מד זווית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מד זווית, הוא מכשיר למדידת זוויות או לסיבוב עצם בזווית מדויקת. למדי זווית שימושים רבים בתחומי המדע, בתעשייה ובמיוחד ברפואה. המונח המקובל בלועזית לתחום בטריגונומטריה העוסק במדידת זווית הוא Goniometry (גוניומטריה), שמקורו ביוונית מהלחם המילים γωνία - זווית ו-μέτρο - מדידה.
מד הזווית אינו כלי גאומטרי בהגדרה, מאחר והכלים המשמשים את הגאומטריה הם סרגל ומחוגה בלבד, וזוויות אינן נמדדות בה. עם זאת, בגאומטריה מעשית אין הגבלה על השימוש בכלים נוספים. כמו כן, ניתן להוכיח גאומטרית את גודלן של זוויות מסוימות (כגון הזוויות במשולש שווה צלעות).
תוכן עניינים |
[עריכה] מד זווית רפואי
גוניומטריה ברפואה היא מדידת הזוויות הנוצרות בין העצמות השונות בגוף בנקודות המפרק. תחום זה ברפואה נקרא גם Arthrometry או Pronometry.
מד זווית רפואי (גוניומטר מגע/ידני - Hand/Contact Goniometer) מורכב מזרוע נייחת, זרוע נעה ומציר או נקודת משען (Fulcrum).
הזרוע הנייחת מוצמדת לחלק הקבוע של המפרק הנמדד והזרוע הנעה מוצמדת לאיבר המונע, לרוב בתנועה סבילה.
השימוש בגוניומטר, למדידת טווח התנועה הפאסיבי של מפרק, נפוץ באורתופדיה ובפיזיותרפיה.
הגוניומטר הרפואי פותח על ידי ד"ר ויליאם זיסמן (Dr. William Zisman, United States Naval Research Laboratory) ונבנה לראשונה על ידי חברת רמה-הארט[1] (ramé-hart) בשנת 1960. החברה משווקת כיום, לצד מכשירי מדידה על פי עיצובו המקורי של ד"ר זיסמן, גוניומטרים ממוכשרים המאובזרים בכוונות אופטיות, מצלמות ואף משולבי תוכנה.
ברפואה, גיוניומטר הינו גם מתקן לבדיקת labyrinthine disease, באופן שבו הנבדק מושם על משטח הבדיקה ונמדדת הזווית בה הוא חש אובדן שיווי משקל.
[עריכה] מד זווית קריסטלוגרפי
מד זווית קריסטלוגרפי הוא מכשיר אופטי המשמש למדידת הזוויות היחסיות בין פאותיהם של גבישים. המדידה מתבצעת על ידי קביעת הזווית המרחבית בה דרוש לסובב את הגביש על מנת ששתי קרניים, המוחזרות משתי פאות שונות, יהיו בעלות אותו כיוון.
וילאם וולסטון (1766-1828) פיזיקאי, כימאי ופיזיולוג אנגלי אשר תרם רבות בגילוייו והמצאותיו בתחומים אלו, פנה לתחום הקריסטלוגרפיה עקב התעניינותו במבנה הגאומטרי של האטום. בשנת 1802 פיתח את מד השבירה (Refractometer), ובעקבות זאת המציא ב-1809 את גוניומטר ההחזר (Reflection Goniometer) שהיווה שיפור ניכר על מכשיר המדידה הנפוץ עד אז, גוניומטר המגע (Contact Goniometer). להמצאתו השפעה רבה על תחום המינרלוגיה בכך ששיפר את דיוק המדידות ומתוך כך את הבנת מבנה הגבישים. הגוניומטר הקריסטלוגרפי נקרא עד היום גם גוניומטר וולסטון, על שם ממציאו.
השימוש במדי זווית קריסטלוגרפיים נפוץ עם פיתוח שיטות לניתוח קריסטלוגרפי באמצעות קרני X בשנת 1912.
[עריכה] שימושים בתחומים נוספים
- בעריכת קול - משמשות תוכנות גוניומטריה למדידת כמות הפרדת הסטריאו בדגימת קול.[2]
- בשידור רדיו - גוניומטר הוא מקלט רדיו בעל אנטנה כיוונית המשמש כמערכת לקביעת כיוונו של אות רדיו.
- בביולוגיה - משמשים גוניומטרים אופטיים למדידת שדה ראיה של בעלי חיים.
- הנדסת חומרים - גוניומטרים מודרניים משמשים כיום למגוון מדידות מסובכות, ביניהן אף מדידת זווית המגע בין טיפת נוזל ומשטח מוצק.
[עריכה] ראו גם
- סקסטנט - מד זווית מכני לניווט.
- מכ"מ - מגלה כיוון (ומרחק) אלקטרוני.
- X-ray Diffraction מאמר על קריסטלוגרפיה באמצעות קרני X מוויקיפדיה האנגלית.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ramé-hart instrument co אתר החברה למוצרי מדידה של rame-hart.
- ^ Meterbridge האתר הרשמי של תוכנת Meterbridge.