סונטה לפסנתר מס' 16 (מוצרט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סונטה לפסנתר מס' 16 בדו מז'ור, K.545 מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט היא ככל הנראה הסונטה לפסנתר המפורסמת ביותר שלו. היא תוארה על ידי מוצרט עצמו בקטלוג היצירות שלו שכתב כ"למתחילים", ולעתים היא ידועה בשמות החיבה "סונטה קלה" (Sonata facile) או "סונטה פשוטה" (Sonata semplice).
מוצרט הוסיף את העבודה לקטלוג שלו ב-26 ביוני, 1788, באותו התאריך של הסימפוניה ה-39 שלו. נסיבות הלחנת היצירה לא ידועות.
בדירוג המדריך לקושי היצירה מ-1 עד 8, הפרק הראשון הוא בסביבות דרגה 5, הפרק השני האמצעי הוא בעל הדרישות לדרגה 6, והרונדו המסיים מאתגר יותר והוא מדורג ב-7.
תוכן עניינים |
[עריכה] המוזיקה
ליצירה יש שלושה פרקים:
- Allegro
- Andante
- Rondo
הפרק הראשון מתחיל עם אחת מהדוגמאות הטובות ביותר לבס אלברטי. הוא כתוב במבנה סונטה במפתח דו מז'ור. בפתיחה, הנושא הראשון קצר ומוכר בקרב רבים. אחריו מגיע גשר והוא מתחלף לאט לאט לסול מז'ור, כהכנה לנושא השני, והוא לירי יותר מהראשון. קודה מגיעה בכדי לסיים את הפתיחה, ולאחר מכן יש חזרה על הפתיחה. בחטיבת הפיתוח, הנושא כתוב בסול מינור. הוא מתמרן בין מספר סולמות שונים לפני שמתקבע על פה מז'ור. וכאן מוצרט עשה דבר מעניין: ברקפיטולציה (סיכום), נוכח הנושא הראשון אך הוא כתוב בסולם התת-דומיננטי לו, פה מז'ור. הנושא השני כתוב, כמו סוף הפרק, בדו מז'ור.
הפרק השני כתוב בסולם סול מז'ור, הדומננטי לדו מז'ור. הפרק איטי בהרבה מן הראשון, אם כי באופן אירוני ארוך יותר; בימיו של מוצרט, מפעם ודינמיקה הותרו לדמיון הנגן, כך שתוספות רבות אפשריות הן "ככל הנראה" אלו של המוציא לאור. המוזיקה עוברת באופן חד אל אמצע הפרק, יורדת בחצי-טון, בניגוד לארבעת חצאי-הטונים הדרושים למעבר למינור המתאים, דבר הנפוץ יותר במושגי המוזיקה. הפרק עובר אז באופן חד, אך יפהפה, אל חצי טון גבוה יותר, אל הטוניקה, ואז, לאחר שהנושא הראשי וחטיבת פיתוח מושמעים שוב, מסתיים הפרק.
הפרק השלישי כתוב במבנה סונטה-רונדו והוא בסולם הטונלי, דו מז'ור. מעריכים שהוא הקשה ביותר לנגינה מבין השלושה. הנושא הראשון משולהב וסוער ומוסיף רוח ליצירה. הנושא השני כתוב בסול מז'ור ומכיל אלברטי בס ביד השמאלית. הנושא הראשון מופיע שוב ואחרי הנושא השלישי, אשר כתוב בסולם מינורי ומתמרן בין סולמות שונים ורבים לפני שמתיישר חזרה אל דו מז'ור. הנושא הראשון מופיע שוב, לאחריו קודה, ולבסוף הסיום בדו מז'ור.
[עריכה] שונות
- למרות שהיצירה ידועה מאוד בימינו, היא לא הוצגה בימיו של מוצרט, והופיעה לראשונה מודפסת ב-1805.
- בסרט האנימציה של האחים וורנר לוני טונס, התיבות הפותחות של הסונטה מתקשרות אל הדמות של הסבתא מסרטי האנימציה של טוויטי וסילבסטר.
- עיבוד הפופ מאת ריימונד סקוט של נושא הפתיחה, שכותרתו "בתוך חדר ציורים מהמאה ה-18", הפך ללהיט ב-1939.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] שמיעה
(כל קובצי השמיעה הם חלק מפרויקט מוטופיה)
[עריכה] דפי היצירה
- את התווים ליצירה ניתן למצוא כאן בקובץ PDF