מרטין גר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
מרטין גר הוא איכר צרפתי בן המאה ה-16, שעמד במרכזו של משפט התחזות מפורסם. שנים אחדות לאחר שהוא עזב את משפחתו, אדם הטוען להיותו גר תפש את מקומו וחי בצוותא עם אשתו ובנו של גר במהלכם של שלוש שנים. לאחר המשפט, ובו מרטין גר האמיתי שב, המתחזה נחשף והוצא להורג. מקרה זה ממשיך להילמד ולהוות השראה לכתיבה עד לעצם היום הזה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור היסטורי
האינפורמציה המופיעה במאמר לקוחה מספרה של נטלי זימון דייויס משנת 1983 "שובו של מרטין גר". (דייויס 2001)
[עריכה] חייו לפני עוזבו את אשתו
הוא נולד כמרטין דגר Martin Daguerre בסביבות שנת 1524 בעיר הבסקים הנדיי Hendaye. ב-1527, משפחתו עברה לכפר הפירנאי ארטגיסט Artgist השוכן בדרום-מערב צרפת, שם הם שינו את שמם לגר Guerre. בהיותו כבן ארבע עשרה, נישא מרטין לברטראנד דה רולס, בת למשפחה אמידה. הם היו חשוכי ילדים במשך שמונה שנים עד שבן, סנקסי, נולד. לאחר שהואשם גי גנב חיטה מאביו, נעלם מרטין בפתאומיות ב-1548. החוק הקתולי ששלט בצרפת אינו מתיר לאשתו להינשא בשנית (שלא כמו הפרוטסטנטים), שהתקדמו באיטיות; ראה מלחמות הדת הצרפתיות.
[עריכה] "מרטין גר החדש" מופיע
בקיץ של שנת 1556, הופיע אדם בארטגיסט, הטוען להיותו מרטין גר. בשל מראהו הדומה והידע המפורט שהיה בידו על חייו של מרטין גר, עלה בידו לשכנע את רוב שוכני הכפר. דודו של מרטין גר כמו גם שלושת אחיותיו וכן ברטראנד אשתו האמינו שהוא אכן היה מרטין גר, חרף הספקות שהתעוררו. מרטין גר "החדש" חי במשך שלוש שנים עם ברטראנד ובנה; הם העמידו יחדיו שני צאצאים; כשמהן ילדה אחת שרדה. "מרטין" דרש את ירושתו של אביו של גר, אשר נפטר בינתיים, ואפילו תבע את דודו של גר, פייר גר, בשל חלקו בירושה.
פייר גר, שמוקדם יותר נשא לאישה את אימה האלמנה של ברטראנד בזמן היעדרותו של מרטין גר, נעשה חשדן שוב. הוא ואשתו ניסו לשכנע את ברטראנד כי מרטין החדש הינו מתחזה. חייל אשר חלף דרל ארטגיסט טען כי מרטין גר החדש הוא נוכל, אולן ברטראנד מילאה פיה מים.
ב-1559 הואשם מרטין החדש בהצתה בזדון וכן בהתחזות למרטין גר. ברטראנד נותרה לצידו. והוא זוכה מן האשמה ב-1560.
[עריכה] המשפט בריו Rieux
בינתיים, פייר גר חקר ובאמין כי עלה בידו לגלות את זהותו האמיתית של המתחזה: ארנו דה טיל Arnaud du Tilh, אדם שלו מוניטין רעוע מהכפר הסמוך סג'ה Sajas (לא הקומונה הגסקונית של טיל Tilh, מאה וחמישים קילומטרים מערבית לסג'ה בדס Dax). פייר פתח אז במשפט חדש כנגד האיש באשמת תוך שהוא טוען במרמה כפועל בשמה של ברטראנד. הוא ואשתו, אימה של ברטראנד, לחצו על ברטראנד לתמוך בהאשמה, ולבסוף היא נעתרה.
בשנת 1560 נערך המשפט בריו Rieux ברטראנד העידה כי בתחילה היא האמינה באמת ובתמים שהאיש הוא בעלה, אולם מאז הוא נוכחה לדעת כי האיש הוא מעמיד פנים. הן ברטראנד והן הנאשם מסרו גרסה זהה לגבי יחסיהם האינטימיים לפני 1548. מרטין החדש קרא עליה תיגר: אם היא תישבע כי הוא אינו בעלה, הוא יסכים בשמחה להיות מוצא להורג - ברטראנד נותרה דוממת. לאחר שהוא שמע יותר ממאה וחמישים עדים, שרבים מהם זיהו את מרטין גר (בכללם ארבע אחיותיו), רבים זיהו את ארנו דה טיל, בעוד שרבים סרבו לתמוך בצד זה או אחר, המתחזה הנאשם נידון למוות.
[עריכה] בקשת חנינה בטולוז, מרטין מופיע מחדש
הוא מיד ביקש עתר לחנינה בפני הפרלמנט בטולוז. ברטראנד ופייר נעצרו: בשל האשמות שווא, ןבמקרה של פייר, שידול לעדות שקר. מרטין החדש שטח את טיעוניו ברהיטות, והשופטים בטולוז נעתרו והשתכנעו לגרסתו שלו של הסיפור: כי ברטראנד נדחפה להעיד עדות שקר בידי פייר תאב הבצע. הנאשם עבר חקירה נוקבת אודות עברו; הצהרותיו נבדקו ולא נמצאו בהן כל סתירות. בנקודת זמן זו הופיע באופן דרמטי מרטין גר האמיתי, כשלו רגל עץ. כשנשאל אודות עברם, עלה בידי מרטין החדש לענות על מספר שאלות טוב יותר מממרטין "הישן", אשר נשכחו ממנו פרטים אחדים. אולם ברגע ששניהם הוצגו בפני משפחתו של גר, נחתם המשפט: פייר, ברטראנד, וארבעת אחיותיו של מרטין הסכימו פה אחד כי מרטין הישן הוא גם זה האמיתי. המתחזה הואשם ונידון למוות בשל ניאוף והונאה. ההוצאה הפומבית להורג התרחשה ב-12 בספטמבר, 1560, במהכלו הוא הורשע וטען לחפותו, הוא יוצג על ידי מונטיין הצעיר. לאחר מכן, ארנו דה טיל התוודה: הוא למד אודות אשתו של גר לאחר ששני אנשים זיהוהו בטעות כגר, אז גמלה בידו ההחלטה לתפוש את מקומו של גר, כששני קושרים מסייעים בעדו בפרטים. הוא התנצל על כל מעשיו, כולל בפני ברטראנד, על כי הוא הונה אותה, ונתלה לפני ביתו של מרטין גר בארטגיסט, ארבעה ימים מאוחר יותר. פייר גר וברטראנד הוצאו לחופשי; השופטים האמינו שברטאטנד הולכה שולל באמת ובתמים בידי ארנו דה טיל.
[עריכה] סיפורו של מרטין
במהלך היעדרותו מחיק משפחתו, היגר מרטין האמיתי לספרד, גיהן כקרדינל ומאוחר יותר שירת בצבאו של פדרו דה מנדוזה. כחלק מהצבא הספרדי, הוא לבסוף נשלח לפלנדריה, שם הוא לקח חלק בהתקפה הספרדית על סנט קוונטין ב-10 באוגוסט, 1557. שם הוא נפצע והיה צורך לכרות את רגלו. הוא חי תקופה מסוימת במנזר טרם חזר לאשתו. סיבת חזרתו בדיוק בעת שהתרחש המשפט לא הייתה ידועה. בתחילה, הוא מיאן לקבל את התנצלויותיה של אשתו, באומרו כי היה עליה לדעת טוב יותר מכדי לקחת גבר אחר.
[עריכה] התגובות והפרשנויות
שני דיווחים בני אותו זמן של המשפט נכתבו: Histoire Admirable by Guillaume Le Sueue והנודע יותר "צו ראוי לציון" של ז'אן דה קורה, אחד מן השופטים בטולוז. במרוצת הדורות, נכתבו סיפורים יוצאי דופן על ידי סופרים רבים. אלכסנדר דומא האב כלל אף הוא גרסה בעלת אופי בדיוני בספרו "שתי הדיאנות" כמו גם הספר מרובה הכרכים "פשעים מפורסמים" (1841).
דיווח מפורט של המקרה ניתן ב-1983 על ידי נטלי זימון דייויס, פרופסורית להיסטוריה מאוניברסיטת פרינסטון. בספרה סוברת דייויס כי ברטראנד הסכימה בידיעה חרישית להונאה מכיוון שהיא נזקקה לבעל וכי ארנו התיחס אליה כיאות. חוסר הסבירות של בלבול הזר עם בעלה, תמיכתה בו עד (ובמובן מסוים אף במהלך) התקיימותו של המשפט, והסיפור האינטימי אותו הם חלקו יחדיו שבודאי הוכן מראש, מהווים הוכחה לכך.
ההיסטוריון רוברט פינליי מתח ביקורת על מסקנתה במאמרו משנת 1988, בטענו כי ברטראנד באמת ובתמים הולכה שולל (כפי שנטו להאמין אחרים בני זמנה, בכללם שופטי המשפט) וכי דייויס ניסתה להתאים מודל סוציולוגי מודרני לתוך התיאור ההיסטורי. הוא מצביע על חוסר הסבירות שלפיו ברטראנד תואשם כשותפה לדבר עבירה, דבר שיוביל אותה למצב מסובך ביותר שבו היא נקלעת לצורך להגן על עצמה כנגד אשמת ניאוף או עלילת שווא. דייויס ניסתה להפריך את טיעוניו של פינליי במאמרה משנת 1988. הרומן ההיסטורי אשתו של מרטין גר שנכתב בידי ג'נט לואיס (פורסם לראשונה ב-1941 נותן השערות בדבר מניעיה האמיתיים של ברטאטנד.
ב-1982 הסרט שובו של מרטין גר (שבויים בידי דניאל ויניי ובו מככבים ז'ראר דפארדיה ונטלי ביי) נותר ברובו נאמן לתיאור ההיסטורי, פרט להסבר הבדוי בדבר מניעיה של ברטראנד בסיומו של הסרט. נטלי דייויס שימשה כיועצת לסרט. ב-1993 נעשתה הפקה מחודשת של הסרט, הפעם בהוליווד בכיכוכבם של ג'ודי פוסטר וריצ'ארד גיר המספר את הסיפור מחדש כסומרסבי ומתרחש בארצות הברית שלאחר מלחמת האזרחים של ארצות הברית.
מחזמר שנקרא מרטין גר ונכתב על ידי קלוד-מישל שנברג ואלן בוביל, שזכו לפרסום בשל עלובי החיים, הוצג בהצגת בכורה בתיאטרון אדוארד שבלונדון בשנת 1996. סיום המחזמר אינו נאמן אף הוא למקור ההיסטורי.
[עריכה] מראי מקום
- שובו של מרטין גר/ נטלי זימון דייויס. תירגמה מאנגלית: מירי אליאב-פלדון, בתוספת מאמרים מאת המחברת והמתרגמת. תל אביב: חרגול, תשס"א 2001.
- Robert Finlay, "The Refashioningof Martin Guerre", The American Historical Review, Vol. 93, No. 3. (June 1988), pp. 571-553. ביקורת על המסקנות המובעות בספרה של דייויס.
- Natalie Zemon Davis, "On The Lame", The American Historical Review, Vol. 93, No. 3. (June 1988), pp. 572-603. נטלי זימון דייויס מגנה על המסקנות המובאות בספרה.
[עריכה] לעיון נוסף
- מירי אליאב-פלדון, "אשליה מסוכנת, אשליה מועילה". זמנים, אוניברסיטת תל אביב וזמורה ביתן מודן, חוברות 39-40, 1991.
- מירי אליאב-פלדון. "בן מלך או עני? מתחזים ופתאים בראשית העת החדשה". זמנים. אוניברסיטת תל אביב וזמורה ביתן מודן, חוברת 83, קיץ 2003.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תרגום עיקר הטקסט של ז'אן דה קורה, בידי ז'אנט ק. רינגולד.
- "מרטין גר" דיווח בידיוני שנעשה על ידי אלכסנדר דומה האב, כחלק מסדרת הספרים "פשעים מפורסמים".
- קסם אפל מאת דוד פישלוב
- שובו של מרטין גר מאת יהודה בלו באימגו
