עז א-דין אל-קסאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שייח' עז א-דין עבד אל קאדר מוסטפא יוסף אל-קסאם (1882 - 1935) חכם-דת מוסלמי סורי, מנושאי הדגל של הרדיקליזם הערבי-מוסלמי-פלסטיני בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. על שמו נקראים הפלג הצבאי של החמאס וטילי הקאסם הנורים לעבר יישובים ישראליים מסביב לרצועת עזה.
אל-קאסם נולד בכפר ג'בלה ליד לטקיה בחבל העלווים, בשנת 1882. את השכלתו הדתית רכש אל-קסאם במרכז האסלאמי אל-אזהר שבמצרים, וכבר בנעוריו נתנו בו הקיצוניות והמהפכנות את אותותיהן. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם במסגרת הצבא העותומני, אולם עם תבוסת האימפריה שב לכפרו בסוריה. הוא סלד ממוסדות השלטון הקולוניאלי הצרפתי ותמך בביצוע פעולות גרילה נגדם. בשנת 1920 דנוהו הצרפתים למוות (שלא בנוכחותו), והוא נאלץ להימלט לחיפה שבארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, שם החל בפעילות גיוס והטפה אסלאמית, תוך שהוא שוטח את משנתו האנטי-ציונית והאנטי-בריטית בפני ערביי חיפה והגליל התחתון.
אל-קסאם היה ממייסדי הסניף החיפאי של "אגודת הצעירים המוסלמים", ופעל במסווה של כהן דת. למרות זאת, הבריטים הגדירוהו כ"מסוכן ביותר". בשנת 1928 הקים בחשאי את ארגון הטרור "הכף השחורה", תוך שהוא דואג לקבל צידוק דתי לפעולותיו האלימות בדמות פתווה שחיברו שייח'ים סורים בכירים. המעבר לטרור נועד להגשים את תוכניתו של אל-קסאם לבטל את השלטון הבריטי בארץ ישראל ואגב כך את היישוב היהודי, להחליף את ההנהגה הערבית הלאומית בארץ, שהוכיחה חוסר יכולת להוביל את הערבים לקראת מאבק מזוין, להכין את הערבים למרד אלים וליצור בריתות עם אויבותיה של בריטניה על מנת לחזק את ארגונו.
חסידיו של אל-קסאם, שהיו ברובם פלאחים עניים, מובטלים וחסרי השכלה, תקפו יישובים יהודיים וחקלאים יהודים, בקיימם את מצוות ה"ג'יהאד" שקרא מנהיגם נגד היישוב היהודי והבריטים. בין 1931-1932 רצחו אנשי "הכף השחורה" שמונה יהודים.
לאחר שלוש שנות הפסקה חזר אל-קסאם לפעילות טרוריסטית בשנת 1935, בגלל ועל אף סירובו של חאג' אמין אל חוסייני לשתף עמו פעולה במיבצעי טרור או אף במרד כללי. בעקבות רציחתו של סמל המשטרה המנדטורית בהר הגלבוע, משה רוזנפלד, על ידי אנשי "הכף השחורה", פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי אל-קסאם ולוחמיו, אשר אותרו וכותרו סמוך לכפר יעבד. אל-קסאם נהרג יחד עם שלושה מחבורתו, והוא בן 53 שנים.
מותו והלוויתו אל-קסאם היו לאירועים מכוננים ומעצבים בהלוך-הרוח הפלסטיני, ותרמו להקצנה הגוברת בקרב ציבור זה. כדברי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס: "מעשיו ומותו [של אל-קסאם] הציתו את דמיונו של דור פלסטינים וסייעו בפריצת המרד הערבי כעבור שישה חודשים."
סביב דמותו של אל-קסאם נוצר מיתוס רב-משמעות, בבחינת מופת והשראה לפלסטינים הלוחמים בישראל. ביטוי לאהדה שרוכשים הפלגים הקיצוניים בחברה הפלסטינית לאל-קסאם ניתן כבר בזמן האינתיפדה הראשונה, או אז נטל הפלג הצבאי של תנועת חמאס את שמו (גדודי עז-א-דין אל-קסאם). טילי הקסאם הפרימיטיביים, בהם נעשה שימוש נרחב במהלך אינתיפדת אל-אקצה, קרויים אף הם על שמו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] מקורות
- ירדני, י., עז א-דין אל-קסאם: הדמות והמיתוס
, פורסם באתר האינטרנט של קרן ענבר, 2002 - מוריס, ב., קורבנות, תל אביב: 2003
- משעל, ש., וסלע, א., זמן חמאס, תל אביב: 1999
