עלי ח'מנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סייד עלי ח'מנאי

המנהיג העליון של הרפובליקה האיסלאמית של איראן


למניין:	המנהיג העליון ה-2
מנהיג קודם:	רוחאללה ח'ומייני
מנהיג הבא אחריו:
תחילת כהונה:	4 ביוני 1989
סוף כהונה:	עדיין מכהן
מקום לידה:	משהד, איראן
תאריך לידה:	15 ביולי 1939
תאריך פטירה:
תאריך המוות:	{{{מוות}}}
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום המוות:	{{{מקום מוות}}}
מקום קבורה:
מפלגה:	{{{מפלגה}}}
בן זוג:	{{{בעל}}}
בת זוג:	{{{אישה}}}
שם בשפת אם:	آیت‌الله سید علی حسینی خامنه‌ای (פרסית)
חתימה:	{{{חתימה}}}

האייתוללה סייד עלי חוסייני ח'מנאי (פרסית: آیت‌الله سید علی حسینی خامنه‌ای, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ; נולד במשהד ב-15 ביולי, 1939) הוא המנהיג העליון של איראן ומוביל הקו הקיצוני בה.

ח'מנאי קיבל חינוך מוסלמי דתי כבר בילדותו, כבן לאיש דת עני. ב-1963 נעצר עקב פעילותו בארגון מחאת סטודנטים מוסלמים אדוקים כנגד השלטון. הוא שוחרר אחרי זמן קצר, אך לאחר מכן נעצר שוב עוד כמה פעמים במרוצת השנים.

במקצועו עסק בהוראת לימודי דת, חיבר ותרגם ספרים בנושאי אסלאם.

ב-1975 נעצר ח'מנאי על ידי הסאוואכ, המשטרה החשאית של השאה, הפעם לתקופה ארוכה יותר. הוא שוחרר לאחר כמה חודשים, אך לא הורשה עוד למסור שיעורים.

במהפכה האסלאמית ב-1979 היה דמות מפתח ואיש סודו של רוחאללה ח'ומייני. הוא קיבל שלל תפקידים בכירים, וב-1981 נבחר לנשיא איראן. מעט אחרי בחירתו לנשיא הצליח לחמוק מניסיון התנקשות. במהלך מסיבת עיתונאים התפוצץ לידו מכשיר הקלטה, אך הוא יצא בפציעה קלה. האחראי להתנקשות היה ארגון המוג'אהדין ח'לק. ב-1985 נבחר לתקופת כהונה שנייה. יחסיו עם המנהיג העליון דאז, האייתוללה ח'ומייני, התאפיינו בהרמוניה. שניהם היו שותפים לאותו קו פונדמנטליסטי נוקשה. עם מותו של ח'ומייני ב-1989, מינתה אותו אספת חכמי הדת להחליפו כמנהיג העליון. באותה שנה הוענק לו התואר "אייתוללה". בתחילה העריכו במערב כי ח'מנאי הוא רק מינוי זמני, עד שיוכרע מאבק הכוחות בין דמויות חזקות ממנו: מפקד הצבא, האשמי רפסנג'אני, ובנו של ח'ומייני, אחמד, אולם ח'מנאי הפתיע והצליח לייצב עצמו כמנהיגה של איראן לשנים ארוכות.

כהונתו של ח'מנאי אופיינה בעימותים רבים עם חברי הפרלמנט האיראני המתונים ממנו בהרבה. הוא הטיל וטו על החלטות רבות של הפרלמנט, ובהשראתו אסרה מועצת שומרי החוקה על המתונים שבמועמדים לפרלמנט להתמודד, מפאת "חוסר נאמנותם למהפכה". בין השאר פעל למנוע הרחבה של חופש הביטוי בעיתונות ועורר עליו תרעומת רבה בקרב המתונים. יש הרואים אותו ככוח המניע מאחורי מאמצי הגרעין הסודיים של איראן.

ח'מנאי שם כבלים על רגליו של נשיא איראן המתון מוחמד ח'אתמי, שמלכתחילה לא רצה בבחירתו. כשקרא ח'אתמי להידברות עם האמריקנים, אמר ח'מנאי כי "הממשל של ארצות הברית הוא אויב הרפובליקה האסלמית". כאשר מחו הסטודנטים בטהראן נגד המשטר הנוקשה, אמר בנימת איום כי "למנהיגים אין זכות לחוס על שליחיו של האויב".

מבין מנהיגי מדינות העולם, ח'מנאי הוא גדול שונאיה המוצהרים של מדינת ישראל. השקפתו על הציונות יוצאת דופן בחריפותה:

"הם (הציונים) אספו אנשים רשעים מכל רחבי העולם והקימו משהו הקרוי האומה הישראלית. האם זו אומה? כל היהודים הרעים והרשעים נאספו שם... אלה שבאו לישראל הם גנבים ורוצחים רודפי בצע..."

אחרי הסכם ואי קבע ח'מנאי כי אפילו יאסר ערפאת הוא "משרתם של הציונים". ח'מנאי הוא היחיד במנהיגי העולם הקורא בפומבי להשמדת ישראל ודוחה בתוקף כל אפשרות פשרה איתה. בהנחייתו מושיטה איראן סיוע רב לחיזבאללה ולארגוני טרור אחרים. בין השאר, כנראה, ח'מנאי הוא שנתן את הפקודה העליונה לשילוחה של ספינת הנשק "קארין איי" ב-2002.

הקודם:
רוחאללה ח'ומייני

המנהיג העליון
1989 - עדיין מכהן

הבא:
עדיין מכהן

הקודם:
מוחמד עלי רג'אי

נשיא איראן
1981 - 1989

הבא:
אכבר האשמי רפסנג'אני