השליחים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בשנים עשר תלמידיו של ישו. לערך העוסק בשליחי היישוב הישן לאיסוף כספים בגולה, ראו השליחים (היישוב הישן).
| נצרות | |
 |
|
| פורטל נצרות | |
| מושגים בנצרות | |
| השילוש הקדוש: האל האב · ישו · רוח הקודש | |
| זרמים עיקריים | |
| נצרות קתולית · נצרות אורתודוכסית נצרות פרוטסטנטית · נצרות אוריינטלית |
|
| היסטוריה של הנצרות | אישים מרכזיים |
| ועידת ניקיאה מלחמת האיקונין פילוג הכנסייה הנוצרית הפילוג המערבי הרפורמציה |
השליחים · פאולוס אתנסיוס · אוגוסטינוס אבות הנצרות תומס מאקווינס לותר · קלווין |
| התאולוגיה הנוצרית | |
| כריסטולוגיה · הקרדו · השילוש הקדוש לוגוס · התגלמות · ההריון הטהור צליבת, תחיית ועליית ישו · הביאה השנייה החטא הקדמון · כפרה · חסד · גאולה |
|
| חגים מרכזיים | הפולחן הנוצרי |
| פסחא · חג המולד חג העלייה · פנטקוסט התענית הגדולה חג הבשורה חג ההתגלות |
הסקרמנטים טבילה · וידוי סעודת האדון (מיסה) צלב · איקונין תפילה · קדושים |
| כתבים נוצריים | ההייררכיה הכנסייתית |
| הברית הישנה הברית החדשה הבשורות הספרים החיצוניים |
אפיפיור · פטריארך חשמן · מיטרופוליטן ארכיבישוף · בישוף כומר · דיאקון · נזיר |
| ראו גם | |
| מונותאיזם | נצרות ואנטישמיות | אדריכלות כנסיות | |
שנים-עשר השליחים הם תלמידיו של ישו שנשלחו לאחר מותו להפיץ את תורתו ברחבי העולם:
- "ועם אור הבוקר קרא אליו את תלמידיו ובחר מהם שנים-עשר בכנותו אותם שליחים" (לוקס, ו', 13)
[עריכה] שנים-עשר השליחים
- שמעון, שכונה גם כֵּיפָא ("סלע"), או ביוונית פטרוס. דייג מבית-חסדא. היה יד ימינו של ישו, ולפי המסורת נשלח להטיף ברומא, שבה נצלב במהופך בשנת 64 לערך. במסורת הקתולית נחשב לאפיפיור הראשון.
- אנדרי, אחיו של פטרוס ודייג אף הוא. נשלח להטיף באסיה הקטנה ולאורך חופי הים השחור, ולפי המסורת היה הבישוף הראשון של ביזנטיון. נקרא גם "הקרוי ראשון", כי הוא היה תלמידו הראשון של ישו (יחד עם שמעון אחיו). נחשב לפטרון הקדוש של סקוטלנד ושל רוסיה.
- יעקב בן-זַבדַי, "יעקב הגדול". לפי מסורות מאוחרות הטיף בספרד, שבה, לפי המסורת, גם מת ונקבר (בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה). לכן הוא נחשב לפטרון הקדוש של ספרד.
- יוחנן בן-זבדי, אחיו של יעקב, שלפי המסורת הנוצרית כתב את הבשורה על-פי יוחנן (כיום סבורים החוקרים שספר זה נכתב מאוחר יותר) ואת ספר ההתגלות ("אפוקליפסיס"). יוחנן ואחיו נקראו בבשורה על-פי מרקוס "בני רגש, שפירושו בני רעם". נסע לאפסוס שבאסיה הקטנה.
- פיליפוס מבית חסדא. נסע בסוריה, יוון, פריגיה ועוד.
- בר-תלמי (ברתולומאוס), נודע כמי שהביא את הנצרות לארמניה; נקרא גם נתנאל.
- מַתַּי לוי (מתאוס), בנו של חלפי (אלפאוס) ומוכס בכפר נחום. לפי המסורת כתב את הבשורה על-פי מתי.
- תומא (תומס), הטיף בסוריה ואף בהודו.
- יעקב בן-חלפַי, הקרוי גם "יעקב הקטן".
- תַדַי (תדאוס), הקרוי גם יהודה בן יעקב.
- שמעון הקנאי.
- יהודה איש קריות, שהסגיר את ישו לידי הרומאים.
לפי המסופר בספר מעשי השליחים, לאחר בגידתו של יהודה איש קריות וצליבתו של ישו, בחרו השליחים שליח חדש תחת יהודה - את השליח מתיאס (Matthias; אין לבלבלו עם מתי לוי המוזכר לעיל).
[עריכה] שליחים נוספים
פאולוס הקדוש טען כי גם הוא שליח של ישו, וזאת משום שלטענתו הוא קיבל את הבשורה ישירות מישו (וכך הדבר מתואר ב"מעשי השליחים"), ואכן פטרוס ויוחנן קיבלו את היותו "שליח לגויים". כן הוא מחשיב כשליחים את עוזריו השונים - סילא, ברנבא, אנדרוניקוס ויוניה.
יעקב אחי ישו לא נחשב לשליח לפי ספרי הבשורות, אך פאולוס מתייחס אליו כאל "שליח" ב"אל הגלטים", א', 19. יעקב אחי ישו מילא תפקיד חשוב בהנהגת הנוצרים ביהודה בשנותיה הראשונות של הכת, והכנסייה היוונית-אורתודוקסית מחשיבה אותו כאחד מ"שבעים השליחים".
