מרגריט מנווארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרגרט מנווארה (11 באפריל 1492 - 21 בדצמבר 1549), מלכת נווארה וסופרת צרפתיה.

נולדה בעיר אנגולם שבמערב צרפת לשארל מאורליאן רוזן אנגולם וללואיז מסבוי. כשהייתה בת שנתיים משפחתה עברה להתגורר בעיר קוניאק הסמוכה, שם נולד אחיה פרנסואה (מלך צרפת לעתיד פרנסואה הראשון). קיבלה חינוך מעולה מטובי המורים. למדה ספרדית, איטלקית, לטינית, יוונית ועברית, וקראה את התנ"ך ואת סופוקלס בשפת המקור. ב-1509 אולצה להינשא לשארל הרביעי דוכס אלנסון, על ידי צו של דודה המלך לואי השנים עשר, שבאמצעות נישואין אלה המשיך להחזיק בחבל ארמניאק שבמערב צרפת. אחרי 1515, כאשר פרנסואה ירש את כתר צרפת, הפכה מרגרט לאישה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בממלכה. היא פרשה את חסותה על אמנים ומחברים ובהם פרנסואה רבלה וקלמאן מארו. החוג הספרותי שקיימה בחצרה בערים פו ונראק שבדרום מערב צרפת נודע בשם "הפרנאסוס החדש". אחרי שפרנסואה הראשון נוצח בידי קארל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בקרב פביה בצפון איטליה (24 בפברואר 1525), ונלקח בשבי, נסעה מרגרט אחותו למדריד והביאה לשחרורו.

אחרי מות בעלה ב-1525 נישאה לאנרי ד'אלברה מלך נווארה (ממלכה שהתקיימה בצפון ספרד ובאזור הרי הפירנאים), וב-1528 ילדה לו את ז'אן ד'אלברה, אמו של מלך צרפת לעתיד אנרי הרביעי. ב-1530 ילדה בן שמת בחג המולד של אותה שנה. מאורע זה גרם לה לכתוב את הפואמה "ראי נפשה של החוטאת" (1531), שביטאה את אבלה הכבד. פואמה זו גונתה על ידי התאולוגים באוניברסיטת סורבון בפריז, שראו בה כפירה, אולם המלך פרנסואה הראשון אילץ אותם לחזור בהם ולהתנצל בפניה. מרגרט מנווארה כתבה פואמות ומחזות רבים, ואת קובץ הסיפורים "הפטמרון" שהתפרסם עשר שנים אחרי מותה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מרגרט מנווארה