נצרות ואנטישמיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
[עריכה] רקע היסטורי
הנצרות החלה את דרכה כזרם ביהדות של המאה הראשונה לספירה, אולם היא התפתחה לדת עצמאית, בעיקר עקב השפעתו של פאולוס (שאול הטרסי), אחד "השליחים" - תלמידיו של ישו. הנצרות והיהדות הפכו לדתות מתחרות, והדבר ניכר היטב בדמותו של פאולוס עצמו, שהיה יהודי פרושי שעסק (על-פי עדותו) ברדיפת הנוצרים, אך בסופו של דבר התנצר.
בשנת 313 לספירה הפכה הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית. זמן-מה קודם לכן נחלשו הקהילות היהודיות שהיו כפופות לאימפריה הרומית, בפרט אלה שישבו בארץ ישראל, עקב מרידות בלתי-מוצלחות בשלטון הרומי (המרד הגדול, מרד בר כוכבא). הענקת מעמד רשמי ובכיר לנצרות, החליש עוד יותר את הקהילות היהודיות באימפריה.
אבות הכנסייה מצדם נדרשו להסביר את קיומם של היהודים ושל היהדות גם בעידן שבו ניצחון הנצרות הוכח כביכול. אוגוסטינוס פיתח דוקטרינה שעל-פיה גלותם של היהודים ופיזורם ברחבי האימפריה הרומית היא אות אזהרה מתמיד לנוצרים שלא להתכחש לישו. לשיטתו היהודים רשאים לחיות בארצות הנוצריות, אך מעמדם נחות בהכרח לעומת מעמדם של הנוצרים (ראו: "עיר האלוהים" ספר 18, פרק 46). על-פי הדוקטרינה הזאת, שהייתה קו מנחה ביחס הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית ליהודים, עתידים היהודים להתנצר ולקבל את מרותו של ישו לכשישוב לארץ בשנית.
לאחר שהנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה הרומית נמנעו מן היהודים זכויות מהן נהנו שנים רבות, והוטלו עליהם הגבלות ואפליות רבות, כדי להמעיט את השפעתם ולהשפילם.
רבות מרדיפת היהודים מקורן באי הסובלנות הדתית הנוצרית של ימי הביניים, כלפי דתות ועמים לא אירופיים (ובכללם המוסלמים והצוענים). רדיפות אלו באו לידי ביטוי בכמה תהליכים עיקריים:
- פרעות ביהודים, שהידועות בהן התרחשו בזמן מסעי הצלב. פרעות אלו כונו עם הזמן פוגרומים, והן התאפיינו בהמון איכרים נוצרים שפשט לתוך ריכוזי יישוב יהודיים, וגרם נזק רב.
- יצירת תודעה אנטישמית על ידי פרסום מידע כוזב בכלים שונים. מידע זה, המקעקע את דימוי היהודי בעיני העולם, קרוי "עלילת דם". עלילת הדם המרכזית היא האשמת העם היהודי בצליבתו של ישו, עקב בגידתו של יהודה איש קריות. עלילת דם מפורסמת נוספת היא הטענה כי המצות הנאכלות בפסח מוכנות מדם של ילדי נוצרים שחוטים.
- פעולות האינקוויזיציה, ששיאן בגירוש היהודים מספרד, כללו ניסיון נרחב לחסל את הדת היהודית ולהמירה בנצרות.
- איסור על יהודים להיות בעלי אדמות
- יצירת גטאות - אזורי מגורים מתוחמים - בהם חיו היהודים, עם מגע מועט ביותר עם החוץ.
אחת הטענות המועלות נגד הכנסייה הקתולית היא שלא השמיעה קולה נגד השמדת היהודים במלחמת העולם השנייה. לאחרונה התנצלה הכנסייה על שתיקתה בזמן השואה.
