פטרוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטרוס | ||||||||||||||||||
|
פטרוס (? - 29 ביוני 67, יש הטוענים ל־13 באוקטובר 64) היה אחד משנים עשר שליחיו של ישו בברית החדשה, והוא נחשב לאפיפיור הראשון. שמו המקורי היה שמעון, ידוע גם בשם "כיפא", סלע, המקבילה הארמית ל"פטרוס".
השם פטרוס (Petrus) ניתן לו כאשר הכריז לראשונה כי ישו הוא המשיח ובנו של אלוהים. ישו ענה: "אשריך שמעון בר־יונה, כי לא בשר ודם גילה לך, אלא אבי שבשמים. וגם אני אומר לך כי אתה כיפא (ביוונית: Πετρος - פטרוס) ועל הצור (ביוונית: πετρα - פטרה) הזה אבנה את קהילתי ושער שאול לא יגברו עליה". (מתי ט“ז 17-19).
פסקה זו מופיעה בכל ספרי הבשורה, אך רק מתי מוסיף שפטרוס יקבל לידיו את "מפתחות מלכות השמים". זו הסיבה לכך שניתן לזהות ביצירות אמנות רבות זוג מפתחות בידיו של פטרוס. מאפיין בולט נוסף של פטרוס, המופיע ביצירות אמנות רבות, הוא זקנו האפור.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
מקורם של מרבית הפרטים הידועים על פטרוס הוא בברית החדשה. לפני שהצטרף לתלמידיו של ישו, היה שמעון דייג. ספרי הבשורה מתארים את ישו מרפא את חמותו של שמעון, בביתם אשר בכפר נחום (מתי ח:14-17; מרקוס א:29-31; לוקס ד:38-41). מכך ניתן להסיק ששמעון היה נשוי, אף כי שמה של אשתו אינו מוזכר בספרי הבשורה. על פי מסורות מסוימות, אף היה אב לבת.
שמעון הצטרף לישו לאחר שפגש בו בעת שדג עם אחיו, אנדרי, בכנרת (מתי ד:18-22; מרקוס א: 16-20; לוקאס ה:1-10; יוחנן א:40-42).
ספרי הבשורה מציינים שישו צפה מראש שפטרוס ייתכחש להכרותו עמו לאחר שייעצר. על פי הבשורה על פי מתי, בסעודה האחרונה, חזה ישו כי "כלכם תכשלו בגללי הלילה". פטרוס ענה לו: "אם הכול יכשלו בגללך, אני לעולם לא אכשל!". ישו ענה, "אמן אומר אני לך כי בלילה הזה, בטרם יקרא התרנגול, שלוש פעמים תתכחש לי". לאחר מעצרו של ישו, פטרוס אכן התכחש להכרותו עמו, על מנת שלא ייעצר אף הוא. כאשר שמע את קריאת התרנגול, נזכר בדבריו של ישו, ו"בכה בכי מר". (מתי כ"ו:31-35, 69-75; מרקוס י"ד:26-31, 66-72; לוקאס כ"ב:31-34, 54-62; יוחנן י"ח:15-18, 25-27.)
מחבר הספר "מעשי השליחים" מתאר את פטרוס כדמות חשובה בימיה הראשונים של הנצרות, שני רק לפאולוס. פטרוס הנהיג את בחירת מחליפו של יהודה איש־קריות (1:15); הוא נשפט פעמיים, עם יוחנן, על ידי הסנהדרין (4:7-22; 5:18-22); הוא נוסע למסע הטפה בלוד, יפו וקיסריה (9:32-10:2); והוא נוכח באספת ירושלים, שם טוען פאולוס למען המרת דתם של הלא־יהודים.
ניתן ללמוד מכתביה הקדומים של הנצרות כי פטרוס היה אחד מחבריה החשובים ואף המובילים של הכנסייה הקדומה. ניתן להבין ממרבית הבשורות כי פטרוס היה התלמיד המועדף על ישו. מאחר ואין בבשורה על פי מתי כל איזכור לפטרוס לאחר בגידתו, יש חוקרים הטוענים כי מתי ראה בפטרוס כופר.
לאחר שמחברו של "מעשי השליחים" מפנה את תשומת לבו מפטרוס למעשיו של פאולוס, הולכים ונעלמים עקבותיו של פטרוס. ברור למדי שהוא חי באנטיוכיה לתקופת מה, שם לא רק פגש בפאולוס (אגרת שאול אל הגלטים, 2:11), אלא גם נתמנה לבישוף העיר, ולפיכך לפטריארך של אנטיוכיה. יש חוקרים המפרשים את אזכורו של פטרוס באיגרת הראשונה אל הקורינתים 1:12 כהוכחה לכך שפטרוס ביקר בקורינתוס.
מאוחר יותר הפך לבישוף הראשון של רומא, ולכן גם האפיפיור הראשון. בשנת 67 לספירה נתפס על ידי הרומאים ונצלב. לפי המסופר, הוא נצלב הפוך. לכן הצלב ההפוך כיום נקרא "צלב פטרוס".
[עריכה] כתביו
הברית החדשה כוללת שתי איגרות שנכתבו על ידי פטרוס, האגרת הראשונה לפטרוס, והאגרת השנייה לפטרוס.
ישנם כמה כתבים, אשר מעוררים ספקות על זה שפטרוס הוא מחברם, או שנכתבו על פטרוס. הם כוללים:
- האוונגליון של פטרוס
- פועלו של פטרוס
- האפוקליפסה של פטרוס
- האפיסטולה פטרי
[עריכה] הכנסייה הקתולית ופטרוס
פטרוס נחשב הבישוף הראשון של אנטיוכיה, ומאוחר יותר הבישוף של רומא, לכן נחשב גם האפיפיור הראשון. באותה עת האפיפיור היה רק ראש הקהילה הנוצרית, וכיום הקהילה גדלה לדת שלמה. לכן האפיפיורים נחשבים ליורשיו של פטרוס, ולהם את סמכויותיו וזכויותיו. הם עונדים את טבעת הדייג, שמציינת את פטרוס כדמות הצדיק הדייג בעל המפתחות למלכות השמיים, שקיבל מישו. לכן המפתחות הם עד היום הסמל לסמכויותיו של האפיפיור.
בזיליקת פטרוס הקדוש נבנתה בנקודה שבה נצלב. תחת המזבח העיקרי ישנו עוד מזבח המוקדש לפטרוס. בחפירות הארכאולוגיות האחרונות שנעשו שם נתגלה חדר קבורה שבו היה קבור שלד אחד, אך ללא רגליו. הארכיאולוגים משערים שהשלד הוא שלדו של פטרוס, מכיוון שהתקופה בין 60 לספירה לבין 70, והמקום הוא בזיליקת פטרוס הקדוש. הם חושבים שלאחר הצליבה נכרתו רגליו. והעובדה הקובעת היא שהייתה בקבר רצועת טיח שיש עליו חריטה יוונית שבה כתוב "PETROS ENI", כלומר: "פטרוס נמצא שם".
האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בקביעות בבזיליקת פטרוס הקדוש לפני שהיה עוזב את רומא.
[עריכה] פטרוס במקורות יהודיים
במקורות יהודיים יש שייחסו לפטרוס את כתיבת הפיוט נשמת כל חי. בספר תולדות ישו, מתואר פטרוס כדמות חיובית מבחינת היהודים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פטרוס |
- הערך שמעון כיפא ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
הקודם: - |
אפיפיור (רשימה) |
הבא: לינוס |
השליחים |
---|
12 השליחים שליחים נוספים: |