מפת מידבא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת מידבא היא רצפת פסיפס הממוקמת בכנסייה בעיר מידבא (בערבית: مادبا; באנגלית: Madaba) שבירדן. המפה, המתוארכת בין המאה השישית עד השביעית, מתארת באמצעות מפה את ארץ ישראל. המפה מהווה את העדות הויזואלית המוקדמת ביותר לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.
בשנת 1884, בעת שארכיאולוגים שיחזרו כנסייה ביזנטית בעתיקות העיר מידבא, הנמצאת בעבר הירדן המזרחי, נחשפה רצפת פסיפס צבעונית אשר שימשה בכנסייה מן התקופה הביזנטית. לפי המחקר הארכיאולוגי, הכנסייה בה נמצאה הרצפה הייתה בעלת צורת בזיליקה, בעלת טרנספט רחב יחסית, בדומה לכנסייה בטבחה. את הפרסום המשמעותי הראשון, קיבלה המפה בשנת 1896 בזכות ניקודימוס, הפטריארך היווני של ירושלים. המחקר האקדמאי הראשון על המפה נערך על ידי מיכאל אבי-יונה, אשר פרסם את מחקרו בעברית בשנת 1953 ובאנגלית בשנה שלאחר כך [1].
המפה משלבת תיאור גיאוגרפי עם תיאור דתי של ארץ הקודש. התיאור מבוסס על חיבור ה"אונומאסטיקון" של אוזביוס מקיסריה, על מפות דרכים מן התקופה הרומית ועל מדריכי צליינות שהוכנו עבור צליינים נוצרים. [2]. המקומות במפה אינם מתוארים לפי קנה מידה אחיד, כי אם על פי חשיבותם הדתית - ככל שהמקום המתואר הוא חשוב יותר, כך הוא מתואר בצורה בולטת וגדולה יותר.
גבולות ארץ הקודש במפה משתרעים מצידון ועד נוא-אמון שבמצרים. אולם החלקים הקיצוניים של המפה לא שרדו. החלק ששרד ממוקם בספינה המרכזית של הכנסייה. כיוון התיאור של המפה הוא כלפי מזרח, כלומר כלפי ארץ הקודש. המפה משלבת נקודות מבט שונות. העיר ירושלים, לדוגמה, מוצגת במבט מלמעלה בעוד שערים אחרות מתוארות בהיטל אלכסוני מן הצד. הכללת היישובים נעשתה על פי ציונם בכתבי הקודש. ירושלים, לדוגמה, מתוארת בקנה מידה הקרוב ל-1:1600, כמעט פי עשרה משאר חלקי המפה.
[עריכה] תיאור העיר ירושלים
העיר ירושלים תוארה במרכזה של המפה, תוך יצירת עיוות בקנה המידה של המפה. בתיאור העיר הציגו יוצרי המפה אספקטים ריאליסטים ותיארו אותה עם התייחסות לאדריכלות הממשית של העיר. העיר מתוארת במבט מלמעלה, כשהיא נפרשת מן המרכז החוצה, סביב שני הרחוב העיקרי הקארדו, אשר השתרע מצפון לדרום. לאורך הרחוב מתוארות שתי שדרות עמודים המוצגות בהיטל מן הצד ומלמעלה גם יחד. הרחוב מתחיל בשער סטפנוס הקדוש, אשר ניצב במקום שער שכם. לצד השער מופיעה רחבה גדולה ובה מצוין עמוד גדול. העמוד, אשר נבנה, כנראה, לכבודו של הדריאנוס והוא מהווה את מרכזה המדויק של המפה. ייתכן כי הסיבה לכך היא העובדה שהעמוד שימש כציון דרך משמעותי במפות דרכים רומיות[3].
הציון המשמעותי ביותר בתיאור העיר ירושלים הוא תיאור כנסיית הקבר. תיאור זה עיוות את מיקומה הממשי של הכנסייה בעיר והזיזו לכיוון דרום בכדי להציגה כמרכזה של העיר, על הקארדו הירושלמי. גם בתיאור סימבולי זה אנו יכולים למצא מאפיינים ריאליסטים הידועים לנו מן המחקר הארכיאולוגי של כנסיית הקבר כגון האטריום והמדרגות המוליכות אליו, מבנה הבזיליקה (ה"מרטיריון"), בעל הגג המשולש והרוטונדה, בה נמצא קברו של ישו[4].
בתיאור הכרטוגרפי של העיר במפה מודגש הרעיון של מרכזיותה של העיר בנצרות ואת תפישתה כ"ירושלים השמימית" (Hevenly Jerusalem) - כלומר תפיסת העיר כמרכזו של העולם.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו:Kuhnel Bianca, From the Earthly to the Hevenly Jerusalem, Harder, 1987, p. 90.
- ^ אבי-יונה, מיכאל, "מן ההלניזם עד ביזנטיון", בתוך: 6000 שנות אמנות בארץ-ישראל, כתר, ירושלים, 1986, עמ' 291.
- ^ ראו:Kuhnel Bianca, From the Earthly to the Hevenly Jerusalem, Harder, 1987, p. 92.
- ^ ראו: Kuhnel Bianca, From the Earthly to the Hevenly Jerusalem, Harder, 1987, p. 91.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר על מפת מידבא (אנגלית)