פטרופוליס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטרופוליס הידועה גם כ"עיר הקיסרית" של ברזיל היא עיר במדינת ריו דה ז'נירו הנמצאת כ-60 ק"מ מהעיר ריו דה ז'אנירו. אוכלוסיית העיר כ-300,000 תושבים, ושטח המחוז לו היא משמשת כבירה 811 קמ"ר. גובה העיר 830 מטר מעל פני הים.
העיר נמצאת בין גבעות מיוערות המכונות סיירה דוס אורגאוס, בעמק הנהרות קיטנדיניה ופיאבניה, והיא מקום נופש פופולרי בימי הקיץ. מלבד האקלים הנוח, והסביבה הציורית, מוקד המשיכה המרכזי בעיר הוא ארמון הקיץ של מלכי ברזיל, אשר משמש כיום כמוזיאון, המתמחה בהיסטוריה וממורביליה של האימפריה הברזילאית.
[עריכה] היסטוריה
שמה של העיר ניתן לה על שמו של הקיסר פדרו הראשון, שליטה הקיסרי הראשון של ברזיל העצמאית. העיר הייתה מקום הנופש של המשפחה הקיסרית לימי הקיץ במהלך המאה ה-19, ובירתה הרשמית של מדינת ריו דה ז'נירו בין 1894 ל-1903.
מקורותיה של העיר הם בפעולתו של ברנרדו סוארז דה פרואנסה, שבשנת 1720 פתח מסלול אלטרנטיבי בין ריו דה ז'אנירו ומדינת מינאס ז'ראיס, לאורך הסיירה דל אסטרלה. כאשר נסע הקיסר פדרו הראשון בנתיב זה מצא כי האקלים באזור פטרופוליס הוא לרוחו, וכך רכש חווה חקלאית שנמצאה במקום, והחל בונה את ארמונו שם. בשנת 1830 הושלמה בניית הארמון, ואריסטוקרטים ברזילאים אחרים החלו עד מהרה לבנות אף הם מעונות קיץ בסמוך למעון המלכותי.
יורשו של פדרו הראשון, הקיסר פדרו השני, הביא למקום חוואים גרמנים, שאת הגירתם עודד, והפך את האזור השומם לעיר. היישוב פטרופוליס נוסד ב-16 במרץ 1843, ובשנת 1857 הוכרז כעיר. המחוז נוסד ב-1844. הדרך בין העיר פטרופוליס לריו דה ז'נירו נפתחה רשמית ב-1910 ונסללה ב-1928.
בביקור בתערוכה שערכה ארצות הברית בפילדלפיה ב-1876 במלאת מאה שנה לעצמאות ארצות הברית, התרשם פדרו השני מן הטלפון והתקין בארמונו את הטלפון הראשון בברזיל, שחיבר בין ארמונו ובין משרדו.
אחרי ייסוד הרפובליקה והגליית המשפחה הקיסרית, בשנת 1889, ארמון הקיץ המשיך לשחק תפקיד חשוב בהיסטוריה הברזילאית. בשנת 1903 נחתם בארמון הסכם השלום עם בוליביה שהעניק לברזיל את השטח שעליו הוקמה מדינת אקרי. ב-15 באוגוסט 1947 נפתחה בארמון הוועידה הראשונה של ארגון מדינות אמריקה שנועדה לשמור על השלום והביטחון ביבשת, והביאה לעולם את האמנה הבין אמריקנית לעזרה הדדית.
העיר ידועה אף בכך שהסופר היהודי האוסטרי הגולה, סטפן צווייג, ואשתו, בילו בה את ימיהם האחרונים בטרם התאבדו בשנת 1942.
