מרי טוד לינקולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מרי טוד לינקולן

מרי אן טוד לינקולן (באנגלית: Mary Ann Todd Lincoln) ‏ (13 בדצמבר 1818 – 16 ביולי 1882) הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית בעת כהונתו של בעלה אברהם לינקולן כנשיא ארצות הברית בין השנים 1861 - 1865.

מרי טוד נולדה בלקסינגטון שבקנטקי לרוברד סמית' טוד (Robert Smith Tod) ואליזה פארקר (Eliza Parker). בהיותה בת עשרים עברה מרי טוד להתגורר עם אחותה אליזבת במדינת אילינוי. אליזבת הכירה לה את עורך הדין הצעיר אברהם לינקולן והם נישאו ב-4 בנובמבר 1842.

למרי טוד ואברהם נולדו ארבעה ילדים:

רוברט טוד לינקולן: נולד בספרינגפילד שבאילינוי ב-1 באוגוסט 1843 –נפטר במנצ'סטר שבורמונט ב-26 ביולי 1926.
אדוארד (אדי) בייקר לינקולן: נולד בספרינגפילד ב-10 במרץ 1846 – נפטר בספרינגפילד ב-1 בפברואר 1850.
ויליאם (וילי) וולאס לינקולן: נולד בספרינגפילד ב-21 בדצמבר 1850 – נפטר בוושינגטון הבירה ב-20 בפברואר 1862.
תומס (תד) לינקולן: נולד בספרינגפילד ב-4 באפריל 1853 – נפטר בשיקגו שבאילינוי ב-16 ביולי 1871.

מרי טוד לינקולן

על אף שמרי ואברהם היו ידועים באהבתם העמוקה אחד לשני, יחסיהם סבלו עליות ומורדות בעיקר לאור מותם של שלושת ילדיהם בצעירותם (שניים בחייו של אברהם).

מרי טוד לינקולן הייתה בעלת השכלה רחבה והתעניינה בפוליטיקה. היא הייתה ידועה בעקשנותה מחד וברגשנותה מאידך, ועל כן הייתה בעלת התנהגות לא רציונלית לעתים, והייתה מאוד לא פופולרית בקרב החברה הגבוהה בוושינגטון.

עיתוני התקופה לעגו למרי טוד בשל שיפוץ שערכה בבית הלבן (שלא שופץ מאז 1813) וטענו שהיא מבזבזת את כספי הציבור בעת מלחמה. במהלך מלחמת האזרחים אף פורסמו שמועות שהיא מרגלת מטעם הקונפדרציה (מאחר וחלק מקרוביה שירתו בצבא הקונפדרציה). "אגדה אורבנית" מספרת שכאשר לינקולן שמע את השמועות הופיע בפני הועדה לבדיקת ההתנהגות בעת מלחמה במפתיע והעיד לנאמנותה של אשתו.

לאחר רצח בעלה באפריל 1865 נכנסה מרי טוד לדיכאון כרוני. עוד קודם לכן הייתה שרוייה במצב רוח דיכאוני בשל מות ילדיה.

מרי לינקולן הפכה היורשת של רכושו של לינקולן, ובנה, רוברט התנגד לבזבזנותה, ועל מנת שלא תמשיך בניהול הירושה אישפז אתה רוברט בבית חולים לחולי נפש בבאטוויה שבאילינוי בשנת 1875, אולם היא שוחררה שלושה חודשים מאוחר יותר.

מרי טוד לא סלחה לבנה על אישפוזה וסרבה לדבר איתו כל שארית חייה. היא נפטרה בבית אחותה, אליזבת שבספרינגפילד ב-16 ביולי 1882 בגיל 63.