עטרות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עטרות היה מושב עובדים ששכן כ-11 ק"מ צפונית לירושלים, ליד רמאללה. כיום זהו אזור תעשייה בצפון ירושלים, בגבולות שטחה המוניציפלי של העיר, ובו ממוקם שדה התעופה ירושלים.
אדמת עטרות נרכשה בשנת 1914 מתושבי הכפר הערבי קלנדיה. במקום התיישבה קבוצה פועלים מבני העלייה השנייה. בגלל פגעי מלחמת העולם הראשונה נעזב המקום.
בשנת 1922 עלה למקום גרעין פועלים להכשרת האדמות, וכעבור שלוש שנים החליטו לבנות במקום מושב עובדים. שטח האדמה שעמד לרשותם היה כאלפיים דונם. הבריטים הקימו ליד המושב שדה תעופה קטן.
בהתאם להחלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, נועדה עטרות, יחד עם שכנתה מדרום נווה יעקב, להיות בתחום המדינה הערבית.
במלחמת העצמאות הייתה עטרות במצור. מגיניה הצליחו להדוף מספר התקפות של הלגיון הירדני והכפרים הערביים. מפקדת "ההגנה" בירושלים החליטה לפנות את עטרות ונווה יעקב, וב-17 במאי 1948 פונה היישוב.
הירדנים החריבו את היישוב, ועל שטחו הקימו את שדה התעופה קלנדיה המורחב. חברי המושב שמרו על רצונם לשוב ולהיאחז באדמה חקלאית, ובחודש אוגוסט 1948 התישבו בכפר הגרמני לשעבר וילהלמה וקראו ליישובם החדש בני עטרות - זכר ליישובם הקודם.
במלחמת ששת הימים נכבש שדה התעופה קלנדיה יחד עם יתר שטחי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. שדה התעופה ואדמות עטרות סופחו לשטחה של ירושלים המאוחדת, ובצד שדה התעופה הוקם אזור תעשייה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- בן-ציון מיכאלי, ישובים שניטשו בשלושה משטרים מדיניים: בשילהי המשטר התורכי, בשנות המנדט הבריטי, במדינת ישראל, הוצאת מלוא, תש"ם.
