עוזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תמ"ק עוזי עם מחסנית

העוזי הוא תת מקלע קומפקטי ופופולרי תוצרת התעשייה הצבאית הישראלית.

התעשייה הצבאית ייצרה עשרות מיליוני יחידות של העוזי שיוצאו למדינות רבות. בשנת 2005 נמכרה פעילותו של מפעל הנשק הקל של התעשייה הצבאית, "מגן", לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI), ובה נמשך, בהיקף מצומצם, ייצור דגמים מיוחדים של העוזי [1].

[עריכה] היסטוריה

פיתוחו של העוזי החל בסוף שנות ה-40 והושלם ב-1955. העוזי תוכנן על ידי עוזיאל גל, והתבסס על התכנון של תת-מקלע M23/25 הצ'כי. בחודש יוני 1949 הקים הרמטכ"ל יעקב דורי ועדה לבחירת תת-מקלע חדש לצה"ל, אשר יחליף את הסטן. שני דגמי תתי-מקלעים עמדו בפני הוועדה, האחד העוזי והשני תת מקלע ק-12 "קארה" אשר פותח על ידי המהנדס חיים קארה שעבד במחלקה לפיתוח כלי נשק קל במסגרת חיל המדע. העוזי פותח על ידי עוזי גל בתעשייה הצבאית. ב-26 באוקטובר 1950 נערכה בדיקה השוואתית לשני כלי הנשק המתחרים. לצורך ההשוואה צורפו לבדיקה שלושה תתי-מקלעים נוספים: הסטן, ה-MP-40 ("שמייסר") הגרמני והברטה האיטלקי. בסיום הבדיקה נבחר העוזי לתת המקלע הצה"לי החדש מן הסיבות הבאות: היותו קל וזול יותר לייצור, היותו מורכב ממספר חלקים קטן יותר, נוח יותר לפרוק והרכבה ועלויות אחזקתו זולות יותר.

בבדיקות מבצעיות שנערכו לצורך השוואה בין העוזי לבין ה-ק-12 לא נמצאה עדיפות ברורה לאחד מכלי הנשק על האחר. לצורך המשך בדיקות העוזי הוזמנה סדרה ניסיונית של 100 כלי נשק. הניסויים בסדרה זו נמשכו עד למחצית שנת 1953. עם תום הניסויים ושיפור כלי הנשק בהתאם לממצאי הבדיקות, הוזמנה סדרה ראשונה בת 5,000 כלים לצה"ל.

גל לא רצה שכלי הנשק יהיה על שמו אך התעלמו ממנו. על תכנון העוזי זכה גל בצל"ש הרמטכ"ל, מהרמטכ"ל משה דיין [2].

ה"עוזי" הוצג לציבור לראשונה בעת מצעד יום העצמאות ב-27 באפריל 1955. הוא הוכנס לראשונה לשירות בחטיבת הצנחנים שנזקקה לנשק קטן וקומפטי לפעילותה הדינמית שכללה סיור, מארבים, פשיטות ומבצעים מיוחדים. למעשה, אבי-טיפוס של העוזי נכנסו לשירות מוקדם יותר, ושימשו את יחידת הקומנדו 101 בפעולותיה. העוזי קנה את תהילתו בשירות הצנחנים ומאוחר יותר במבצע קדש (1956) ומלחמת ששת הימים (1967).

העוזי קנה לעצמו מוניטין של נשק מצוין ונדיר באיכותיו. העוזי היה אמין, קל לתפעול וקל לתחזוקה. הוא אפשר ירי אוטומטי מלא בכלי קומפקטי וקטן מידות, ובכך היה אידאלי לפעולות קומנדו. חסרונו העיקרי של העוזי היה הקנה הקצר שלו, שכתוצאה מכך העוזי היה מדויק רק בטווחים קצרים (זוהי בעיה מסורתית של תתי מקלע (תמ"ק), שנפתרה רק עם המצאת רובי הסער שכיום החליפו כמעט לחלוטין את התמ"קים בצבאות העולם ובכוחות המיוחדים). כדי לפצות על בעיית הטווח רכש את הרומ"ט (רובה FN FAL) שהיה רובה כבד (קליבר 7.62 מ"מ) וחצי אוטומטי שירה לטווחים של כ-700 מטרים.

עד שנת 1973 העוזי היה פופולרי בצבא, ושימש כנשק האישי של כוחות החי"ר לצד הרומ"ט (FN FAL). בעקבות נחיתותם של הרומ"ט והעוזי בקרבות מלחמת יום כיפור למול המצרים והסורים שהיו חמושים ברובה סער מודרני: הקלצ'ניקוב, הוחלט להוציאם מהשירות ולהחליפם ברובה סער (גליל ומאוחר יותר רובה M-16). העוזי איבד את מקומו כנשק החי"ר הסטנדרטי בצה"ל אך המשיך לשמש כנשק עבור כוחות מיוחדים, ייעוד המתאים יותר לתמ"ק מאשר קרבות בשטח פתוח של מאות מטרים.

כיום, ואריאנטים של העוזי ממשיכים לשרת במערך המבצעי, ומשמשים בעיקר יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור, בשל מהירות הלוע הנמוכה, וקוטר הקליע הגדול שלו, שמאפשרים פגיעה בעלת אבחנה גבוהה ובעלת כושר עצירה גבוה. כיום מיוצר ונמכר תחת חברת "מפעלי נשק ישראל" (אי. דבליו. אי, IWI).

בזכות הילת הגבורה שרכש לעצמו בשירות צה"ל והמוניטין שלו כנשק אמין ועמיד, שווק העוזי לעשרות יחידות צבא ומשטרה ברחבי העולם, בלמעלה מ-20 מדינות. בין השאר נבחר העוזי (בגרסאות המיני והמיקרו) לשמש כנשק של מאבטחי נשיא ארצות הברית. העוזי התחבב על ארגוני טרור ופושעים בשל מידותיו הקטנות, והוא מופיע בהרבה סרטים, שלא בטובתו. עם חלוף השניים נטשו הללו את העוזי לטובת תתי מקלע קטנים יותר, דוגמת ה-MAC 10.

[עריכה] מבנה והנדסה

[עריכה] מבנה

העוזי מכיל מספר מאפיינים תכנוניים מיוחדים, שנחשבו ליוצאי דופן בזמנם והשפיעו רבות על עיצוב תתי מקלע אחרים:

מחסנית: בית המחסנית של העוזי מצוי בתוך ידית האחידה (Pistol grip) ונועד לאפשר טעינה מהירה ואינטואיטיבית (הן לימנים והן לשמאליים) בשיטת "אגרוף מוצא אגרוף".
ידית דריכה: ידית הדריכה של העוזי היא בצורת גליל קטן המורכב על פלטה מלבנית שנמצאת בין הכוונות, בחלקו העליון של הנשק. מיקומה של ידית הדריכה נועד לאפשר דריכה מהירה הן לימנים והן לשמאליים.
קת: העוזי מגיע עם שני סוגים של קתות. קת עץ קבועה, וקת ברזל מתקפלת, שממזערת את מידותיו יותר.
מנגנוני בטיחות:
- נצרה: לעוזי יש נצרה בשלושה מצבים. נצור, בודד ואוטומטי.
- משבת: לעוזי יש משבת בידית האחיזה שלא מאפשר לנקור רק בלחיצה על ההדק. אלא צריך שכף היד תלחץ במקביל על המשבת.

מנגנון הפעולה של העוזי הוא אחת הסיבות לעמידות והאמינות של העוזי בתנאי חול קשים, אך נחשב ללא בטיחותי יחסית.

מכנס פתוח: הכדור לא מוכנס לבית הבליעה, אלא "נחטף" מראש המחסנית בעת היריה, כך שאם בוצעה דריכה ללא מחסנית והוכנסה מחסנית מאוחר יותר, או אם בוצעה דריכה שלא הושלמה, הדבר יגרום בשני המקרים לירי. דבר שגרם לו להיות נשק לא בטיחותי, עם אחוז פליטות גבוה, מכיוון שנפילה אקראית של הנשק, גרמה במקרים רבים להשלמת דריכת שלא הושלמה ולפליטת כדור.
מנגנון הכבדה: הפעולה לאחור נעשית מכח הדף הגזים, כך שהיא מונעת הצורך בגליל גזים, מקצרת את מסלול המחלק ומאפשרת קצב אש מהיר. מחיר השימוש במנגנון הכבדה הוא רתע חזק יחסית.

בדגמים המאוחרים יותר הוצעה אפשרות גם של ירי במכנס סגור. בדגם האקדח הירי מתבצע רק במכנס סגור.

[עריכה] דגמים

עוזי (קת מעץ): הדגם המקורי, נכנס לשירות בצה"ל ב-1955. כיום, דגם זה לא נמצא בשימוש מבצעי. אורכו 65 ס"מ.
עוזי (קת מתקפלת): מבוסס על הדגם המקורי, בו הוחלפה קת העץ הקבועה בקת מתקפלת "נשברת". דגם זה פותח במיוחד עבור הצנחנים והוצג כבר בתערוכת הנשק בבית-דגן ב-1957. היתרון בכך הוא נשק קצר וקל יותר, אך הקת החדשה הייתה "נתקעת" לפעמים. החל מסוף שנות ה-60 נופק דגם זה גם לשריונאים. דגם זה כמעט שלא נמצא בשימוש היום, אם כי ניתן לראות אותו על חיילים וחיילות עורפיים. אורכו 47 ס"מ עם קת מקופלת.
מיני-עוזי: פותח ב-1981, זוהי גרסה מודרנית של העוזי הכוללת בנוסף לקיצור הכלי מגוון של שיפורים ושדרוגים בכוונות ובמערכות הירי. אחד השינויים הבולטים הוא החלפת הקת המתקפלת ה"נשברת" בקת מתקפלת-סובבת רגילה, דבר שפתר את בעיות הדגם הקודם. דגם זה יועד בעיקר לשימוש כוחות משטרה ויחידת מיוחדות. אורכו 60 ס"מ עם קת פתוחה ו-36 ס"מ עם קת מקופלת.
מיקרו-עוזי: פותח ב-1990, דגם זה קצר עוד יותר מהמיני-עוזי והוא נחשב כדגם הקטן ביותר. ייעודו העיקרי של המיקרו-עוזי הוא לשמש נשק להגנה עצמית עבור אח"מים, מאבטחים, טייסי חיל האוויר וכן נשק למאבטחים בגודל הדומה לזה של אקדח, אבל בעל כוח אש חזק יותר. אורכו 48 ס"מ עם קת פתוחה ו-28 ס"מ עם קת מקופלת.
אקדח-עוזי: גרסת אקדח של המיקרו-עוזי. ללא קת, ירי ממכנס סגור וללא אפשרות לירי אוטומטי. אורכו 24 ס"מ.
פארא-מיקרו-עוזי: זוהי גרסה מיוחדת של המיקרו-עוזי שתוכננה במיוחד עבור יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור דוגמת הימ"מ. נשק זה מופעל במכנס סגור, כולל מסילת פיקטיני (כתוצאה מכך, ידית הדריכה עברה מגג הנשק לצד שמאל שלו) ומגוון עזרים טקטים, בית מחסנית המסוגל לקבל מחסניות של אקדחי גלוק 17 וגלוק 19 ועוד.

[עריכה] מפרט טכני

נתון	עוזי	מיני-עוזי	מיקרו-עוזי	אקדח-עוזי
קליבר	9 מ"מ פרבלום	9 מ"מ פרבלום	9 מ"מ פרבלום	9 מ"מ פרבלום
פעולה	רתע, מכנס פתוח	רתע, מכנס פתוח או סגור	רתע, מכנס סגור	רתע, מכנס סגור
אורך כולל (קת פתוחה)	650 מ"מ	600 מ"מ	486 מ"מ	240 מ"מ
אורך כולל (קת סגורה)	470 מ"מ	360 מ"מ	282 מ"מ	240 מ"מ
אורך קנה	260 מ"מ	197 מ"מ	134 מ"מ	115 מ"מ
משקל	3.5 ק"ג	2.65 ק"ג	2 ק"ג	1.7 ק"ג
מהירות לוע	400 מטר לשניה	375 מטר לשניה	350 מטר לשניה	345 מטר לשניה
קצב אש תיאורטי	600 כדורים לדקה	950 (מכנס פתוח), 1700 (מכנס סגור)	1700 כדורים לדקה	חצי אוטומטי בלבד
הזנה	מחסנית חיצונית של 20, 25 ו-32 כדורים
כוונות	כוונות ברזל	כוונות ברזל מתקדמות, ניתנות לכוונון באמצעות קפיץ
שימוש	תמ"ק לכוחות צבא	תמ"ק ללש"ב, משטרה ויחידות מיוחדות	תמ"ק להגנה עצמית, אבטחה ויחידות מיוחדות	אקדח להגנה עצמית