פוריטניות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוריטניות, תנועה דתית נוצרית שהתפתחה במאה ה־16 ובמאה ה־17 באנגליה ולאחר מכן גם בניו אינגלנד וביקשה "לטהר" את הכנסייה האנגליקנית מן ההשפעה הקתולית.
התנועה דגלה באורח חיים סגפני ופשוט, באיסורים מחמירים ושמירה קפדנית על מצוות הדת יחד עם החדרת גישה דתית לכל תחומי החיים. הפוריטניות התבססה על התפיסה, שכתבי הקודש הם הבסיס הבלעדי לנצרות וכי מותר לפרש את התנ"ך פירוש אישי.
הן הממסד האנגליקני הכנסייתי והן הכתר רדפו את הפוריטנים, ורבים מהם היגרו בשל כך לאמריקה. הם התרכזו במסצ'וסטס, שם הוענקו זכויות פוליטיות לחברי כנסייה זו בלבד כדי להבטיח את שלטון אמונתם. הפורשים ממנה הוגלו ויסדו מושבות חדשות. הסתמכות הפוריטנים על האמונה האישית ועל זכות המאמינים להתאגד בקהילות דתיות עצמאיות גרמה במרוצת הזמן להתפלגות התנועה לכיתות רבות ולהתפתחותה של סובלנות דתית והכרה בפלורליזם רעיוני.
אחד הרומנים הידועים באשר לתקופה זו הוא ספרה של אליזבת' ג'ורג' ספיר, "המכשפה מאגם הקיכלים". ספר זה הינו רומן היסטורי המתאר את חייהם של הפוריטנים במסצ'וסטס, דרך עיניה של נערה שגדלה בברבדוס, ובהנגדה לחייה של קוויקרית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אליזבת' ג'ורג' ספיר, 1979. המכשפה מאגם הקיכלים, הוצאת כתר, ירושלים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אורי קציר, המכשפה מאגם הקיכלים: דיוקן של מושבה פוריטנית, באתר e-mago.