וילהלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

וילהלמה היא מושבה שנוסדה בשנת 1902 על ידי גרמנים טמפלרים ונקראה לכבודו של קיסר גרמניה, וילהלם השני, לזכר ביקורו בארץ ישראל בשנת 1898. ביקור זה סימל, לדעת הטמפלרים, את הידידות שנרקמה בין גרמניה ותורכיה באותם הימים, ולכן נקראה המושבה בזמן שלטון התורכים וילהלמה-חמידיה, גם על שמו של הסולטן התורכי, עבדול חמיד השני.

המושבה שכנה כ-7.5 ק"מ מצפון ללוד, וכ-2 ק"מ ממזרח לעיירה אל-יהודיה. המושבה נבנתה סביב שתי דרכים, שיצרו צורת צלב. דרך אחת, באורך של 1,200 מטר, נמשכה מצפון-מזרח לדרום-מערב, ומשני צדיה נבנו בתי המושבה, 26 בתים בכל צד. בחלקו האחורי של כל בית הייתה חלקת אדמה ברוחב 45 מטר ובאורך 250 מטר. הדרך השנייה, שחצתה את הראשונה באמצעה, קישרה את וילהלמה ליישובים הסמוכים.

ב-21 בנובמבר 1917 כבש הצבא הבריטי את המושבה, והגלה את תושביה למצרים. בתום מלחמת העולם הראשונה הורשו הגולים לחזור למושבה.

זאב וילנאי כתב במדריך ישראל (1941):

	בוילהלמה גרים 320 תושבים. איכרים גרמנים ופועליהם הערבים. המשק מעורב: תבואה, מטעים ומחלבה גדולה. היהודים היו קונים את מוצרי החלב מוילהלמה ולפי דרישת הרבנות שכרו הגרמנים יהודי משגיח כשרות שהיה גר במושבה עם עוד מספר עובדים יהודים. כשעלו הנאצים לשלטון והטמפלרים הזדהו איתם, החרימו היהודים בארץ את תוצרת גרמניה וחדלו לקנות חלב מהמושבה, לפיכך פיטרו הגרמנים את היהודים המעטים שגרו ועבדו בוילהלמה"

חותם ששימש את הטמפלרים לסמן תפוזים שגודלו בשרונה ובווילהלמה ואשר נשלחו ליצוא

במלחמת העולם השנייה הפכה המושבה למחנה הסגר לתושביה הגרמנים בפיקוח שוטרים יהודים ובפיקוד קצינים בריטיים, ועם סיומה הוגלו הגרמנים לאוסטרליה. עם הפינוי הבריטי, השתלט הלגיון הירדני על המושבה.

במבצע דני נכבשה וילהלמה על ידי כוחות של החטיבה המשוריינת וחטיבת אלכסנדרוני, וזמן קצר לאחר הכיבוש התיישבו במקום שלוש קבוצות: