נקסוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נקסוס או נכסוס (Ναξος) הוא שמו של אי יווני בים האגאי ששייך לקבוצת האיים הקיקלאדים ומהווה את האי הגדול ביותר בתוך הקבוצה. נכסוס היא גם שמה של העיר הגדולה והחשובה על האי, הממוקמת בחוף הצפון מערבי שלו.
שטחו של האי הוא כ-449 קמ"ר, הוא מתאפיין בנוף הררי ונפוצים בו סלעי צפיחית, סלעי גיר ושיש. ההר הגבוה ביותר באי מתנשא לגובה של כ-1,002 מטר.
ביוון העתיקה הייתה העיר נקסוס פוליס חשובה וחזקה. בין השאר היא הייתה ידועה בתעשיית היין שלה והיוותה מרכז פולחן לדיוניסיוס. במאות ה-7 וה-6 לפנה"ס הייתה העיר אחת מחלוצות הפיסול והאדריכלות היוונית הקלאסית.
על פי המיתולוגיה היוונית באי הזה עזב תזאוס את אריאדנה ודיוניסוס נשא אותה לאישה.
בשנת 499 לפנה"ס צרו הפרסים על העיר במשך 4 חודשים ללא הצלחה. לפי הרודוטוס המצור הכושל היה הניצוץ שגרם לפריצתו של המרד האיוני. בשנת 490 לפנה"ס נכבש האי על ידי הפרסים לתקופה קצרה. בשנת 478 לפנה"ס הצטרפה העיר לשורות הליגה האטית-דלית. משנת 338 לפנה"ס היו האי והעיר תחת ההגמוניה של ממלכת מוקדון. במהלך המאה ה-2 לפנה"ס השתלטה הרפובליקה הרומית על האי.
עם התמוטטותה ההדרגתית של האימפריה הביזנטית בימי הביניים ולאחר מסע הצלב ה-4 הפך האי לחלק מדוכסות נכסוס שהוקמה ב-1207 על ידי מארקו סאנודו הונציניאני וכללה את כל האיים הקיקלאדים. עם כיבושה של נכסוס בידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1566 מונה דון יוסף נשיא לדוכס הנסיכות והוא שלט באי עד למותו. לאחר מותו של יוסף נשיא עבר האי לשליטה הישירה של התורכים. עם הקמתה של ממלכת יוון המודרנית בשנת 1832, האי, יחד עם כל האיים הקיקלאדים, סופח ליוון.
