העלייה ×”×©× ×™×™×”
מתוך ויקיפדיה, ×”×× ×¦×™×§×œ×•×¤×“×™×” החופשית
עליות ל×רץ ישר×ל והתיישבות בה |
עליות קדומות ל×רץ ישר×ל עליות ×œ×¤× ×™ ×§×•× ×”×ž×“×™× ×”:
עליות ל×חר ×§×•× ×”×ž×“×™× ×”:
|
העלייה ×”×©× ×™×™×” ("עליית הפועלי×") ×”×•× ×›×™× ×•×™ לגל ההגירה היהודי ×”×©× ×™ ל×רץ ישר×ל בעיקר ממזרח ×ירופה ומתימן בין ×”×©× ×™× 1904 ל- 1914 ××– פרצה מלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×¨××©×•× ×” ובעטיה פסקה ההגירה. 35 ×לף ×¢×•×œ×™× ×”×’×™×¢×•, ×¨×•×‘× ×ž×¨×•×¡×™×”. ×ž×ª×•×›× ×›- 10,000-13,000 ×יש × ×©×רו. רק מיעוט קטן מקרב העולי×, 1,000-1500 ×יש, היו חדורי ×יד×ולוגיה סוצי×ליסטית-ל×ומית. גרעין ×יד×ולוגי ×–×”, על ××£ גודלו הקטן, השפיע רבות על היישוב ב×רץ ישר×ל.
תוכן ×¢× ×™×™× ×™×[הסתר] |
[עריכה] הרקע לעלייה
[עריכה] ההרכב החברתי של העלייה
×ž×‘×—×™× ×ª ההרכב הדמוגרפי, הגירה זו הייתה במידה רבה המשכה של העלייה הר××©×•× ×”. הרוב המכריע של ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×’×™×¢×• ממזרח ×ירופה, בעיקר ×ž×ª×—×•× ×”×ž×•×©×‘ ומגליציה, ×•×ž×™×¢×•×˜× ×ž×רצות ×”×יסל××. ×וכלוסיית ×”×ž×”×’×¨×™× ×ž× ×ª×” בעיקר משפחות מסורתיות-דתיות שקיוו לשפר ×ת ×ž×¦×‘× ×”×›×œ×›×œ×™, ×œ×ž×¦×•× ×ž× ×•×—×” ×•× ×—×œ×” ולהמשיך ב×ורח ×—×™×™×”× ×”×§×•×“×. ×¨×•×‘× ×œ× ×”×™×• מ××•×¨×’× ×™× ×•×œ× ×‘×¢×œ×™ ×יד×ולוגיה מגובשת. כרבע מכלל ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×™×• ×™×œ×“×™× ×¢×“ גיל 15, וכשיעור ×”×–×” היו ×‘× ×™ ×”-50 ומעלה. ×›-63% מקרב ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×™×• גברי×.
מיעוט קטן מקרב ×× ×©×™ העלייה ×”×©× ×™×™×” היו ×¦×¢×™×¨×™× ×¨×•×•×§×™× ×•×¨×•×•×§×•×ª ×‘×©× ×•×ª ×”×¢×©×¨×™× ×œ×—×™×™×”× ×©×¢×œ×• מתוך ×יד××œ×™× ×¡×•×¦×™××œ×™×¡×˜×™× ×•×¦×™×•× ×™×™× (חלוציות ול×ומיות) ומתוך מרד × ×¢×•×¨×™×. קבוצת ×”×¦×¢×™×¨×™× ×—×“×•×¨×™ הסוצי××œ×™×–× ×•×”×œ×ומיות היהודית היוו ×ת הגרעין הקשה, ×שר הוביל ×ת ההתיישבות החלוצית בישר×ל מתוך × ×—×™×©×•×ª ×“×¢×ª× ×œ×™×™×©×‘ ×ת ×”×רץ ולעבד ×ת ×דמתה כערך עליון. למרות שדיברו יידיש ורוסית כשפת ××, שימוש בשפה העברית × ×¨××” ×œ×”× ×›×—×©×•×‘ ביותר-"עברי דבר עברית". ×—×œ×§× ×”×™×• ×ž×•×›× ×™× ×œ×•×•×ª×¨ על ×¤×¨×˜×™×•×ª× ×•×¢×¨×›×™×”× ×”×™×©× ×™× ×œ×ž×¢×Ÿ המטרה. ×¢×•×œ×™× ×לה מרדו × ×’×“ ×”×—×™×™× ×”×™×”×•×“×™×™× ×‘×’×•×œ×” ורצו ליצור ב×רץ "חברה חדשה" ו"××“× ×—×“×©". המחיר ששילמו ×”×¦×¢×™×¨×™× ×”×™×” רב. ×”× ×—×•×• ×§×©×™×™× ×¨×‘×™× ×‘×רץ כתוצ××” מהפער בין החזון ובין המצי×ות, כך שחלק גדול ×ž×”× ×¢×–×‘ לבסוף ×ת ×”×רץ והיו ××£ ×ž×§×¨×™× ×¨×‘×™× ×©×œ הת×בדויות. מיעוט ×–×” היווה ×ת ×”×ליטה ×”×יד×ולוגית של היישוב ב×רץ ישר×ל, ×שר עתידה הייתה להוביל ×ת היישוב עד הקמת ×ž×“×™× ×ª ישר×ל ו××£ ×©× ×™× ×œ×חר מכן. במשך ×©× ×™× ×¨×‘×•×ª זוהתה העלייה ×”×©× ×™×™×” ×¢× ×ליטה זו, ×ך המחקר ×›×™×•× ×ž×¦×‘×™×¢ על כך שקבוצה זו הייתה מיעוט ו×ין בה כדי לייצג ×ת ש×ר ×”×ž×”×’×¨×™× ×‘×ª×§×•×¤×ª העלייה ×”×©× ×™×™×”.
[עריכה] גורמי ההגירה
ההגירה ל×רץ ישר×ל התקיימה על רקע הגירת ×”×ž×•× ×™× ×ž×ž×–×¨×— ×ירופה שהתרחשה בסוף המ××” ×”-19 ובתחילת המ××” ×”-20 והקיפה יותר מ-35 מיליון ×יש. ×”×™×”×•×“×™× ×”×™×’×¨×• ×‘×©×™×¢×•×¨×™× ×’×‘×•×”×™× ×™×—×¡×™×ª ×œ×—×œ×§× ×‘×וכלוסייה. הגל שבו × ×›×œ×œ×ª העלייה ×”×©× ×™×™×” ×”×™×” הגדול בגלי ההגירה - יותר מ-1.3 מיליון ×™×”×•×“×™× ×”×™×’×¨×• ××– ל×רצות הברית ו-35 ×לף ב×ו ל×רץ ישר×ל. הרוב המכריע של ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×™×”×•×“×™×, כמו ×צל כלל המהגרי×, היגר ל×רצות הברית. ×רצות יעד ××—×¨×™× ×”×™×• ×× ×’×œ×™×”, ××¨×’× ×˜×™× ×”, צרפת, ×§× ×“×” ×•×“×¨×•× ×פריקה. ×¢× ×”×ž× ×™×¢×™× ×œ×”×’×™×¨×” ×”×”×ž×•× ×™×ª שפקדה ×ת ×וכלוסיית מזרח ×ירופה - היהודית ×•×”×œ× ×™×”×•×“×™×ª ×›×חד - יש ×œ×ž× ×•×ª ×ת הגידול הדמוגרפי המהיר ב×זור ×–×” ו×ת ×”×§×©×™×™× ×”×›×œ×›×œ×™×™× ×©× ×•×¦×¨×• בעקבותיו. החברה היהודית ×‘×ª×—×•× ×”×ž×•×©×‘, גליציה ×•×¨×•×ž× ×™×” סבלה ממצוקה כלכלית קשה והייתה שרויה ×‘×¢×•× ×™ כבד.
×’×•×¨× × ×•×¡×£ שה××™×¥ ×ת ×”×’×™×¨×ª× ×©×œ ×”×™×”×•×“×™× ×”×™×• הגזרות והרדיפות מצד ×”×©×œ×˜×•× ×•×ª ומצד ×”×וכלוסייה המקומית. ×©× ×™×™× ×ž×”××™×¨×•×¢×™× ×©×”×יצו ×‘×™×”×•×“×™× ×œ×”×’×¨ היו פרעות ×§×™×©×™× ×‘ שהתרחשו ×‘×©× ×ª 1903 ופרעות ל×חר × ×™×¡×™×•×Ÿ ההפיכה ברוסיה ×‘×©× ×ª 1905.
[עריכה] ×”×—×™×™× ×‘×רץ ישר×ל
רוב ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×ª×™×™×©×‘×• בערי×, בעיקר ביפו, ×™×¨×•×©×œ×™× ×•×—×‘×¨×•×Ÿ, היכן ×©× ×™×ª×Ÿ ×”×™×” ×œ×ž×¦×•× ×¢×‘×•×“×” ×•×œ×¤×¨× ×¡ משפחה. ×”×—×™×™× ×‘×רץ היו ×§×©×™× ×‘×™×•×ª×¨, ×•×”×ž×”×’×¨×™× ×”×ª×§×©×• ×œ×ž×¦×•× ×¢×‘×•×“×” ×שר תכלכל ××•×ª× ×›×¨×וי ובצורה יציבה. בשל ×”×—×™×™× ×”×§×©×™×, שיעור ×”×¢×•×–×‘×™× ×”×™×” גבוה: ×‘×©× ×™× ×”×¨××©×•× ×•×ª להגירה שיעור ×”×¢×•×–×‘×™× ×¢×ž×“ על 70% עד 75%, ובחלק ×”×©× ×™ של ההגירה ירד שיעור ×”×¢×•×–×‘×™× ×œ×‘×¢×¨×š -50%.
[עריכה] ההתיישבות
העיר העברית הר××©×•× ×” הוקמה ב- 1909 ×•×ª×§×¨× ×‘×¢×ª×™×“ תל ×ביב. יסדו ×ותה 60 ×יש שיצ×ו מיפו והקימו ×ת ×גודת "×חוזת בית" על-×ž× ×ª ×œ×”×§×™× ×©×›×•× ×” ×‘×©× ×–×” כדי לצ×ת מהצפיפות של יפו (10 ×לף יהודי×) לרמת-×—×™×™× ×’×‘×•×”×” יותר. הקרבה ליפו ו×יכות הסביבה ×‘×©×›×•× ×” הבי×ו להרחבתה. ×œ×¤× ×™ מלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×¨××©×•× ×” היו בה 2,000 תושבי×. בסוף התקופה "×’×™×ž× ×¡×™×” הרצליה" הועברה ×ליה ×•×”×©×›×•× ×” הפכה למרכז ×œ×—×™× ×•×š.
×‘×™×¨×•×©×œ×™× ×”×•×¨×—×‘×• ×”×©×™×¨×•×ª×™× ×œ×וכלוסייה היהודית והוקמו ×©×›×•× ×•×ª יהודיות חדשות. ×™×”×•×“×™× ×”×©×ª×œ×‘×• היטב בכלכלה והצורך בכספי החלוקה כמעט פסק. עיר × ×•×¡×¤×ª שהתפתחה בעלייה ×”×©× ×™×™×” הייתה חיפה – ×¢×•×œ×™× ×‘×¢×œ×™ הון השקיעו בפיתוח תשתית כלכלית. העיר ×”×’×™×¢×” ל3,500 ×ª×•×©×‘×™× ×•×”×•× ×—×” ×בן ×”×¤×™× ×” ×œ×˜×›× ×™×•×Ÿ.
המיעוט הפועלי-×יד×ולוגי התיישב ברחבי ×”×רץ, ×•×œ× ×¨×§ בערי×, וייסד ×™×™×©×•×‘×™× ×¨×‘×™×. הדבר × ×‘×¢ מהקושי של ×”×¤×•×¢×œ×™× ×œ×”×ª×§×‘×œ לעבודה במושבות קיימות וכן מה×יד×ולוגיה ×”×¦×™×•× ×™×ª-מעשית, ×שר חרטה על דיגלה ×’× ×ת כיבוש הקרקע. למרות ×ž×¡×¤×¨× ×”×ž×•×¢×˜ של ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×¤×•×¢×œ×™×, ×œ× ×”×™×™×ª×” ×חדות דעה ×‘× ×•×’×¢ לדרך ו×ופי ההתיישבות ומכ×ן ריבוי צורות ההתיישבות של מיעוט פועלי ×–×”.
צורת ההתיישבות העיקרית הייתה ×”"קבוצה" ×•× ×™×ª×Ÿ לר×ות מספר ×©×œ×‘×™× ×¢×“ יסודה:
- ×§×•×ž×•× ×•×ª ×œ×©× ×”×©×’×ª עבודה במשותף – ×§×•×ž×•× ×” ×™×¦×¨× ×™×ª ("קב' הסתתי×").
- קופה משותפת, צריכה משותפת – ×§×•×ž×•× ×” ×¦×¨×›× ×™×ª ("×§×•×ž×•× ×ª ×¨×•×ž× ×™").
- הקולקטיב בסג'רה (1907). ×§×•×ž×•× ×” ×™×¦×¨× ×™×ª + ×¦×¨×›× ×™×ª + ×”×’× ×ª×™×ª. חווה של יק"×, פועלי-ציון. קבוצה דומה התישבה ב×יילת השחר.
- ××•× ×’'×•× ×™ – חוות ×›× ×¨×ª. יוצ××™ ×§×•×ž×•× ×ª ×›× ×¨×ª שקיבלו ×תגר מרופין.
- סיוע "המשרד ×”×רצישר×לי" (1908) – ×רתור רופין. עליית ×§×•×ž×•× ×ª חדרה (1910, יוסף בוסל).
- הקמת הקבוצה "×“×’× ×™×”" – "×× ×”×§×‘×•×¦×•×ª" (1912, מעבר מ××•× ×’'×•× ×™ ×œ× ×§×•×“×ª הקבע ב×ב-××œ×ª×•× - שער ×”× ×”×¨, ×ž×•×¦× ×”×™×¨×“×Ÿ ×ž×”×›× ×¨×ª, בו ×”×™× ×ž×ž×•×§×ž×ª עד היו×). משק קבע (×›×™ ×”×ž×ª×™×™×©×‘×™× ×œ× ×ž×¨×§×¡×™×¡×˜×™×).
חוות ל×ומיות הוקמו על ×דמות של קק"ל ×©×œ× ×”×™×” להן ייעוד. ×¢×œ×™×”× ×™×•×§×ž×• ×ž×©×§×™× ×—×§×œ××™×™× ×•×”×¤×•×¢×œ×™× ×™×•×›×©×¨×• לעבודה חקל×ית בהדרכת ××’×¨×•× ×•×ž×™×, ובעתיד יוכלו להשתלב במושבות. כך הוקמו ×”×™×™×©×•×‘×™× - ×›× ×¨×ª, בן שמן, חולדה. היוזמה הייתה של ×רתור רופין, ר×ש המשרד ×”×רצישר×לי (×¡× ×™×£ ההסתדרות ×”×¦×™×•× ×™×ª ב×"×™). בחוות פרצו ×¡×›×¡×•×›×™× ×‘×™×Ÿ ×”×ž× ×”×œ×™× ×œ×¤×•×¢×œ×™× ×¢×§×‘ סירוב ×”×¤×•×¢×œ×™× ×œ×§×‘×œ ×ת מרות ×”×ž× ×”×œ×™× (מתוך רוח ×”×§×•×ž×•× ×”) והתעקשות ×”×ž× ×”×œ×™× ×¢×œ ציות (מתוך רצון להצליח).
×חת מהחוות הידועות והמרכזיות הייתה חוות ×›× ×¨×ª, שהוקמה ×‘×©× ×ª 1908. בה החלו ×”× ×¡×™×•× ×•×ª להקמת צורת ההתיישבות של הקבוצה והמושב, וכן מספר מוסדות ×—×©×•×‘×™× ×©×œ פועלי ×”×רץ, כמו "חוות העלמות", "סולל ×‘×•× ×”" ו"המשביר".
חוות פרטיות (=×חוזות) היו שייכות לבעלי-הון מחו"ל (כעוד השקעה כלכלית שלה×) שהובטח ×œ×”× ×©×™×•×›×œ×• להתיישב ×‘×”× ×›×©×”×ž×˜×¢×™× ×™×ª× ×• פרי. עבדו ×‘×”× ×¤×•×¢×œ×™× ×¢×‘×¨×™×™× ×•×כן התבססו על משק מטעי×. ×’× ×”×חוזות ביזמת רופין. הוקמו – מגדל (בעמק ×”×›× ×¨×ª), פוריה (בגליל התחתון), כרכור (במישור החוף).
מושב ×¤×•×¢×œ×™× ×”×•×§× ×œ×¤×™ ×¢×§×¨×•× ×•×ª של עבודה עברית עצמית ושטחי ×דמה ×©×•×•×™× ×œ×›×œ ×חד מחברי המושב. חברי המושב ×§×•×‘×¢×™× ×ž×™ יתקבל למושב. ×”×©×•× ×™ ממושב ×¢×•×‘×“×™× ×”×•× ×©×‘×• ×”×דמה ל×ומית משותפת, תוך התבססות על עזרה הדדית. המושב הר×שון ×”×™×” עין ×’× ×™× ×‘- 1908 ליד פתח תקווה.
הקו×ופרציה יוסדה לר××©×•× ×” ב-1911 ביוזמת ד"ר ×¤×¨× ×¥ ××•×¤× ×”×™×™×ž×¨ ×•× ×§×¨××” "מרחביה". יישוב חקל××™ במימון פרטי ×•× ×™×”×•×œ "קפיטליסטי" שיהפוך ×¢× ×”×ª×‘×¡×¡×•×ª×• ליישוב שיתופי שיוכל לקבל בעלי מקצועות ×©×•× ×™× (בתעשייה) ו××– ×œ×—×‘×¨×™× ×ª×”×™×” בחירה- ×× ×œ×”×©×ª×™×™×š לקבוצה השיתופית ×ו לחיות ×‘× ×¤×¨×“. היישוב ×œ× ×”×¦×œ×™×— כלכלית, ×•×’× ×‘×• פרצו ×¡×›×¡×•×›×™× ×‘×™×Ÿ ×”×¤×•×¢×œ×™× ×œ×ž× ×”×œ ×•×”×•× ×¡×˜×” מדרכו של ××•×¤× ×”×™×™×ž×¨.
[עריכה] ×”×—×™× ×•×š
התרחבות היישוב היהודי הבי××” לפיתוח מערכת ×”×—×™× ×•×š ו××£ החומר ×”× ×œ×ž×“. הוקמו מוסדות ×—×™× ×•×š (×ž×’× ×™-×™×œ×“×™× ×¢×“ ×œ×¡×ž×™× ×¨ למורי×) רבי×, תוך קבלת סיוע מ"כל ישר×ל חברי×" וחברת "עזרה". החל ×—×™× ×•×š ×יד×ולוגי ל×ומי, בהשפעת ×חד ×”×¢× ×•×—×•×‘×‘×™ ציון.
×”×¢× ×™×™×Ÿ המרכזי שהעסיק ×ת ×”×ž×ª×™×™×©×‘×™× ×›×•× ×” "מלחמת השפות" – ויכוח על שפת ההור××” בעקבות ההחלטה להורות ×‘×’×¨×ž× ×™×ª ×‘×˜×›× ×™×•×Ÿ. כתוצ××” התפתחה רשת ×—×™× ×•×š עברי בחסות ועד ציבורי ×¢× ×¢×¨×›×™× ×œ×ומיי×-×¦×™×•× ×™×™×. בסופו של דבר ×”× ×™×¦×—×•×Ÿ במ×בק ×”×™×” בידי השפה העברית. היישוב השתחרר מתלות בין-תרבותית ושפות זרות והוגברה הל×ומיות היהודית. פרישת ×”×ž×•×¨×™× ×ž×¢×–×¨×” הייתה למעשה השתחררות מה"×פוטרופסות" ומעבר לעצמ×ות ×‘×ª×—×•× ×”×—×™× ×•×š, והקמת מוסדות-×—×™× ×•×š כמו בית-המדרש ×¢"ש ילין ובית הספר הרי×לי בחיפה.
[עריכה] המיעוט הפועלי
[עריכה] ×”×יד×ולוגיה של המיעוט הפועלי
רוב ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×™×• × ×¢×“×¨×™ ×יד×ולוגיה מגובשת. רק מיעוט מבין ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×™×• בעלי ×יד×לוגיה פועלית ל×ומית-סוצי×ליסטית. ×חד ×”×”×•×’×™× ×”×ž×¨×›×–×™×™× ×©×œ ×–×¨× ×ידי×ולגי ×–×” ×”×™×” ×הרון דוד גורדון ×שר עיקרו ×”×™×” "כיבוש העבודה, כיבוש השמירה וכיבוש הקרקע".
מטרת "כיבוש העבודה" ×”×™× ×©×œ×™×˜×” של ×¢×•×‘×“×™× ×¢×‘×¨×™×™× ×‘×¢× ×¤×™ העבודה ×”×©×•× ×™× ×‘×ž×©×§, כחלק מחזון ישוב ×•×‘× ×™×™×ª ×”×רץ. × ×™×ª×Ÿ לחלק ×ת ×”×ž×©× ×” ×”×ידי×ולגיות הזו לשלושה ×¤× ×™×. עבור היחיד פירוש הדבר ×’×ולה מן הגלות (גלות = הרגשה של ××™ שייכות). × ×™×ª×Ÿ להשיג שלמות × ×¤×©×™×ª רק על ידי עבודת ×דמה ×•×œ× ×—×™×™× ×¢×™×¨×•× ×™×™×. עבודה שיש בה יצירה שמתג××™× ×‘×” מבי××” ×ושר. גורדון קובע הפרדה בין חברות ××•×¨×’× ×™×•×ª (×¢×, משפחה) לחברות מכ×× ×™×•×ª (עיר, ×ž×“×™× ×”). "×¨×•×ž× ×˜×™×§×”" ×¢× ×ž×¢×˜ ×¨×¦×™×•× ×œ×™×–×.
עבור כלל ×”×™×”×•×“×™× "כיבוש העבודה" פירושו שלמות × ×¤×©×™×ª ×שר × ×•×‘×¢×ª משייכות (טבעית) ×œ×¢× ×•×‘×›×š יצי××” × ×’×“ ×”×ž×ª×‘×•×œ×œ×™× ×•×”×•×•×™×ª הגולה. ×‘×©×™× ×•×™ ×”×¢×¨×›×™× ×”×œ××•×ž×™×™× ×™×© ×©× ×™ מרכיבי×- ×”××™× ×“×™×‘×™×“×•×ל העובד ×”×•× ×—×œ×§ מן הקולקטיב (העובד) ומשיג שלמות × ×¤×©×™×ª - "×¢× ×ד×" (×›× ×’×“ ×”×˜×¢× ×” ×”×× ×˜×™×©×ž×™×ª). ×‘× ×™×’×•×“ ×œ×™×”×•×“×™× ×‘×’×•×œ×” ש××™× × ×¢×•×‘×“×™ ×דמה (ועוד ×”×דמה ××™× × ×©×œ×”×) – תהליך פרודוקטיביזציה ל×ומי. גורדון טען ×›×™ ×”×רץ × ×§× ×™×ª ביזע ועבודה ×•×œ× ×‘×›×¡×£ ובד×. ×¢× ×™×•×¦×¨ יצירות טבעיות ב×רץ הטבעית. ×רץ ישר×ל × ×‘×—×¨×” בשל העבר הרחוק של ×”×רץ – ×”×ª× "ך. ×¢× ×–×ת ×”×™×” ברור שתיווצר תחרות בין ×”×¢×¨×‘×™× ×œ×™×”×•×“×™× ×¢×œ הפרחת ×”×רץ והזכות לה×. ×œ×¡×™×›×•× ×›×™×‘×•×© העבודה ×ž×ª×‘×˜× ×‘×©×˜×— ב"כיבוש" כל מתיישב לעבודה – ויתור על ×”× ×•×—×™×•×ª ×•×”×ž× ×˜×œ×™×•×ª ×”×¢×™×¨×•× ×™×ª וכן ×”×›× ×” פיזית וברמה ×”×רצית בכיבוש המקצועות מידי הערבי×.
כדי לכבוש ×ת העבודה יש לכבוש ×ת הקרקע ו×ת השמירה.
[עריכה] מימוש ×”×יד×ולוגיה – הקמת מפלגות פועלי×
מקרב ×”×ž×”×’×¨×™× ×”×¨×‘×™×, רק 1000-1500 היו חדורי ×יד×ולוגיה סוצי×ליסטית-ל×ומית. שתי מפלגות ×¤×•×¢×œ×™× ×”×•×§×ž×• בר×שית המ××” ×”×¢×©×¨×™× ×‘×”×ª×× ×œ×¨×•×— ×”×יד×ולוגית החדשה.
הפועל הצעיר × ×•×¡×“ ב- 1905 בר×שות ×הרון דוד גורדון. ×”×™× ×”×—×–×™×§×” בתפיסה סוצי×ליסטית מעשית, ×œ× ×“×•×’×ž×˜×™×ª ×•×œ× ×ž×¨×§×¡×™×¡×˜×™×ª ו××£ תמכה בשימוש ×‘×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×œ×©× ×”×§×ž×ª ×ž×“×™× ×” (משיכת הון מעשירי×). ××™ לכך ×˜×¢× ×” ×›×™ העלייה ×•×•×œ× ×˜×¨×™×ª - × ×•×‘×¢×ª מהקשר בין ×¢× ×™×©×¨×ל ל×"×™. המפלגה פעלה ×œ×—×™× ×•×š ותרבות עבריי×.
ר×שיתה של פועלי ציון ×‘×©× ×™× 1898-1899 ב×גודות ×¦×™×•× ×™×•×ª סוצי×ליסטיות. ×¡× ×™×£ של המפלגה ×”×•×§× ×‘×רץ ×‘×©× ×ª 1906. המפלגה דגלה בסוצי××œ×™×–× ×ž×¨×§×¡×™×¡×˜×™ ×–×ת ×ומרת תפיסה מעמדית (דוגמטית) ומלחמת מעמדות. בדומה ×œ×¨×¢×™×•× ×•×ª מרקס ×˜×¢× ×” ×›×™ העלייה סטיכית – מתוך ×ילוץ, בגלל ×”× ×¡×™×‘×•×ª - המצב של ×”×¤×•×¢×œ×™× ×”×™×”×•×“×™× ×‘×’×•×œ×”. פעלה ×œ×—×™× ×•×š ותרבות ביידיש. ×”×”× ×”×’×” של המפלגה עזבה ×ת ×”×רץ כעבור מספר ×©× ×™× ×•×ת ×ž×§×•×ž× ×ª×¤×¡×• ××™×©×™× ×›×’×•×Ÿ דוד בן גוריון ויצחק בן צבי. ××™×©×™× ×לה ×ž×™×ª× ×• ×ת ×”×יד×ולוגיה המרקסיסטית של המפלגה וחיזקו ×ת ×”×ž×¨×›×™×‘×™× ×”×œ×ומיי×. בכך התקרבו ל×יד×ולוגיה של מפלגת הפועל הצעיר.
למרות ×”×”×‘×“×œ×™× ×œ× ×—×¡×¨×• ×¢×§×¨×•× ×•×ª ×ž×©×•×ª×¤×™× ×œ×©×ª×™ המפלגות: ש×יפה להגדלת העלייה, עצמ×ות ×ž×“×™× ×™×ª, הטבת ×ž×¦×‘×™× ×©×œ ×”×¤×•×¢×œ×™× ×•×“×’×© על העבודה והקמת חברה עברית ×©×•×•×™×•× ×™×ª ב×"×™. שתי המפלגות השתייכו לפלג ×”×¦×™×•× ×•×ª המעשית והשתתפו ×‘×§×•× ×’×¨×¡ ×”×¦×™×•× ×™.
[עריכה] הוויכוח בין ×”××™×›×¨×™× ×œ×¤×•×¢×œ×™×
בין ×”××™×›×¨×™× ×©×”×ª×™×™×©×‘×• ב×רץ עוד בימי העלייה הר××©×•× ×” לבין ×”×¤×•×¢×œ×™× ×”×—×“×©×™× ×¤×¨×¦×• ×¡×›×¡×•×›×™× ×ž×¤× ×™ שה××™×›×¨×™× ×”×¢×“×™×¤×• לשמור על ×¤×•×¢×œ×™×”× ×”×¢×¨×‘×™× ×ž×שר להעסיק ×ת ×”×¢×•×œ×™× ×”×™×”×•×“×™×.
×”××™×›×¨×™× ×”×¢×œ×• מספר ×˜×¢× ×•×ª רובן מתפיסה מעשית:
- ×”×¤×•×¢×œ×™× ×”×™×”×•×“×™× ×—×¡×¨×™ × ×™×¡×™×•×Ÿ, ×œ× ×™×•×“×¢×™× ×•×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×¢×‘×•×“ כמו שצריך.
- ×¤×•×¢×œ×™× ×“×•×¨×©×™× ×ª× ××™× ×˜×•×‘×™× ×•×©×›×¨ גבוה (לעומת הערבי×) ו×ילו ×”××™×›×¨×™× ×‘×§×•×©×™ ×ž×§×™×™×ž×™× ×ת עצמ×.
- ×¨×•×¦×™× ×œ×”×™×©×ר עצמ××™×™× ×‘×œ×ª×™-×ª×œ×•×™×™× (×œ× ×¨×•×¦×™× ×œ×—×–×•×¨ על בעיית ×”×פוט').
- יש צורך בהתחברות ל×וכלוסייה הערבית ×•×ž× ×™×¢×ª סכסוך עמה וז×ת על ידי מתן עבודה.
×˜×¢× ×•×ª ×”×¤×•×¢×œ×™× ×œ×¢×•×ž×ª ×–×ת × ×‘×¢×• יותר מ×יד×ולוגיה:
- ×”× ×™×œ×ž×“×•, ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ והיכולת יגיעו ×¢× ×”×–×ž×Ÿ.
- הכסף יחזור למושבה (×§× ×™×” במכולת וכו').
- לעבודה עברית יש ערך למפעל ×”×¦×™×•× ×™. לטווח ×”×רוך יש להתעלות מעל ×©×™×§×•×œ×™× ×›×œ×›×œ×™×™×.
- המצב הכלכלי של ×”××™×›×¨×™× ×œ× ×›×œ כך רע.
- ×”×¤×•×¢×œ×™× ×™×’×“×™×œ×• ויפתחו ×ת המושבה.
מעבר ×œ×˜×¢× ×•×ª ×”× ×•×’×¢×•×ª לתעסוקת ×”×¢×•×œ×™× ×©×¨×¨×• ×”×‘×“×œ×™× ×¤×•×œ×™×˜×™×™×-×—×‘×¨×ª×™×™× ×‘×™×Ÿ שתי הקבוצות. ×”×¤×•×¢×œ×™× ××™× × ×©×•×ž×¨×™ מצוות ×•×ž×—×–×™×§×™× ×‘×”×©×§×¤×” סוצי×ליסטית - ×ž×˜×™×¤×™× ×œ"מלחמת-מעמדות" ושו××¤×™× ×œ×”×©×¤×™×¢ במושבות. × ×•×¡×£ על כך שרר פער ×’×™×œ×™× ×•×ž× ×˜×œ×™×•×ª ×©×•× ×”. ×”××™×›×¨×™× ×¨×ו ×‘×¢×•×œ×™× ×”×¡×•×¦×™××œ×™×¡×˜×™× ××™×•× ×¢×œ ×ž×¢×ž×“× ×•×”×©×¤×¢×” רעה על ×”× ×•×¢×¨ וסברו ×›×™ קליטת ×”×¤×•×¢×œ×™× ×ª×¢×›×™×¨ ×ת ×”×ווירה במושבה. מכ×ן ×”×™×—×¡×™× ×‘×™×Ÿ הקבוצות סבלו מחוסר ×מון ×•×¢×•×™× ×•×ª.
[עריכה] כיבוש השמירה
ערך מורחב – כיבוש השמירה
בתקופת העלייה ×”×©× ×™×™×” החלו לצוץ בעיות ×‘×˜×—×•× ×™×•×ª ביישוב היהודי עקב התגברות ההתקפות הערביות ורוח הל××•×ž× ×•×ª הערבית. בעטיין של הפרעות ברוסיה × ×’×“ ×™×”×•×“×™× (×©×›×•× ×• ×‘×©× "הסופות ×‘× ×’×‘") הת××¨×’× ×• קבוצות ×™×”×•×“×™× ×œ×”×’× ×” עצמית. כיוון ×©×¤×¢×™×œ×™× ×‘×•×œ×˜×™× ×‘×”×’× ×” ×©× ×”×™×• בין ×”×¢×•×œ×™× ×‘×ª×§×•×¤×” זו, ביקשו להעתיק פעילות זו ×‘×ž×•×©×‘× ×”×—×“×©, ב×רץ-ישר×ל. ×‘×¢×™× ×™×”×, ×ך טבעי ×”×•× ×©×”×©×ž×™×¨×” על ×”×™×™×©×•×‘×™× ×”×¢×‘×¨×™×™× ×‘×רץ-ישר×ל תהיה ×‘×™×“×™×™× ×™×”×•×“×™×•×ª. מספר מטרות עמדו ×œ× ×’×“ ×¢×™× ×™×”×:
- ×‘×™×˜×—×•× ×™×ª – ×ין ×‘×•×˜×—×™× ×‘×©×•×ž×¨ הערבי.
- כלכלית – כך ייווצרו מקומות עבודה.
- גרעין לכוח ×œ×•×—× ×™×”×•×“×™-ל×ומי בעתיד.
- ×¦×™×•× ×™×ª – עצמ×ות, הקמת גרעין צב××™, על ×"×™ צריך להגן.
- תדמית פסיכולוגית ומורלית – לחזק ×ת דימוי ×”×™×”×•×“×™× (החלש בגולה).
מספר ×©×œ×‘×™× ×”×ª×¨×—×©×• ב×רגון השמירה היהודית ב×רץ ישר×ל:
- 1907 – "בר-גיור×" ×”×•×§× ×¢×œ ידי פועלי-ציון יוצ××™ ×”×”×’× ×” העצמית בהומל, רוסיה (בר×שות יצחק בן צבי, ××œ×›×¡× ×“×¨ זייד, ישר×ל שוחט, ישר×ל גלעדי, יחזק×ל ×—× ×§×™×Ÿ, צבי בקר ויחזק×ל × ×™×¡× ×•×‘), במטרה לכבוש ×ת השמירה בגליל התחתון. המשימה הר××©×•× ×” הייתה ×”×’× ×” על הקולקטיב בסג'רה (××™×œ× ×™×”) בגליל התחתון, ×©× ×™×©×‘×• ×‘× ×™ העלייה ×”×©× ×™×™×”. בעקבות הצלחת המשימה קיבלו ×ת השמירה על מסחה (=כפר-תבור), ×©× ×”×ª× ×›×œ×• ×ל ×‘× ×™ היישוב השבט הבדו××™ השכן, וז×ת ×‘×ª× ××™ שיועסקו ×¤×•×¢×œ×™× ×™×”×•×“×™×. ×”×רגון × ×§×¨× ×¢×œ-×©× ×©×ž×¢×•×Ÿ בר-גיור×, ×ž×ž× ×”×™×’×™ "המרד הגדול" של ×”×™×”×•×“×™× ×‘×¨×•×ž××™× ×‘-66 לספירה.
- 1909 – "השומר" ×”×•×§× ×¢×œ בסיס בר-×’×™×•×¨× (בר×שות ישר×ל שוחט, ×ž× ×™×” שוחט, יצחק בן-צבי) במטרה להגביר ×ת ×”×”×’× ×” היהודית וחדירה למושבות כדי להחליף ×ת ×”×¢×¨×‘×™× ×‘×›×œ. × ×¢×¨×›×• ×ž×‘×—× ×™ קבלה קשי×, וה×רגון ×”×™×” ×ליטיסטי ב×ופיו.
- 1912 – ×”×רגון עבר ×’× ×œ×™×”×•×“×” ×חרי שהוכיח הצלחתו בגליל. בתקופה זו ×”×™×” עמוס במשימות שמירה ×ך בכל ×–×ת × ×©×ר ×רגון קטן של ×”×˜×•×‘×™× ×‘×™×•×ª×¨.
- 1913 – גורשו מיהודה, ×©× ×” ל×חר מכן הופסקה הפעילות בעקבות פרוץ מלחה"×¢ הר××©×•× ×” וב-1920 ×רגון השומר פורק רשמית.
חשיבותו של ×רגון השומר מתפרשת במספר היבטי×. ×”×•× ×”×™×•×•×” ×‘×¢×¦× ×”×’×¨×¢×™×Ÿ ליצירת הכוח ×”×‘×™×˜×—×•× ×™ של היישוב. ×”×•× ×¢×•×¨×¨ הרתעה והערכה ×צל הצד הערבי. ×”×•× ×”×’×‘×™×¨ ×ת ×”×¢×¨×›×™× ×‘×ª×—×•× ×”×¦×‘××™ – "טוהר ×”× ×©×§". ×—×™× ×•×›×™×ª ו×יד×ולוגית ×”×•× ×ž×™×ž×© ×ת ×”×יד××œ×™× ×©×œ שותפות ושוויון, והשפעתו על ×”× ×•×¢×¨ בגולה הייתה רבה מ×וד, למשל ×”×©× ×•×”×¨×•×— ×צל "השומר הצעיר". ×ž×‘×—×™× ×” כלכלית השומר ×ª×¨× ×œ×”×ª×™×™×©×‘×•×ª החקל×ית. למרות ×–×ת הועלתה ביקורת על "השומר" - שהיה ×רגון ×ליטיסטי וסגור ×שר ×”×•× ×”×’ בדרך ×œ× ×“×ž×•×§×¨×˜×™×ª ×•× ×˜×” ×œ×ž×™×œ×™×˜× ×˜×™×•×ª.
×רגון "השומר" היווה ×ת הבסיס להקמת ×רגון "×”×”×’× ×”".
[עריכה] ר×ו ×’×
- ×× ×©×™ העלייה ×”×©× ×™×™×” שיש ×¢×œ×™×”× ×¢×¨×š בוויקיפדיה.
[עריכה] לקרי××” × ×•×¡×¤×ª
- גור ×לרו××™, ××™×ž×™×’×¨× ×˜×™× - ההגירה היהודית ל×רץ-ישר×ל בר×שית המ××” העשרי×, הוצ×ת יד בן-צבי, 2004.
[עריכה] ×§×™×©×•×¨×™× ×—×™×¦×•× ×™×™×
העלייה ×”×©× ×™×™×” ב×תר הספרייה הווירטו×לית של מטח