נשר מקראי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נשר מקראי | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| סוג: | נשר |
| מין: | נשר מקראי |
| שם מדעי | |
 Gyps fulvus |
|
נשר מקראי (שם מדעי: Gyps fulvus). מין בסוג נשר.
מזון: פגרים
מספר ביצים בהטלה: 1
זמן דגירה: כ- 54 יום
תפוצה: מצוי בעיקר בארצות הים התיכון
מקום חיוּת אופייני: שוכן באזורי סלעים, בערבות ומדבריות, במגוון נופים הרריים ומבותרים ואף בפסגות הרים. מקנן במצוקים.
גורמי סיכון והפרעה:
תוכן עניינים |
[עריכה] מראה
מקורו של הנשר חזק, ארוך, רחב ומאונקל בקצהו העליון. חלק מהושט משמש כזפק, לאגירת מזון מזדמן. ראייתו חדה מאוד ובעלת כושר הפרדה מעולה והוא מסוגל להבחין במזון מגובה של מאות מטרים וממרחק של קילומטרים רבים. צבע נוצותיו חום-אפור. (הגוזל כהה יותר). זנבו ואברותיו המשונצים שחורים. ראשו וחלק צווארו העליון מכוסים פלומת נוצות דקה מאוד. בהמשך הצוואר מצויה פלומה לבנה. רגליו קצרות וחזקות, בעלות טפרים מעוקלים. בשעת הליכתו על הקרקע צעידתו כבדה וכשהוא נמלט, פורש הוא את כנפיו ורץ בדילוגים.
מוטת כנפיים: כ-2.8 מטר
משקל: כ-8 ק"ג
מהירות תעופה: עד 140 קמ"ש
[עריכה] אזכורי הנשר בתנ"ך
הנשר מוזכר במקרא פעמים רבות והוא מסמל כוח ומהירות ובתלמוד אף הכתירוהו כ"מלך העופות" (חגיגה י"ג, ע"ב). הנשר מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, הן כחיה שאינה כשרה למאכל והן כמשל.
הבטחתו של אלוהים לבני ישראל היא: "ואשא אתכם על כנפי נשרים". השגחתו על בני ישראל היא "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף".
בקינת דוד המלך נאמר על שאול ובנו יהונתן:"מנשרים קלו מאריות גברו".
פני נשר מצא יחזקאל באחת הדמויות האלוהיות בחזון מעשה מרכבה.
אחת מהדרכים המפליאות את מחבר ספר משלי היא:"דרך הנשר בשמים" (ל' י"ט) ואולי הסיבה לכך היא (לפי פירוש דעת מקרא) הסתירה לכאורה שבין מעופו לבין מבנה גופו המאסיבי והכבד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשר מקראי |
