סופראן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופראן הוא מונח במוזיקה שפירושו הנפוץ הוא "הגבוה מבין הקולות הנשיים".
[עריכה] מקור המונח ושימושים נוספים
המילה "soprano" נגזרת מן המילה הלטינית "superanus" שפירושה "עליון". המנעד המקובל של קול סופראן ברפרטואר מקהלתי משתרע מדו האמצעי, היינו דו באוקטבה רביעית על פי השיטה המדעית לרישום גובהי צליל, ועד לדו שתי אוקטבות מעליו, כלומר, דו באוקטבה שישית. בהרמוניה מקהלתית מסורתית בארבעה קולות זהו הגבוה מבין ארבעת הקולות, ונמצא מעל קו האלט.
אף כי לרוב המונח "סופראן" מתייחס לזמרות, ישנם זמרי סופראן זכרים המתחלקים לכמה קבוצות: ילדים או נערים שקולם טרם התחלף ומנעדם מנעד של סופראן (ידועים באנגלית כ-"boy sopranos" או "trebles"), גברים שעברו את גיל ההתבגרות השרים בקול סופראן מכונים לרוב "סופרניסטים" או "קונטרה-טנורים". אלה שרים במנעד הסופראן בטכניקת הפלסטו או ב"קול ראש" (קול הנעזר בחללי התהודה שבראש). מאמצע המאה ה-16 ועד לסוף המאה ה-18 נהגו לסרס נערים טרם התבגרותם המינית על מנת למנוע את התחלפות קולם. רבים מאלה היו לזמרי סופראן.
מחוץ להקשר הווקאלי הרווח של המילה, משתמשים במונח "סופראן" אף לתיאור תפקיד מוזיקלי כלשהו ביצירה, אשר לו הקו המוזיקלי הגבוה ביותר במאזן סך הקולות או לתיאור תפקידו של כלי נגינה במסגרת משפחת כלים כלשהי. כך לדוגמה נוכל לשמוע על "סקסופון סופראן" - הסקסופון המנגן במנעד סופראן מבין משפחת הסקסופונים, או למשל נוכל לומר כי בהרכב של כינור, קלרינט, קרן וצ'לו, הכינור הוא זה המנגן את "תפקיד הסופראן".
[עריכה] סיווג קולות הסופראן
בתחום האופרות לרוב נכתבים התפקידים הנשיים הראשיים לקולות סופראן. בתחום זה נהוג לקטלג תפקידי סופראן וזמרות סופראן על פי אופיים (צבע הקול, אופיו של התפקיד והדרישות הטכניות שהוא מציב בפני הזמרת):
- סופראן לירי-מלא - מאופיין בקול גדול אך רך ושירתי. דוגמה לתפקיד מייצג: דמותה של מימי באופרה לה בוהם מאת ג'אקומו פוצ'יני.
- סופראן קולורטורה (מכונה אף leggero, lirico-leggero, d'agilità) - מאופיין בקול מעט פחות חזק, אך בעל גמישות וזריזות. מנעדו בצלילים הגבוהים עולה על שאר סוגי הסופראן וזה אף אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר שלו. דוגמה לתפקיד מייצג: דמותה של אולימפיה באופרה סיפורי הופמן מאת ז'ק אופנבך.
- סופראן דרמטי-קולורטורה - סופראן בעל הגמישות והמנעד של סופראן הקולורטורה אך בעל אופי וצבע קול דרמטיים. דוגמאות לתפקידים מייצגים: דמויותיהן של מלכת הלילה ושל קונסטנצה באופרות חליל הקסם והחטיפה מן ההרמון (בהתאמה) מאת וולפגאנג אמדאוס מוצארט.
- סופראן ספינטו (מכונה אף lirico-spinto) - סופראן בעל איכויות קוליות של זה הלירי אך בעל אופי המסוגל אף לביטוי דרמטי. דוגמה לתפקיד מייצג: דמותה של מנון באופרה מנון לסקו מאת ג'אקומו פוצ'יני.
- סופראן דרמטי - סופראן בעל עצמה, נוקב ומלא ברק. בעל צליל עשיר בחלק התחתון של מנעדו. דוגמה לתפקיד מייצג: דמותה של אביגיל באופרה נבוקו מאת ג'וזפה ורדי.
- סופראן סוּבְּרֶט - סופראן קליל ועדין שעיקר שימושו בחלק האמצעי של המנעד. לרוב נכתב עבור תפקידי נשים צעירות. דוגמאות לתפקידים מייצגים: תפקידי סוזאנה וברברינה באופרה נישואי פיגארו מאת מוצרט ותפקיד צרלינה באופרה דון ג'ובאני, אף היא מאת מוצארט.
- סופראן וגנריאני (או במינוחו הגרמני: "Hochdramatischer sopran") - קול דרמטי וגדול מאוד, אשר נועד להישמע אף מעל תזמורות גדולות והמסוגל לעמוד בתפקידים ארוכים, כהה וכבד באופיו. נכתב בעיקר לתפקידים באופרות גרמניות משל ריכרד וגנר וריכרד שטראוס, אך לא בלבד. דוגמאות לתפקידים מייצגים: דמותה של איזולדה באופרה טריסטן ואיזולדה מאת וגנר, דמותה של אלקטרה באופרה הנושאת שם זה מאת ריכרד שטראוס, דמותה של טורנדוט באופרה הנושאת שם זה מאת פוצ'יני.
