מיכאל בן יאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיכאל בן יאיר - משפטן ישראלי, כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט בבית משפט השלום בעכו ובחיפה ובבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בן יאיר כיהן כיועץ המשפטי לממשלה בממשלת רבין השנייה ולאחריה, בשנים 1997 - 1993.

בין החלטותיו כיועץ המשפטי היו:

• הטלת הגבלות על השימוש בלחץ פיזי מתון מצד השב"כ.
• העמדת הקצין יהושע שדיאל לדין בגין גרימת מוות ברשלנות.
• הסכם צנזורה בין צה"ל לבין עורכי העיתונות.
• הכרזה על הארגונים הכהניסטיים כארגוני טרור.
• הסכם לשיחרור המרגל מרקוס קלינגברג למאסר בביתו תחת שמירה.
• קביעת משפט שווה במעצרים מנהליים בשטחים ליהודים ולא יהודים.
• קביעת תקציבים שוויוניים לבני כל העדות.
• החלטה על הגשת כתב אישום נגד שמחה דיניץ, גזבר הסוכנות היהודית.
• החלטה על הגשת כתב אישום נגד השר יעקב נאמן.
• החלטה על הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת רפאל איתן.

פעל גם בתחום האקדמי: לימד משפט מסחרי באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב. בתפקידו הוא בורר ומגשר.

כחמש שנים לאחר סיום כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, פרסם בן-יאיר מאמר בעיתון הארץ בו הצדיק את סרבנות מתנגדי הכיבוש, עקב מה שלטענתו הם מעשים בלתי-מוסרים בשטחים שבעקבותיהם "סירובם [של סרבני השטחים] הוא סירוב מוצדק ומוכר בכל מדינת חוק דמוקרטית".