדול בארץ ישראל.

[עריכה] הקרב

לקראת מבצע זה שהיה הגדול ביותר עד אז רוכזו כוחות בסדר גודל של כארבע חטיבות. הכוחות שרוכזו היו חטיבת הראל בפיקודו של יוסף טבנקין, חטיבת יפתח בפיקודו של מולה כהן, חטיבה 8 (המשוריינת) בפיקודו של יצחק שדה, שכללה בין היתר גדוד טנקים וגדוד קומנדו בפיקודו של משה דיין וגדוד מחטיבת אלכסנדרוני. על כוחות אלו פיקד יגאל אלון. ב־9 ביולי החלה מתקפה גדולה של טנקים ומשוריינים על רמלה ולוד. בפעולה נהרגו חיילים עיראקים רבים והערבים עזבו את רמלה ולוד. נמל התעופה גם נשלט בידי מדינת ישראל. הלחץ על ירושלים התרכך מעט וכוחות צה"ל התקרבו ללטרון מכיוון מערב. עם זאת, צה"ל לא הצליח לכבוש את לטרון ורמאללה במסגרת המבצע.

[עריכה] לאחר הקרב

לאחר המבצע הוכרזו רמלה ולוד, לאחר עזיבת תושביהן הערביים, כערים יהודיות ויושבו בעולים חדשים. אולם מספר שנים לאחר מכן החלה חדירת ערביים מעבר לגבול אל הערים והחלו להתיישב בהם. כיום חלק גדול מתושבי הערים הללו הם ערביים.