נטלי זימון דייויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נטלי זימון דייויס Natalie Zemon Davis (נולדה 8 בנובמבר, 1928) היא היסטוריונית אמריקאית-יהודית שתחומי מחקרה כוללים את צרפת בתקופת העת החדשה המוקדמת, מיקרוהיסטוריה, יהדות והמגדר.

תוכן עניינים

1 משפחתה, ילדותה ונעוריה
2 ראשית חייה האקדמיים
3 אנתרופולוגיה
4 חקר המגדר והיהדות
5 מחקר ביוגרפי
6 שנות התשעים ואילך
7 צורת מחקריה, שובו של מרטין גר והשנים האחרונות
8 עבודותיה
9 הפניות
10 קישורים חיצוניים

[עריכה] משפחתה, ילדותה ונעוריה

נולדה בדטרויט שבמישיגן. אבותיה של אימה היו רבנים ברוסיה. אבי סבה מצד אימה רכש אדמה מידי האוג'באווה והיה בעל חנות באלק רפיד שבמדינת מישיגן בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-19. הוריה הם בני משפחת מהגרים, אימה הלן למפורט נולדה בברלינגטון ואביה בדטרויט. אביה, ז'וליאן זימון, היה סוחר טקסטיל בסיטונות ליצרני המכוניות של דטרויט, מקום מושבם של מפעלי המכוניות של הנרי פורד היא בוגרת בית הספר התיכון הפרטי לבנות קראנברוק קינגסווד סקול, שם למדו בנות המשפחות העשירות ביותר של דטרויט ובו ניתנה מכסה מוגבלת לתלמידים יהודים. בקינגסווד ניסתה להצטיין ככל יכולתה: רכשה חברות, הייתה חברה בנבחרת ההוקי של בית הספר ואף נבחרה ליושב ראש מועצת תלמידים. היא למדה לטינית, צרפתית, שייקספיר, אלגברה, אך עיקר עניינה היה בהיסטוריה. היא הושפעה ממשנתו החברתית של ראלף וולדו אמרסון ונרתעה מהבורגנות.

את לימודיה האקדמיים המשיכה בסמיט קולג' ורדקליף קולג'. היומ אלו הימים שלאחר מלחמת העולם השנייה כשברקע הלהיב את האנשים חזון שיקומה של אירופה והשכנת שלום. היא הייתה פעילה מאוד פוליטית. היא התוודעה לסוציאליזם מרקסיסטי ששבה את ליבה מחברתה ג'ודי מוגיל והצטרפה לקבוצות והתארגנויות מרקסיסטיות ודמוקרטיות. שם הושפעה ממורתה דוקטור ליאונה גייבל שלימדה את הפילוסופיה של הרנסאנס והעבירה קורס בו השוותה בין המהפכות הרוסית, הצרפתית והאנגלית. זימון דייויס למדה על המהפכה הצרפתית דרך קריאה יום אחר יום בדיווחים בעתון Le Momiteur. את עבודת הסיום שלה עשתה על הפילוסוף הרדיקלי פיאטרו פומפונצי. היא קראה והעריצה את מרק בלוך והושפעה מג'מבטיסטה ויקו.

[עריכה] ראשית חייה האקדמיים

זימון דייויס נישאה בשנתה השלישית בקולג', בשנת 1948 לצ'נדלר דייויס, לימים מתמטיקאי וסופר מדע בידיוני. משפחתו הייתה קוויקרים מפנסילבניה ובני הכנסייה היוניטרית ממסצ'וסטס. החלה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד בתחום ההיסטוריה של הרעיונות וסיימה אותו באוניברסיטת מישיגן בנושא ההיסטוריה החברתית, אותו קיבלה בשנת 1959. ב-1952 יצאה לחצי שנת מחקר בארכיונים של ליון וחיברה לראשונה דיוקן כמותי של הפרוטסטנטים בליון במאה ה-16. לפני יציאתה לליון חיברה ביחד עם קבוצת פעילים ממישיגן. את כתיבתו של עלון בשם "מבצע מחשבה", שבו תקפה את פעולותיה המנוגדות לחוקה של וועדת בית הנבחרים לענייני פעולות אנטי אמריקאיות בראשות הסנטור ג'וזף מקארתי, העלון פורסם בעילום שם, אך בעלה צ'ן חתם על הצ'קים לבית הדפוס ובעל בית הדפוס העברית את המידע לאפ. בי. איי..

בשובה מליון החרימו אנשי האפ בי איי את הדרכונים האמריקנים שלה ושל בעלה. ב-1954 הוא פוטר ממשרתו באוניברסיטת מישיגן והוטל עליו חרם אקדמי ולאחר חקירות ומספר ערכאות משפטיות במשך שש שנים דחה לבסוף בית המשפט העליון את ערעורו והוא נידון לשישה חודשי מאסר בשנת 1960. בשנות החמישים נולדו שלושת ילדיהם. בשנת 1959 הגישה את הדיסרטציה שלה על "פרוטסטנטיות ופועלי הדפוס בליון". בשנות החמישים לימודי הרפורמציה נערכו בצורה כיתתית ומתוחמת, פרוטסטנטים חקרו פרוטסנטיות, קתולים חקרו את הקתוליות וכן הלאה. דייויס יצרה בדוקטורט שלה הבחנה כיתתית לפי מקצוע ומעמד כלכלי. שלעתים תכופות היריבים הכלכליים היו בעלי ברית דתיים. אם כי הפרוטסטנטים בליון היו משכילים יותר ועסקו במקצועות הטכנולוגיים יותר. בשנות השישים קיבלה בעקבות פסיקת בית המשפט את דרכונה בחזרה והחלה בגיחות לארכיונים של ליון ושל ז'נבה על מנת להעמיק בהיסטוריה עירונית ודתית. עברה עם בעלה לפרובידנס, שם לימד באוניברסיטת בראון וערך את הירחון למתמטיקה. ב-1962 הוצעה לצ'נדלר פרופסורה באוניברסיטת טורונטו וזימון דייויס עברה יחד עימו לשם והחלה ללמד בחוג לכלכלה פוליטית ומ-1968 בחוג להיסטוריה. היא מצאה בארכיונים של ז'נבה את התיאור הקדום ביותר של ארגון אומנים מתלמדים באירופה וב-1966 פרסמה מאמר בשם "איגוד מקצועי בצרפת במאה ה-16".

[עריכה] אנתרופולוגיה

ב-1968 הייתה נטלי זימון דייויס מרצה אורחת באוניברסיטת ברקלי ובאותה תקופה ארצות הברית וקנדה, בה הייתה מרצה קבועה באוניברסיטת מונטריאול, היו שטופות בהפגנות החל למען מעונות יום וכלה כנגד מלחמת וייטנאם. הדבר עורר את סקרנותה ודחף אותה לחקור חגיגות, ומחאות ואת העומד מאחוריהן.

בין השנים 1971 עד 1977 כיהנה זימון דייויס כפרופסור בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת ברקלי השוכנת ב[קליפורניה]]. במהלך כל שנות השבעים עסקה נטלי זימון דייויס במחקר תרבותי ואנתרופולוגי. לצורך כך היא התעמקה באנתרופולוגיה ובחקר הפולקלור. היא קראה ספרי אנתרופולוגיה כמו "מדריך הפולקלור הצרפתי" של ארנולד ואן גאנפ שחקר חבורות נוער באירופה אשר ערכו חגיגות נישואין כשראשיהם עטויים במסכות. היא החלה ב-1969 לכתוב את "הגיון המרי" המראה את שימושי הקרנבל הן כתגובה לדפוסי נישואין שונים והן כמחאה פוליטית. החגיגות באו למלא מצב של חסר ביום-יום. רבים מן המאמרים שכתבה התפרסמו בספר "חברה ותרבות בצרפת של העת החדשה המוקדמת". היא כתבה על הדפוסים הקתולים והפרוטסטנטים של הקבורה, וחקרה את ימי החג הפרוסטנטים והקתולים.

[עריכה] חקר המגדר והיהדות

בשנות השבעים הרבתה זימון דייויס לכתוב על מגדר. מאמרה "נשים בעיר ותמורה דתית" עסק בנשים שנהפכו לפרוסטנטיות וסוגי האמונה והפולחן שלהן. במאמרה "נשים מושלות בכיפה" היא עוסקת בחילופי בגדים וזהויות בין הגברים לבין הנשים שהתרחשו בחגיגות ובקרנבלים. היא פגשה את ג'יל קונווי שהייתה חלוצה בחקר ההיסטוריה של הנשים בארצות הברית. מ-1971 ארגנו השתיים את הקורס הראשון על ההיסטוריה של הנשים שנערך בקנדה. הקורס אותו דייויס מלמדת עד היום, כונה "החברה והמינים באירופה ובאמריקה של העת החדשה המוקדמת". לצורך החומר לקורס הן חיפשו בכל רחבי צפון אמריקה מקורות ראשוניים בספרים נדירים.

מ-1977 החלה זימון דייויס ללמד כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון. ביחד עם חבורת נשים מרצות יסדה שם תוכנית ללימודי נשים. היא חברה למרק כהן והחלה ללמד היסטוריה יהודית של העת החדשה המוקדמת. דייויס בנתה את הקורס סביב תרבות, חברה ומגדר. היא הוציאה לאור את האוטוביוגרפיה של רבי ליאון ממודינה, הונציאני בן המאה ה-17, שמרק כהן תרגם מעברית. היא פרסמה את המאמר "מוניטין וסוד", בו היא מתחקה אחר מקורות הביוגרפיה היהודית טרם המאה ה-18.

[עריכה] מחקר ביוגרפי

בשנות השמונים כתבה את הספר "בדיון בארכיונים" ובו בדקה מאות מכתבים של בקשות חנינה במקרי רצח שהופנו למלכי צרפת במאה ה-16. בשנות התשעים הוציאה את ספרה "נשים בשוליים" המתחקה אחר חייהן של הנשים העירוניות במאה השבע עשרה, תוך התמקדות בשלוש דמויות שולים שפיתחו קריירה מצליחה הרחק מהזרם המרכזי של החברה. זימון דייויס בחנה את חשיבות המגדר בחייהן ואת ההשלכות של עיסוקן והשתייכותן הדתית: הראשונה היא מארי גיאר דה ל'ארקנסיון שהיגרה מטור לקוויבק ויסדה שם מנזר. היא הותירה אחריה אוטוביוגרפיה ומאות מכתבים המתעדים את שליחותה המיסיונרית בקרב האינדיאנים. השנייה היא האמנית האנטמולוגית מריה סיבילה מריאן, שפעלה בנירנברג, פרנקפורט ואמסטרדם והשאירה מחקרים על חרקים שערכה באירופה ובסורינאם. השלישית היא הסוחרת היהודית גליקל בת יהודה לייב יוצאת המבורג ומץ וכתבה אוטוביוגרפיה, שעל מנת לקוראה למדה זימון דייויס יידיש. לצורך הספר נברה בספריות של הולנד, רוסיה, סורינאם, קוויבק וגרמניה.

[עריכה] שנות התשעים ואילך

בשנות התשעים עמדה בראש מרכז שלבי האלם דייויס שבאוניברסיטת פרינסטון, לפניה בתפקיד כיהן לורנס סטון.

זימון דייויס היא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון וכיום משמשת כפרופסור באוניברסיטת טורונטו שבקנדה. באביב 2000 הוענק לה תואר דוקטורט של כבוד מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

[עריכה] צורת מחקריה, שובו של מרטין גר והשנים האחרונות

נושאי מחקרה העיקריים הם היסטוריה סוציאלית ותרבותית, (ובזאת היא נוקטת בגישתה של אסכולת האנאל, אך בניגוד לאנאל שמתמקדת הן בהיסטוריה כפרית והן בהיסטוריה כוללנית, הרי שדייויס עסקה יותר בהיסטוריה עירונית ומותחמת גיאוגרפית, אם כי מרובת נקודת מבט) במיוחד אלו שההיסטוריונים נטו לפסוח עליהם. דייויס משתמשת במקורות רבים כמו תיעודיים, משפטיים, מחזות, עלונים, רישומי נוטריון, שומות מיסים, ספרים ורשומות רווחה. היא חסידה של היסטוריה חוצת תחומים כמו אנתרופולוגיה, היסטוריה של האומנות, אתנוגרפיה ותאוריות ספרותיות.

נטלי זימון דייויס נודעת ביותר בשל היותה יועצת טכנית בסרט הצרפתי משנת 1982 Le retour de Martin Guerre הידוע כשובו של מרטין גר בכיכובו של ז'ראר דפארדיה, בשנת 1983 היא כתבה ספר הנושא אותו שם עם הפרשנות לסיפורו של מרטין גר, שהוא מקרה אמיתי המספר על אדם המתחזה לבן כפר הנעדר ממנו שנים רבות וזוכה בשל כך בחלקה חקלאית מכובדת ואישה יפה. הוא מצליח להוליך שולל כמעט את כולם כולל את השופט החוקר את הפרשה, עד שהתרמית מתגלה דרך מקרה לאחר מספר שנים. הסרט שימש השראה לגירסתו האמריקאית "סומרסבי", בכיכובם של ריצ'רד גיר וג'ודי פוסטר, עליו כתבה זימון דייויס גם כן.

כיום (2006) דייויס עובדת על ספר אודות היהודים של סורינאם, הנקרא באופן זמני "היסטוריות שזורות". על פי העיתון The Jewish Forward היו רוב היהודים בעלי עבדים ו"גם זכו לאוטונומיה ושמרו על המערכת החוקית והצבאית שלהם, שמשימתה העיקרית הייתה ללכוד עבדים נמלטים".

דייויס היא מאמינה גדולה באפשרותן של "אמיתות" כפולות החיות זו בצד זו. היא מאמינה שהשימוש בבדיה עשוי להסביר את העבר טוב יותר מאשר הסתמכות על עובדות אמיתיות. בשל סיבה זו היא חשה כי יכולתו של סרט לספר גירסאות שונות של אותו הסיפור ולהציג נקודות מבט מרובות יכול להסביר את ההיסטוריה טוב יותר מאשר שיטות מסורתיות של ההיסטוריה. לפעמים, עבודתה מציגה "ראיונות" שבהם היא עורכת דו שיח דימיוני עם נושאי ספרה.

[עריכה] עבודותיה

נטלי זימון דייויס, שובו של מרטין גר, תירגמה מאנגלית: מירי אליאב פדלון, בתוספת מאמרים מאת המחברת והמתרגמת, תל אביב, חרגול, תשס"א 2001

Society and Culture in Early Modern France: Eight Essays. Stanford, California, Stanford University Press, 1975.
Women's History" in Trancsition: the European Case", pages 83-103 from Volume 3, Issue 3, Feminist Studies, 1975.
"Ghost, Kin, and Progeny: Some Features of Family Life in Early Modern France" pages 87-114 from Daedalus, Volume 106, Issue #2, 1977.
"Gender and Genre: Women as Historical Writers, 1400-1820" pages 123-144, from University of Ottawa Quarterly, Volume 50 Issue 1, 1980
"Anthropology and History in 1980s: the possibilities of the past" pages 267-275 from Journal of Interdisciplinary History, Volume 12, Issue#2, 1981.
"The Sacred and the Body Social in Sixteenth-century Lyon", pages 40-70 from Past and Present, Volume 90, 1981.
"Women in the Crafts in Sixteenth-century Lyon" pages 47-80, Volume 8, Issue 1, from Feminist Studies, 1982.
Beyond the Market: Books as Gifts in Sixteenth-century France" pages 69-88 from Transactions of the Royal Historical Society, Volume 33, 1983.
The Return of Martin Guerre, Cambridge, MA, Harvard University Press, 1983.
Fraun and Gesellschaft am Beginn der Neuzeit, Berlin, Wagenbach, 1986.
" Any Resemblance to Persons Living or Dead' Film and the Challenge of Authencity" pages 457-482 from The Yale Review, Volume 76, Issue #4, 1987.
Fiction in the Archives: Pardon Tales and their Tellers in Sixteenth Century France, Stanford, California, Stanford University Press, 1987.
" Fame and Secrecy: Leon Modena's Life as an Early Modern Authobiography" pages 103-118 from History and Theory, Volume 27, Issue #4, 1988.
"History's Tow Bodies" pages 1-13 from the American Historical Review, Volume 93, Issue #1, 1988.
"On the Lame pages 572-603 from American Historical Review, Volume 93, Issue #3, 1988.
"Rabelais among the Censors (1940s, 1540s) pages 1-32 from Representations, Volume 32, Issue #1, 1990.
"The Shapes of Social History" pages 28-32 from storia della Storiographia Volume 17, Issue #1, 1990.
Gender in the Academy: women and learning from Plato to Princeton: an exhibition celebrating the 20th anniversary of undergraduate coeducation at Princeton University" / organized by Natalie Zemon Davis [et al] Princeton, Princeton University Library, 1990.
"Women and the World of Annales" pages 121-137 from Volume 33, History Workshop Journal, 1992.
Renaissance and Enlightment Paradoxes, co-edited with A. Farge, Cambridge, MA, Belknap Press, 1993.
Women on the Margins: Three Seventeenth-century Lives, Cambridge, MA, Harvard University Press, 1995
A Life of Learning: Charles Homer Haskins Lecture for 1997, New York, American Council of Learned Societies, 1997.
Remaking Imposters: From Martin Guerre to Sommersbuy, Egham, Surrey, UK, Royal Holloway Publications Unit, 1997.
"Beyond Evolution: Comparative History and it's Goals" pages 149-158 from Swiat Historii edited by W. Wrzoska, Ponzan, Instytut Historii, 1998.
The Gift in Sixteenth-Century France, University of Wisconsin Press, 2000.
Slaves on Screen: Film and Historical Vision, Cambridge, MA: Harvard University Press, 2002.
Trickster Travels, 2006.

[עריכה] הפניות

מירי אליאב-פלדון. "אשליה מסוכנת, אשליה מועילה". זמנים, אוניברסיטת תל אביב וזמורה ביתן מודן, חוברות 39-40, 1991.
מירי אליאב פלדון. "בן מלך או עני ? מתחזים ופתאים בראשית העת החדשה". זמנים אוניברסיטת תל אביב וזמורה ביתן מודן, חוברת 83, קיץ 2003.

Adams, R.M. Review of Fiction in the Archives page 35 from the New York Review of Books, Volume 34, Issue #4, March 16, 1989.
Adelson, R. Interview with Natalie Zemon Davis pages 405-422 from Historian Volume 53, Issue #3, 1991.
Benson, E. "The Look of the Past: Le Retour de Martin Guerre" pages 125-135 from Radical History Review, Volume 28, 1984.
Bossy, J. "As it Happened: Review of Fiction in the Archives" pages 359 from Times Literacy Supplement, Issue 4488, April 7, 1989.
Chartier, Roger Cultural History Between Practices and Representations. Cambridge: Polity Press, 1988.
Coffin, J. & Harding. R. "Interview with Natalie Zemon Davis" pages 99-122 from Visions of History, edited by H. Abelove, B. Blackmar, P. Dimock & J. Schneer, Manchester, UK: Manchestere University Press, 1984.
Diefendorf, Barbara and Hesse, Carla (editors) Culture and Identity in Early Modern France (1500-1800): Essays in Honor of Natalie Zemon Davis, Ann Arbor: University of Michigan Press, 1993.
Finlay, R. "The Refashioning of Martin Guerre" pages 553-571 from American Historical Review, Volume 93, Issue2. 1988.
Gunerate, A. "Cinehistory and the Puzzling Case of Martin Guerre" pages 2-19 from Film and History, Volume 21, Issue #1, 1991.
Le Roy Ladurie, Emmanuel "Double Trouble: Review of the Return of Martin Guerre" pages 12-13 from The New York Review of Books, Volume 20, Isuue #20m December 22, 1983.
O'Connor, J.E (editor)Images as Artifacts: the Historical Analysis of Film and Television, Malabar, Florida: R.E. Krieger, 1990.
Orest, R. Review of Women on the Margins pages 808-810 from American Historical Review, Volume 102, Issue #3, 1997.
Quinn A. Review of Women on the Margins page 18 from New York Times Review of Books, December 10, 1995.
Roelker, N.L. Review of Fiction in the Archives pages 1392-1293 from American Historical Review Volume 94, Issue 5, 1989.
Roper, L. Review of Women on the Margins pages 4-5 from Times Literacy Supplement 4868, July 19, 1996
Snowman, Daniel "Natalie Zemon Davis" Pages 18-20 from History Today Volume 52 Issue 10, October 2002.